שלום ימי,

מציאות של שני רבנים היא מציאות שמדינת ישראל יצרה.

ולמדינה אין אלוהים יש רק רבנים. אלוהים הוא בנפשו של הפרט ואילו מדינה היא תוצר של הסכם בין אנשים ללא תלות באלוהי הפרט.

מספר הרבנים הוא כמספר הקהילות הדתיות: רב קיבוץ הדתי, רב לאומי, רב גוש אמונים, רבני צהר, רב תימני, רב מרוקאי, רב תוניסאי, רב עירקי, רב ליטאי, אדמו"ר גור, אדמו"ר חב"ד, אדמו"ר בעלז, אדמו"ר סלונים….. וכך הלאה פלגים ותתי פלגים.

רבנים אלו רבים ונלחמים בניהם מי מהם יקח את המשבצת שהמדינה שיבצה: הספרדים הדתיים לאומיים יקיזו דמם של הרבנים הספרדים החרדים, רבני חב"ד יתמודדו נגד רבני ליטאים וכך הלאה כדרכם של אנשים החפצים בכסף, כבוד ותהילה.

עצוב שמדינה המתיימרת להיות נאורה נותנת חסות לאנשים המתנגדים לנאורות.

התפלגות הרבנים וקהילותיהם הוא תוצר של כמה גורמים – ואלוהים אינו אלא כסות של יראת שמיים המסתירה את יצר החמדנות, התאווה והכבוד.

אך מה שנוגע לנו, לחברה הישראלית, שהעדות הרבות האלה מייצגות את המשכה של הגלות מבחינה נפשית וארגונית כאילו לא קמה מדינה ליהודים אלא כדי לחזק ולרומם את הגלותיות.

מציאות עגומה זו חזה י"ל גורדון (1830-1892): "מבלי המהפך הנפשי "המשכילי" הנדרש, ידם התקיפה של "השולחן ערוך" ושל נושאיו הרבניים – העלולה לגבור על ישראל דווקא בארץ ישראל – היא אשר תמנע את גאולתו של העם. היא שתהפוך את חייו שם לגלות חדשה. מבשרי חזיתי זאת".

יריבויות על רקע דתי הינם מעשה שבשגרה.

תלמידי שמאי הרגו מתלמידי הלל:

"תלמידי בית שמאי עמדו להן מלמטה והיו הורגין בתלמידי בית הלל. תני ששה מהן עלו והשאר עמדו עליהן בחרבות וברמחים" (תלמוד ירושלמי, מסכת שבת, פרק א, דף ג, טור ג ).

השיעים את הסונים, הקתולים את הפרוטסטנטים. הנוצרים את היהודים וכך הלאה.

העולם החדש קם מתוך ההרס הדתי ושאף לבנות חברה שוויונית על בסיס הזכות הטבעית לאושר. האמונה מקומה בפינה הפרטית בנפש האדם.

אני מקווה ששאיפה זו תלך ותתעצם והאנשים החפצים בחרות לא יתנו לבזי החרות לקום עליהם.

בברכה

דעת – אמת

שלום ירון ותודה על המענה המהיר.

הרושם הכללי הינו שהאשכנזים – יוצאי מדינות הנצרות – הם אלו היותר "אינטלקטואליים, מתקדמים ומודרניים" (אין מקום למספיק מרכאות), בעוד שהספרדים – יוצאי מדינות האיסלאם – יותר, איך נאמר, חמים ושורשיים.

ברצוני לחדד את השאלה שלי, ולבקש, אם אפשר, סקירה אמפירית של הבדלים הלכתיים של ממש בין ההלכה הספרדית לבין זו האשכנזית ( אם אכן קיימים).

לדוגמה, שמעתי כי אשכנזים חוזרים להתגלח כבר אחרי ל"ג בעומר, ואילו ספרדים מושכים את האיסור עד אחרי שבועות, וזאת בשל יחס אחר ל"שולחן ערוך" (כאמור, זו שמועה ואשמח אם תתקן אותי אם טעיתי). ודאי קיימים הבדלים נוספים בין שני הפלגים, בעיקרי האמונה כמו גם במצוות המעשיות, ואשמח לדעת מהם.

בנוסף לכך, בעיקר מעניין אותי מהי עמדתם הרשמית של מנהיגי הזרמים איש כלפי רעהו, וכיצד הם מסבירים את העובדה שדרושים שני מנהיגים לשני זרמים המאמינים באותו אל – ולטענתם באותה התורה.

בברכה ובתודה,

ימי

שלום ימי,

מחלוקות הלכתיות רבות יש בין ספרדים לאשכנזים – ואין זה המקום לפורטם.

אכתוב כמה מזכרוני:

1. דיני הפסק טהרה – כמה ימים להמתין מקבלת המחזור עד לתחילת ספירה של שבעה נקיים.

2. הגדרת יין לקידוש: כמה מותר למהול מים ביין.

3. נוסח התפילה – זהו אחד הגורמים הדומיננטיים להפרדה בבית ספר בין ספרדים לאשכנזים.

4. נוסח ההיגוי והקריאה – כנ"ל.

5. אכילת קיטניות בפסח.

6. צורת כתיבת האותיות של המזוזה, תפילין וספר תורה…..

