שלום הראל,

חיי רוח הם חיי יצירה, יוזמה והתחדשות.

האדם הוא האדריכל של עצמו: לגופו ורוחו. אדריכל שיעתיק עיצוב ישן ויחזור כל חייו על אותו דגם מבלי לחשוב מרוחו מבלי ליצור מנשמתו הוא אינו אדריכל החי חיי יצירה ורוח.

כזאת היא הדת.

ההמון נתפס לתדמיות הופכיות למציאות: מלחמה לדידם היא שלום, עבדות היא חירות ודיכוי הרצון הוא חיי רוח.

תן דעתך על חיי אדם דתי החי כרובוט חסר יצירה והתחדשות ויתירה מכך הוא נדרש לציית באופן קבוע לתכתיבים של אחר.

הוא קם בבוקר וחייב "להודות" שחזרה נשמתו, ליטול ידיו להסיר רוחות רעות, להתפלל נוסח קבוע של טקסט, להתלבש מלבוש קבוע – מגבעת, חליפה, ציצית, חולצה לבנה ומכנסיים שחורות (אפילו עיצוב גופו נטלו ממנו), ללמוד טקסט קבוע של התלמוד (ואסור לו לסטות לספרים אחרים, לספרים המציעים חשיבה מחודשת, קידמה, יצירה…)… והרשימה ידועה.

מה חיי רוח כאן? הם הפכו את דיכוי הרוח, דיכוי הרצון והתשוקה לחיי רוח בשטיפת מוח של מילים .

הם מטיפים בפרקי אבות: "בטל רצונך מפני רצונו (של אלוהים, כוונתם לרבנים המחציפים לדבר בשם אלוהים) " משנה ,מסכת אבות, פרק ב, משנה ד).

הם יבקשו מאלוהיהם סליחה כשלא יעמדו בדיכוי הרוח ויאמרו: "גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך, ומי מעכב? שאור שבעיסה ושעבוד מלכיות" (ברכות יז ע"א)

הם יבטיחו חיי שלווה למי שמבטל ומדכא את הרוח וחי חיי רובוט: "ובזמן שישראל עושין רצונו של מקום אין מתיראין מכל אלו" (סוכה כט ע"א).

אני כותב את הדברים מדם נפשי. דמה לעצמך שאתה עומד ביער המלא עציי פרי ונהרות זורמים ואנשים הנמצאים ביער מבקשים ממך פרי ומים ובמקום ליטול מעצי הפרי ולשתות מימי הנהר הולכים הם לבורות מים שבורים ולאדמות טרשים. הלא תזעק אליהם?

כך אני מרגיש בפנייתך אלינו: הנאורות מציעה לך את ים האפשרויות לפריחת הרוח, להיות אדריכל של עצמך, ליישם רצונך ותשוקתך לחיי אושר וכאילו טחו עיניך מראות ואתה הולך לרעות בשדות קוצים ודרדרים.

בברכה

דעת – אמת

הראל שלומות לך,

אני מבין ומזדהה. כמוך כמוני. בהבדל קטן. אני אדם סקרן.מאד. מרבה לקרוא ומתעניין בכל מה שקשור למדעי הרוח והחברה (פחות במדעים-זה קשה לי מדי…..). אני רואה את המילה "רוחניות" כמגדירה תחום מסוים שבעיני הוא נע בין הזוי למסוכן ממש. כל ה"שיטות הרוחניות", כולל בדת, הם בעיני רמאות, הונאה ושקרים. על בסיס משפטים נכונים שנזקרים לקהל מולבשות תיאוריות ו"אמיתות" כביכול שהן הבל-הבלים. לעומת המושג "רוחניות" אני מגדיר חיי רוח את היצירה האנושית כמו: ספרות, תיאטרון, סרטים, אמנות לסוגיה וגווניה, הגות ופילוסופיה ועוד. בשוליים, תוך זהירות מנפילה לשקר האמונה והבל הדת, כדאי, ראוי ורצוי ללמוד גם ממקורותינו היהודיים. למנוע סכנה לא הייתי מתקרב לאדם דתי ומאמין. ישנם מקומות ראויים בהחלט ללמוד כמו: בינה ועלמא בת"א (תמצא בגוגל), קורסים והרצאות על היהדות והדת באוניברסיטת ת"א, במוזיאון ארץ ישראל, האוניברסיטה הפתוחה ואפילו באונ. בר אילן ב"מרכז לחקר הקבלה" ע"ש מוסיוף. יש ים, אוקינוס של אפשרויות ללמוד. יש להיזהר מכל השרלטנים כמו, למשל: "בני ברוך" שבין תלמידיו המפורסמים: מדונה, ארקאדי דוכין, סשה דמידוב ונדמה לי איבגי, לאחרונה. אני, לפחות, שמתי לב כיצד הנ"ל שהינם אנשים ראויים מאד ומוכשרים בתחומם מתחילים לקשקש ולדבר שטויות כשעוסקים בתחום הקבלה. ברור כי השטח מלא מלכודות כאלה וכדאי וראוי לברור. לגבי ימימה שמעתי, לא מכיר ולא יכול לחוות דיעה. מריח לי קצת כמו שיטה "רוחניקית" שבה מעבירים דברים נכונים ומשפטים פותחי מחשבה במסגרת לא נכונה.

