שאלות ותשובותקטגוריה: דעת אמתאלוהים כפתרון שווא לקיומו של האדם
20 שנים • Anon
רק רציתי להבין הרי מתי שהוא כולנו מתים, והרי אף אחד לא זוכר את ההנאות שלו, אז מה זה משנה שהוא סבל 70 שנה? ולא רק זה, הרי אף אדם לא ממצא את הנאתו בחייו, ומי שחולק על זה שיסתכל על עצמו ועל כל עשירי העולם מה הם עושים כל בוקר הרי הם לא צריכים לעבוד.
3 Answers
20 שנים • jsadmin צוות
שלום לך

אדם להבל דמה ימיו כצל עובר: מודע למותו, לארעיות חייו ולמציאותו הברת חלוף.

תודעה זו שותפים לה כל באי עולם – אתאיסטים ותיאיסטים – ולכולם שאלה זו טורדת את מנוחתם ללא מענה הולם.

אם כן מה בין תאיסט לאתיאסט? בהרחקת סיבת קיומו מן הגלוי לנסתר!

בעוד האתיאיסט – ביושרו האינטלקטואלי ובבגרותו הנפשית – מקבל את המציאות הבלתי פתורה וחסרת המשמעות, ואינו ממציא בכוח דימיונו "יש מאין".

הרי שתיאיסט – שאין נפשו מסוגלת להתמודד עם מציאותו הברת חלוף – ממציא בכוח הדמיון בריאה "יש מאין" (אלהים). אך למעשה אין פתרון שווא זה אלא כסות עניים בלבד: המאמין באלהים הרחיק את תמיהתו לאלהים במקום להשאירה אצלו.

כלומר, המאמין באלהים עדיין נשאר מגשש באפילה ואינו יודע את תכליתו וסיבת קיומו, משום שאינו מבין ויודע את "האלהים" שהוא בעצמו ברא.

אם האתיאיסט טוען שאין לאדם אפשרות לחקור את סיבת קיומו, הרי שגם התיאיסט טוען : "שאין לבקש תכלית למציאת המציאות אצל ה' יתעלה, כי הוא דבר נמנע להשיגו לאדם" (פרדס רימונים, לרב שם טוב מטורוטוסה , המאה ה- 13). כפי שכתב בעל חובות הלבבות (שער היחוד פ"ד): " הבורא יתעלה, אין אדם רשאי לשאול עליו אלא באם הוא בלבד".

חכמים אף הזהירו את "המאמין באלהים" שלא ינסה לחקור את נשוא המצאתו הוא "האלהים" : "כל המסתכל בארבעה דברים ראוי לו כאילו לא בא לעולם: מה למעלה מה למטה מה לפנים ומה לאחור" (משנה, חגיגה פ"ב מ"א).

הרי לך שאמונתך "בעולם הבא" כהמשך לקיומך הארעי בעולם הזה, אינה פתרת את בעייתך, משום שאינך יודע את תכליתו של העולם הבא ולא את סוף מחשבתו של "אלהיך" שבעצמך יצרת.

בברכה

דעת – אמת

20 שנים •
האדם לא מסכים להסתפק בחיים ללא משמעות והרי זה נורא להשלים עם הדעה שנולדת כי הוריך במקרה נפגשו וקיימו יחסי מין וכאשר תמות פשוט תירדם ותיעלם לנצח…אם כך אין ערך לקיומנו ואף אם נגיד שמהות חיינו זה להשאיר אחרינו צאצאים הרי גם הם ימותו…זה נכון שנדע את האמת רק אחרי שנמות (או שניעלם ולא נדע) אך השאילה של אדם משכיל ומהרהר היא:האם בעזרת לוגיקה ניתן להוכיח למשל את העובדה שהעולם נברא ולא נוצר במקרה.מנקודת יסוד זו נוכל להסיק מסקנות נוספות כגון קיום עולם חומרי ורוחני,קיום הנשמה והיותה נצחית וכו…

כמו כן האם מחקרים מתועדים וידועים של תופעות מוות קליני לא מהווים הוכחה להמשך קיומנו לאחר המוות?האם לתורה ולעברית-לשון הקודש אין מספיק הוכחות כמשהו שלא יכול להיות המצאת בני-תמותה?

אודה על תשובתכם,

ריטה ליכשטיין.

20 שנים • jsadmin צוות
שלום ריטה

אין לחיינו משמעות, מעבר למשמעות הזמנית וברת החלוף של חיינו הקצרים. מי שאינו מקבל זאת, דומה הוא, למי שאינו מקבל את העובדה שלמחלתו אין מזור ומרפא, והולך לאובות וידעונים.

כאן המקום להבהיר, אדם המסוגל לקבל את העובדות כמות שהם ולהשלים עמם בלב שלם, הוא המאושר שבאדם. בניגוד לאדם היוצר פיקציה, ומשעבד את גופו,רוחו ונשמתו להזייתו שלו.

העובדה, שאין האדם יכול ומסוגל להבין את קיומו, היא מציאות קשה ומטרידה , אך זאת העובדה. אין השכל האנושי יכול לתפוס "בריאה יש מאין" (העולם נברא) ולא את המושג "אין סוף" (העולם קדמון), ולאלהים אין את הפתרונים.

בברכה

דעת – אמת