הנה התייחסות של עובדיה יוסף כיצד ינהגו רושמי הנישואים כשהחתן ספרדי והכלה אשכנזייה (ההלכה מקבעת את המונחים האלה ויהיה קשה לטשטשם):

"בסיכום: על רושמי הנישואין בכל ערי הארץ להקפיד שלא לרשום זוג לנישואין בימי הספירה, אם הם מבני ספרד או עדות המזרח, אלא החל מיום ל"ד לעומר והלאה. כדעת מרן שקבלנו הוראותיו…ומיום ל"ד לעומר והלאה מותר לערוך להם נישואין בכל יום ויום. ואחינו האשכנזים נוהגים כדעת הרמ"א לערוך נישואין בל"ג בעומר. ואם החתן ספרדי והכלה אשכנזיה, או להיפך, הולכים אחר העדה של החתן בין להקל ובין להחמיר" (שו"ת יחווה דעת, חלק ג, סימן לא)..

או מה דין ספרדי המניח תפילין בכתב אשכנזי (כמה מגוחכים אנשי הדת):

"בא מעשה לידי שכמה אנשים שאלו אודות התפילין שלהם שנמצא בכתב אשכנזי, והורתי להכשי… אלא דמהיות טוב אל תקרי רע, ואם ידו משגת, נכון וראוי להחליפם בכתיבה ספרדית. כיון שיש גם כן טעם סודי לכתיבה הספרדית" (שו"ת יביע אומר, חלק ב – יו"ד, סימן כ).

לגבי שאלתך: "וכיצד הם מסבירים את העובדה שדרושים שני מנהיגים לשני זרמים המאמינים באותו אל – ולטענתם באותה התורה".

אין הרבנים מרגישים בעייה דתית או לוגית.

דתית – משום שבני ישראל במקורם היו 12 שבטים כאילו חפץ אלוהים בקהילות שונות עם גוונים שונים.

לוגית – הרי ברור שאין אלוהים מרכין ראשו בכל יום ויום, כפי שעשה זאת במעמד הר-סיני. אם כך על בני אדם מוטלת הפרשנות לתביעת אלוהים. וכשם שפרצופיהם שונים דעותיהם שונות ומסקנת אלמוני אינה כפלוני. כפי שקורה במערכת המשפט אצלנו שספר חוקים אחד ודעות שופטים רבות.

בברכה

דעת – אמת

שלום וברכה.

הייתי רוצה להוסיף גם את התרשמותי האישית בנוגע לשאלה: "וכיצד הם מסבירים את העובדה שדרושים שני מנהיגים לשני זרמים המאמינים באותו אל – ולטענתם באותה התורה".

ההסבר הוא פשוט: יותר משרות, יותר הזדמנויות לכסף וליוקרה.

למה לריב ולהתקוטט על משרת רב ראשי אחת, כאשר בדיוק באותה המידה יכולים להרוויח שניים?

אם הדבר היה תלוי בהם, היו מקימים גם חמישה רבנים ראשים. כך לא יהיו צריכים חב"ד להתחרות בליטאים וכו' וכו', אלא כולם יצאו מרוויחים.

כולם, למעט ציבור משלמי המיסים הישראלי, זאת אומרת.

ליאור הלפרין

לימי,

אם רשמת "אינטלקטואלי…" במרכאות, דומני שהיה מן הראוי לרשום גם "חמים ושורשיים" באותה צורה.

ישנו חוסר איזון מעט חצוף בדבריך.

ואם כבר רושם..

ההבדל היחיד שבאמת שמתי לב אליו הוא חוסר יושרה ואמינות, או במילים אחרות "חפיפניקיות מרוב חום" באחוזים קצת יותר גבוהים בשורש המנטאליות המזרחית.

לילית

תוכן:   שלום לכם,

אני אפילו אלך צעד אחד מעבר למה שחבריי כבר הלכו פה.

בלי להיות כפוף רק ל-תורה , לספר כזה או אחר, או הפרושים שלהם, אלא במובן הכללי הרחב –

ע"פ רב (ותוכל לבדוק בעצמך) ברגע אנשים נוטים לחבר סיפורים ופרשנות אריסטוטלית (ללא בדיקה של המציאות, היינו ההפך מאמפירי) הם מתבוננים באותה מציאות בדיוק, אבל מפרשים אותה אחרת.

וזה מעלה גיחוך מידיי פעם.

לדוגמא טובה תוכל לראות את הפרשנות הרבה של התורה, ולראות כיצד מפרשים אשר חיים בתקופות אחרות, מפרשים אחרת את אותם פסוקים בדיוק.

חז"ל היו "אלופים" בלקחת פסוקים מן המקורות שלפינהם, ולנתח אותם עד בלי די! (כמובן ללא בדיקה של המציאות).

דוגמא טובה לרעיון זה תוכל למצוא בסיפורי בראשית – בעיקר סיפור גן העדן.

הסיפור עצמו הוא למעשה סוג של הסבר לקורא לכל מיני שאלות שצצות בעולם.

למשל: למה הנחש זוחל?

ההסברים של סיפור גן העדן ממחישים לך כיצד התבוננות במציאות באופן אריסטוטלי עלולה לגרום להסקת מסקנות שגויה וחסרת כל שחר.

סארגון.