בכל אופן בהצלחה ושוב – בזהירות מסוחרי הדת הקמים עלינו לכלותינו כארבה העט על שדה פורח והופכו למדבר ציה.

עמית הצדיק

שלום להראל ג

לצורך הנושא יש לאפיין שתי סוגי עבודות דתיות.

כך בכל אופן לעניות דעתי.

יש מי שעושה עבודה דתית מתןך חוסר קשר והבנה עם התכנים שאותם מציעה דת באשר היא וזאת הוא עושה כדי לא להסתבך עם מי שהוא פוחד להסתבך איתו.

כשעובדים כך עובדים בעצם עבודת עבד. עבודת פחד. מי יודע מה יהיה-בהמשך ,והלא מתוך פחד אפשר לציית לעריצים רבים. אפשר לומר שזאת עבודת השם מתוך יראת עונש.

כאשר העובד מנסה להתחבר ברצינות לתכנים,ככל שהוא מצליח בזה,הוא נכנס לתוך ההגדרה של עבודת השם מאהבה.

כאשר בא אדם כמוך ומבקש רוחניות ברור שהוא עסוק בבירור

הקשר העמוק בלבד לתכנים. ועכשו מילה על האתר ומילה על עצמי. באתר הזה רואים משתתפיו הפעילים חובה ושליחות לעצמם,להבליט את כל סגנונות הדתיות יראת העונש. נכון אמנם שלדבריהם אין כלל אפשרות לאמתיותה של דת כלשהיא ומבחינתם,הכל מיותר ופסול,אך בכל אופן עיקר ההבלטה היא על סגנונות של דת זולה ועובדת עבודת עבד. הם מאתרים את נלעגותה של העבדות הזאת בכל מקום,ומראים אותה.

לא תקבל כאן המלצה לחיפוש תכנים רוחניים לא של כתות באשר הן לא של דתות באשר הן, אם כי בוודאי תחוש שהתשובות וההוכחות שתקבל לא מכוונות ממש אליך-כיוון שכאן לא מדברים בעצם עם הצמאים לאידאלים של עבודת השם,אלא עם מפוחדי עבדות ועריצות דתות. ימליצו לך כאן לחפש פחות בחוץ ויותר בעצמךפנימה,וממש לשחזר תהליכים שקרו ליוצאים בשאלה מן העולם החרדי המפוחד,שרבים הם כאן באתר.

לעצמי אני אומרת שאיני יודעת עדין לענות לך ולהרוות צימאונך כיוון שלא חייתי מספיק ולא בדקתי מספיק.

בכל מקרה ברורים לי כבר היום לפחות שני דברים. שהאדם זכאי לצפות מהתורה שהוא לומד שתשמח אותו ותרומם אותו,ולא לחיות במין מתח תמידי ואיום מסוג שהפגין שלמה בן הישיבה החרדי המפוחד בדברים שאמר לעיל,והפציר בכותבים שיבטיחו לו שאין מי שירדוף אותו על חטאיו,כי כל כך הוא מבועת.

והדבר השני שברור הוא,שלקחת את, כביכול , חבילת הסודות של הדתות-כגון בלימודי הקבלה ,ולפנטז שמחזיקים כך במפתחות העולם,וזאת ללא שחל לפני כן מאמץ ושינוי ממשי בנפשו של קורא הקבלה הנלהב,אם כן לעשות כך זאת ממש רק פנטזיה.

