שלום פליקס,

דת המבוססת על ההתגלות כלומר, "אמת אלוהית מוחלטת" מטבע הדברים אינה יכולה להיות סובלנית כלפי סרבני ה"אמת".

קרא מדור "דת ומוסר" וראה את היחס המזלזל, המתנשא והמשפיל לכל אדם שאינו נוטל חלק ""באמונת ההתגלות"– אף אם אוהב אדם הוא בכל לבבו ומאודו – ותקיש "קל וחומר" כשכוח הזרוע יהיה בידם.

אצטט עבורך את הרמב"ם המחזק את מסקנתך: "בזמן שיד ישראל תקיפה עליהם אסור לנו להניח עובדי כוכבים בינינו, ואפילו יושב ישיבת עראי או עובר ממקום למקום בסחורה לא יעבור בארצנו אלא עד שיקבל עליו שבע מצות שנצטוו בני נח שנאמר לא ישבו בארצך אפילו לפי שעה" (רמב"ם, הלכות עבודת כוכבים, פרק י, הלכה ו).

תן דעתך על הפסוק בתורה הקורא לשלום, ומהו השלום? יהיו לך למס ועבדוך!!!:

"כִּי תִקְרַב אֶל עִיר לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם: וְהָיָה אִם שָׁלוֹם תַּעַנְךָ וּפָתְחָה לָךְ וְהָיָה כָּל הָעָם הַנִּמְצָא בָהּ יִהְיוּ לְךָ לָמַס וַעֲבָדוּךָ" (דברים, כ; 10-11).

כדי להמחיש את ההבדל בין תפיסה הומניסטית לתפיסה הדתית (נוצרית, מוסלמית ויהודית) אני שואל את בר-השיח: "לאיזו מדינה היית מעניק כור גרעיני וישן בשקט, מדינה שחוקיה על-פי ההומניזם והשוויון או מדינה המבוססת על תאוקרטיה (ולא משנה אם אלוהי המדינה הוא מוסלמי, נוצרי או יהודי)? השאלה כמובן רטורית.

בברכה

דעת – אמת

בדלנות היא הרצון להישאר מסוגר בקהילה שלך, ללא מגע עם העולם החיצון, בלי החלפת דעות והשגות. בבסיסה היא גורמת לכפיית דעת הבדלנים על בני הקהילה שלהם עצמם וסביבתם הקרובה. רק דעותיהם שלהם הם "הנכונות" וכל השאר כופרים שיש להימנע מהם או שיש לפגוע בהם. במחלה זו חולה גם החרדיות בה אנו נתקלים ביומיום, וכפי שאנו רואים, אלימות היא רק אחת הסימפטומים של מחלה זו. השלב הבא מעבר לבדלנות, הוא ההפצה בכוח של דעותיו ואמונותיו של הבדלן, על חשבון דעותיהם ואמונותיהם של אחרים. לכאורה שני הדברים הללו מנוגדים אחד לשני אך בפועל קו דק מאוד מפריד ביניהם. אם כל שאר העולם כופרים לא די בכך שנמנעים מהם – יש להביאם לדרך הנכונה, ואלו שיסרבו לכך ישלמו בדמם.

מעולם לא נגרמו סבל ומוות גדולים יותר ממה שגרמה לו הדת. מלחמות דת היו מאז ומעולם, ורובם ככולם נבעו לצורכי המרת דתותיהם של אנשים בעלי אמונות השונות משל הצד המכריז מלחמה. כבר לפני אלפי שנים היה הדבר נכון, ואפילו בדתות שאנו מחשיבים היום שקטות ונינוחות הפונדמנטליזם האלים חגג. ראה רק את מלחמות הדת של הבודהיסטים כנגד ההינדואיסטים שנמשכו מהמאה השנייה לספירה ועד המאה הארבע-עשרה. מיותר לציין את מסעות הצלב והאינקוויזיציה שנעשו בשם הדת למען הרג הכופרים והפצת הנצרות, ומיותר לציין את האיסלאם הקיצוני של היום הקורא להשמיד את כל מי שאינו מוסלמי, שיעי או סוני.

היהדות, ידידי, לא חסרה מלהט הפנאטיות בעצמה: הקריאה "הטוב שבגויים – הרוג", היא רק אחת מיני רבות.

