להלן שאלה שהועלתה בפני כמה פעמים בשיחות עם חבר טוב דתי-לאומי במילותיו המדויקות:
"האם תוכל להתייחס ללב ליבה של הטענה המרכזית בדבר אמיתות וייחודיות מעמד הר סיני והיא: "אתם ראיתם" – רמב"ם: "שעינינו ראו ולא זר… ", כלומר, האם ייתכן שעם שלם ישנה את כל אורחות חייו בדברים המנוגדים לטבע הבסיסי של המין האנושי אלמלא באמת ראה קיבל ושמע בעצמו. שהרי, עד עכשיו לא ראינו ונתקלנו בדבר דומה: "הנראה או הנשמע כדבר הזה…"
או אם אהיה יותר ספציפי, האם אתה היית מוכן לקנות דבר כזה מכל אדם, מוכשר ככל שיהיה והאם אתה באמת מאמין שיש אדם המסוגל למכור דבר כזה. אם כן, חובת ההוכחה על קיומו חלה עליך".
ואני מוסיף על כך משלי:
גם אם מתעלמים מההנחה המוקדמת שעושה חברי – שהתושב"ע גם היא ניתנה במעמד הר סיני ועל כן קיבלו על עצמם בני ישראל 613 מצוות ולא רק המצוות המצויינות בתורה שבכתב – בעיית הדור הראשון עדיין מציקה לי. גם אם היה מדובר במספר זעום של מצוות, יהיו אשר יהיו, מדוע שיקבל על עצמו דור ראשון של מאמינים דברים כה נחרצים כאשר הם מנוגדים למציאות ובעיקר לכתוב בטקסט המקראי (הרי התורה מספרת את סיפור יציאת מצרים ומעמד הר סיני שקורים לעם עצמו, אם-כך מדוע שיקבלו המאמינים את הדברים אם אין להם עדות, זכרון או חוויה אישית מן המאורעות הללו -לפחות לא מעמד הר סיני). האם יש באמתחתכם הסברים חלופיים באשר להתהוות האמונה בטקסט המקראי? האינטואיציה שלי אומרת שאפשר לתת הסברים רבים הנשענים על השכל הישר, אך ידי אינה משגת עד כה.
נ.ב.
אשמח אם תוכלו להמנע מהתנסחות שיש בה ולו הרמז הקל ביותר לזלזול בקהל המאמינים וזאת מן הטעם הפשוט שזה מסיח את הדעת ומונע מאיתנו להגיע להפריה מיטבית של השיח. אני יודע שאינכם אנטי-דתיים אך אינני יכול להתכחש לכך שההופעה התכופה של השורשים – ב.ע.ר. ח.ש.ך. מהווה בעיני (ובעיני חברי) סוג של זלזול והכללה. ודבר אחד אני יודע לגבי חברי הדתי, הוא אינו חשוך, או נבער, או שניהם.
תודה על העזרה,
עמית
יתכן שתשובתי הקצרה תגרום לך לחוש אי נוחות, אך אף על פי כן התעמק בתשובה וחשוב עליה ותגלה עד כמה פשוטה ונכונה היא (ואל תדלג על הלינקים המצורפים בתשובה).
סיפור ההתגלות בפני ציבור יוצאי מצריים הוא סיפור מקראי שנכתב מאות שנים לאחר האירוע ואינה עובדה ממשית.
ואם תשאל: "כיצד ציבור גדול מקבל סיפור שפעם לפני שנים רבות אלוהים התגלה לעם שלם?
התשובה פשוטה: הצורך, כמעט קיומי של האדם, להבין את קיומו שלו ו"לחשוב" או ל"דמיין" שיש ישות המכוונת ומסדרת את העולם ושיש לחיינו מטרה ותכלית. וחיינו אינם אוסף של מקרים ארעיים ומקרה הנמלה והצב אינו כמקרה האדם, כל אלה גורמים לאדם לברוא ישות אלוהית המסדרת ומכוונת את העולם, להמציא תכלית ומטרה לחייהם על ידי סיפורים ובדיות כדי לתת לנפשם המפוחדת מרגוע. תכונה זו של האדם אף חז"ל הבחינו בה ואמרו :
" בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו" (מכות י ע"ב).
ההוכחה לכך היא החוזרים בתשובה הרבים בקרב הדתות המונותיאסטיות – יהדות, נצרות ואיסלם , אף בימינו שההפרכות רבות וגלויות ונמצאות בכל קרן וזוית.
ליתר הרחבה עיין בתשובתינו: "האמונה בהתגלות אלוהים" וכן בתשובה "איך יתכן שציבור שלם טועה".
בברכה
דעת – אמת
ירון