אני אחליף חילוניות בעבודה דתית רק ואם וכאשר תעמוד העבודה בדרישות חמורות וקפדניות של סטנדרטים גבוהים,בריאים ומקדמים. אם בכזאת רצינות תחפש את דרכך בחיים,מה שלא תבחר בסופו של דבר,חיי חופש מדת או חיי דת אציליים- הכל יבוא

לשגב את חייך.

אולי תרמתי את תרומתי הצנועה

ציפי

מה עם עזרה לזולת, התנדבות בקהילה וכו' ? קשה למצוא משהו יותר רוחני שגם מביא תועלת לאיזה מישהו אחר.

סתם אחד

נראה שאני ואתה מגדירים "רוחניות" בדרך שונה.

אני מגדיר את המילה רוחניות כמכלול התרבות והיצירה האנושית – אומנות, ציור, פיסול, כתיבה, שירה, פילוסופיה ועוד – כל מה שנכלל בקטגוריית קניין רוחני במשפט הישראלי וכל מה שנכלל בקטגוריית מדעי הרוח בלימודים האונברסיטאים.

אתה, כך נראה, מגדיר רוחניות כדברים שהם מעל הטבע – ניסים, קמעות, לחשים, כישופים, רוחות ושדים ושאר נפלאות.

טבעם של בני אדם הוא שהם לוקים בשגעון תמידי ועורגים להאמין לנסתר ולמעורפל ולהתעלם מהנראה והמוכח. אין כל דבר "רוחני" בכך.

סיפורים שאנשים בודים מליבם נתפסים כאמיתיים ע"י המוני אנשים אחרים, שפשוט משתוקקים להאמין, והסיפור הולך ומעצים את עצמו כשהוא ממשיך לעבור מפה לאוזן במתכונת של שמועה, ולבסוף, אם מספיק אנשים יחזרו עליו, הוא גם יתקבע בדעת הציבור כאמת.

שים לב שעל כל סיפור של באבא אצלנו, יש מאתיים סיפורים על בישופים שמרפאים אנשים בכוח האמונה, כמרים שמסלקים דיבוקים, שאמנים שמפיצים אנרגיות חיוביות בטקסים מטקסים שונים וכוהני וודו שמטילים קללות על אנשים, וכמובן, איך לא, התגלותה של הבתולה מריה מפעם בפעם בפני יחידים ברי מזל.

רק תראה באיזו מהירות מיתוס יכול לצמוח: מבצע עופרת יצוקה נגמר וכבר כמה שבועות לאחר מכן החלו רצים "עדויות" בכל הרשתות הערביות על מלאכים שלחמו כתף אל כתף עם פעילי החמאס והניסו שתי "דיוויזיות" של חיילים ישראלים, ועל טנק שהושמד בידי אללה בכבודו ובעצמו, ששלח עליו כדור אש משמיים רגע לפני שירה על בית דירות. את ה"עדויות" הללו מציגים כל המולות במסגדים לקהלם השבוי והמשולהב, ובכך מעצימים את ההרגשה שאכן ישנו בשמיים איזשהו אללה, שנוטה חסד לאנשי עזה וללוחמים בשם האיסלאם.

כל אלו בגדר תופעות שמעל הטבע גם כן, ותואמים את הגדרתך הצרה לרוחניות, אך שים לב שאת אלו אתה פוסל מכל וכל כהבל ורעת רוח. אך מדוע זאת? אם תחשוב על זה טיפה תראה שהתשובה לפסילת כל אמונות הללו לא עמוקה יותר מזו: כי מדובר כאן באמונות שתואמות דתות אחרות ונוגדות את הדת שאליה התחנכת.

ולמה בעצם לא להסתכל על כל זה בעין ביקורתית יותר? לא להסתפק בצידוק "זה הבל כי זה לא תואם את האמונה היהדות" אלא להבין שזה הבל פשוט בגלל שזה הבל – כי אין בנמצא דבר שהוא "על טבעי", ושהעובדה שדרכו של ההמון להימשך לסיפורים שכאלו לא הופכת את הסיפורים עצמם לעובדה.

אם תסתכל על הדברים בעין ביקורתית, תיאלץ להבין שגם המיתוסים וסיפורי הניסים שמסופרים בזיקה ליהדות אינם שונים מכך.