יש ציוויים רבים הנוגעים לצורך להרוג ולהשמיד את שבע העמים שסבבו אותנו, לא לשכן עובדי עבודה זרה בארצנו ולהשמידם, קריאה להשמדת עיר נידחת (האם יש לשרוף את תל אביב ותושביה?), סקילת האדם המקושש עצים בשבת במרכז העיר, והקריאה לנחירה (טביחה) של "עם הארץ" שאינו מתפלל ואינו שומר שבת ואפילו לא לקרוא לכך "שחיטה", כי על שחיטה צריך לברך(!).

גם בתקופת החשמונאים, הורקנוס גייר את האדומים בכוח הזרוע ובנו אריסטובולוס המשיך במבצע זה וגייר בכפייה את ההיטורים, שחיו בצפון ישראל ודרום לבנון של ימינו. הדגם הפנאטי הבסיסי: "תצטרף לדת שלי או תמות", משורש עמוק עמוק ביהדות, ואיני מעז אפילו לדמיין מה היה מצב העולם היום לו היה ניתן בידם כוח צבאי-פוליטי עצום כגון זה שאתה השתעשעת במחשבות עליו.

אל מול גלים גואים של פאנאטיות, ההומניזם הוא שמשמש גורם מרסן, ועלינו לפעול בכל כוחנו להמשיך ולחזקו למען יעמוד בשטף.

כתלמיד ישיבה לשעבר עברתי מסכת חינוך רחבה מאוד שכללה לימוד טקסטים דתיים הקוראים להרג גויים וכופרים, וציפייה נרגשת לימים הטובים הישנים האלו שישובו. אני יכול לומר לך בוודאות שהסיבה שהפונדמנטליסטים החרדים לא מיישמים את אותן ההוראות ביומיום אלא "ממתינים לבואו של משיח" שיעשה עבורם את העבודה השחורה, היא אך ורק שלטון החוק בישראל והחשש שלהם מתגובת שאר הציבור והמדינה.

העובדה היא שבכל מקום בו קמה לה תיאוקרטיה, ותהיה זו רומא של ימי הביניים או טהרן של היום, לא היתה כל בעיה לפגוע פיזית בחסות החוק ובפומבי את האיש העובר על מצוות הדת, ואפילו ליטול את חייו בשל כך.

אנו, ההומניסטים הליברליים והדמוקרטיים שומרים מפני כך.

ליאור הלפרין

אני מסכים לחלוטין עם כל מה שאמרתם, אך מרוב ההדגשות של הברוטליות של הדתות באשר הן, והעליונות של ה"הומניסטים" והדמוקרטיה לעומת ה"דתיים" והתיאוקרטייה, שכחתם שגם משטרים הומניסטיים, ליברלים ודמוקרטים יצאו למלחמות רבות והרגו חפים מפשע רבים, ואפילו ניסו לרצוח עם!

הדוגמא הבולטת ביותר היא כמובן גרמנייה והשואה, והרי לכל הדעות לנאצים, גם אם היה מניע נוצרי, הוא היה שולי יחסית לשאר המניעים שלהם, וגרמנייה הרי הייתה מדינה דמוקרטית וסופר הומניסטית (כמובן, במונחים של אז). גם שואת הארמנים לא הגיעה על רקע דתי אלא על רקע אתני וטריטוריאלי, והיחס לשחורים בארצות הברית (שבמהלך עניינים טיפה שונה, יכול היה בקלות להיהפך לרצח המוני בתקופת מלחמת האזרחים), גם לא הגיע מרקע דתי.

ואם תאמרו שכיום ההומניזם והליברליזם לא יתנו לדבר כזה לקרות, והדמוקרטייה השתנתה, תדעו לכם שגם הדתות (או לפחות היהדות, וכנראה גם הנצרות) הסתגלו והן לא אותן דתות של ימי הביניים.

אור

שלום אור,

ההומניזם משמעו להתייחס לכל אדם – ללא הבדל דת, מין ומוצא – באופן שווה.

לנאציזם הייתה תפיסה גזענית ולדעתם לא כל בני האדם שווים.

כך גם הדת היהודית דוגלת בעליונותו של העם היהודי על-פני שאר בני אדם (הדת היהודית לא סיגלה שום הומניזם).

קרא היטב את מדור "דת ומוסר" באתר.

בברכה

דעת – אמת