עוד לא מצאתי אדם שהגדיר את הדבר בצורה טובה יותר מהפילוסוף היהודי, ענק הרוח, ברוך שפינוזה:

"אילו בני אדם עשויים היו לכוון את כל ענייניהם בעצה בטוחה, או אילו שיחק להם מזלם תמיד, לא היו נתפסים לכל אמונת שווא. אולם בני אדם באים, לעתים קרובות, לכלל מצוקה גדולה כל כך, עד שכל עצתם מתבלעת, ומחמת רדיפתם המופרזת אחר טובות המזל שאין בהן ודאות הם נקלעים מרה בין תקווה ופחד. לכן רוחם על הרוב נוטה עד מאוד להאמין לכל דבר. וכל זמן שהרוח שרויה בספק, ניתן על נקלה לטלטלה אילך ואילך…ולפי שכך הם פני הדברים, אנו רואים בראש ובראשונה, כי הדבקים ביותר בכל מיני אמונות תפלות הם אלה הלהוטים ללא שיעור אחר דברים שאין בהם ודאות. וביותר כשהם שרויים בסכנה וקצרה ידם מהושיע לעצמם, הריהם משוועים כולם לעזרת שמים בנדרים ובדמעות כנשים, וקוראים לתבונה – עוורת ולחכמת אנוש הבל. לעומת זאת הם מאמינים, כי הזיות הדמיון, חלומות ולהג תינוקות הם תשובות אלוהים, ולא עוד אלא אלוהים מואס בחכמים ולא חתם את החלטותיו ברוח כי אם בקרבי בהמות, או שאוילים, משוגעים ועופות מגידים אותן מראש בהשראה ובהתעוררות אלוהית. הנה עד איזו מדרגה של טירוף דעת מביא הפחד את בני האדם. נמצא שהסיבה המחוללת, משמרת ומטפחת את האמונה התפלה הוא הפחד…בני אדם אינם נתפסים לאמונות תפלות אלא בשעה שהם שרויים בפחד; ושכל אותם הדברים שכיבדו לפנים מתוך יראת שווא אינם אלא יצירי הדמיון, הזיות רוח נכאה וחרדה; ואחרון אחרון, ששלטונם של החוזים על ההמון גדל ביותר בעתות הצרה הקשות ביותר למדינה… עוד יוצא מזה, כי אמונת שווא מן המוכרח הוא שתהיה שונה ומשתנית ביותר ולא יציבה, ככל תעתועי הרוח והתפרצויות השגעון…וברור מן האמור כי אין לך דבר השולט בהמון ביתר יעילות מאשר אמונה תפלה; ומכאן שניתן בנקל להניע את ההמון באמתלה של דת…כדי שילחמו על עבדותם כאילו הייתה תשועתם…ושיא העוול הוא, שדווקא אלה הבזים לתבונה מכל וכל ודוחים את השכל בטענה שהוא נפסד מטבעו, הם הם הנחשבים בעלי אור אלוהי…לא זו בלבד שמזלזלים באור הטבעי אלא שרבים אף מנדים אותו בתור המקור של פריקת עול שמים; כי דברי כזבים מעשי אדם נחשבים כלקח אלוהים; כי פתיות נחשבת כאמונה…הלא ידעתי בכמה עקשנות נאחזות בנפש דעות קדומות, משנתקבלו על הלב במסוה של יראת שמיים, ועוד ידעתי כי ממש כשם שאי אפשר לעקור מלב ההמון את הפחד, כך אי אפשר לעקור מלבו אמונת שווא. ואף זאת ידעתי, כי עקיבות ההמון אינה אלא עקשנות, ולא התבונה מכוונת אותו כי אם קנאות דוחפתו, לשבח או לגנות. לכן אין אני מזמין את ההמון ואת כל הלוקים באותן הפעלויות שלוקה בהן ההמון, שיקראו את דברי אלה." (ברוך שפינוזה, מאמר תיאולוגי מדיני – הקדמה).

בברכה,

ליאור הלפרין

הראל היקר שלום..איני מבין מה מצאת שם ומה מועיל לך זה [אפילו שזכותך לעשות מה בא לך כמו למשל ללמוד בודהיזם ולהרגיש התעלות רוחנית]..אך צריך לשים את הדברים אחת ולתמיד על השולחן הקבלה אינה המצאה יהודית ואינה יהדות כלל אומר לך ככה היא יותר קרובה לפתגורים וההודים ..מאשר ליהדות ומכאן תסיק שכמעט בעבודה זרה עסקינן..בברכה לך יוסי.