את התשובה לשאלה "למי להאמין" אפשר לתמצת כך: לזכור שכל מי שטוען טענה כלשהי, צריך להביא ראיות כדי לבסס אותה; אם הוא מביא ראיות, יש לבדוק אותן, ואם לא, אזי הטענה אינה שווה התייחסות.

מובן שיישום הגישה הזאת דורש זמן ומאמץ, אך אם מדובר בטענה כלשהי שמעניינת אותך, אין מנוס מלהקדיש את זמן והמאמץ הנדרשים לבדיקתה. העובדה שלא מעט מידע נגיש היום באינטרנט יש בה משום ברכה, אבל עדיין צריך לבדוק את המקורות של כל מידע ואת מידת סבירותו.

בעניין שציינת במכתבך, די לעיין בערך David Rohl בוויקיפדיה (באנגלית) כדי לראות שהמחבר האמור לא רק שאינו פרופסור מן "המכובדים והידועים כיום בממסד המדעי" אלא ספק אם סיים את לימודי הדוקטורט (אותם התחיל בשנת 1990). ופרט חשוב יותר שהאתר הנזכר על-ידיך שכח משום-מה לציין הוא שהטענה העיקרית של רול בספריו היא הצורך (לדעתו) לשנות את הכרונולוגיה המקובלת במחקר של מצרים העתיקה. מבחינה עקרונית, אין לפסול טענות כאלה באופן אוטומטי, כיוון שגם כרונולוגיה מקובלת במחקר עשויה להיות בלתי-נכונה. עם זאת, יש לציין שהטיעונים שהביא רול על-מנת להוכיח את הצעתו לא התקבלו על דעתם של חוקרי מצרים העתיקה בעשר השנים שחלפו מאז פירסום ספריו. אם תרצה לקבל מושג ראשוני אודות ספריו של רול והביקורת שהועלתה נגדם, תוכל לערוך חיפוש לפי שמו בגוגל או לגשת אל אתרי האינטרנט הנזכרים בערך David Rohl בוויקיפדיה (באנגלית). אם יהיו לך שאלות ספציפיות בעניין, נשמח לסייע לך לענות עליהן.

באשר לנקודות הספציפיות שציינת במכתבך: פפירוס האריס "הגדול" (הידוע גם כ- Papyrus Harris I, ובשם הזה ניתן למצוא ערך אודותיו בוויקיפדיה האנגלית) הוא חיבור היסטורי-תעמולתי המתאר את מה שאירע במצרים בימיה של תווסרת, אלמנת המלך סתי ה-2, בימי סת-נח'ת – השליט שהדיח את תווסרת מכס המלוכה והפך למלך בעצמו – וכן בימי בנו ונכסו של סת-נאח'ת, רעמסס ה-3 ורעמסס ה-4. לפי הכרונולוגיה המקובלת במחקר, מדובר בתקופה המשתרעת בין השנים 1194-1145 לפנה"ס בערך. יש לציין שבאחת הכתובות של מרנפתח, מלך מצרים בשנים 1213-1203 לפנה"ס (לפי הכרונולוגיה המקובלת במחקר), כבר נזכר "ישראל" בתור אוכלוסייה מוגדרת בהקשר גיאוגרפי של ארץ כנען – כלומר, שום תיאור בפפירוס האריס א' אינו יכול להתייחס ליוסף, שלפי סיפור התורה חי כמה מאות שנים לפני יציאת מצרים וכיבוש כנען ע"י בני ישראל. השיקול הזה תקף אף בלי קשר לשאלת הכרונולוגיה המדויקת של מלכי מצרים, כיוון שמכל מקום, סתי ב' (בעלה של תווסרת) מלך אחרי מרנפתח.

לגבי פפירוס ברוקלין, אם אכן מוזכר שם המלך סבכ-חתפ [זה התעתיק הנכון יותר לשמו], אזי הפפירוס שייך למאה ה-17 או ה-16 לפנה"ס לפי הכרונולוגיה המקובלת במחקר. בכל מקרה, יש לדעת שלשפה העברית היו לא מעט שפות בעלות אוצר מילים ומבנה דיקדוקי קרובים – לא רק במשפחה הכללית של השפות השמיות (הכוללת, למשל, את הערבית והאכדית, השפה שנכתבה בכתב-יתדות באשור ובבבל העתיקה) אלא גם בקבוצה המצומצמת יותר של השפות השמיות הצפון-מערביות (הארמית, הפיניקית, האוגריתית – שפה הידועה מתוך תעודות שנמצאו בעיר אוגרית, בצפון החוף המזרחי של הים התיכון – וכיו"ב). הרבה שמות עבריים שמופיעים במקרא ידועים גם משפות שמיות צפון-מערביות אחרות (למשל, השם מנחם ידוע גם מאוגריתית ומפיניקית). לכן, העובדה שבמקור מסוים מופיעים שמות הידועים מן המקרא עדיין אינה מספיקה כדי להסיק שמדובר בשמות עבריים דווקא; אפשר שמדובר באנשים דוברי שפות שמיות צפון-מערביות אחרות (ויש להזכיר שלא כל השפות הללו ידועות לנו כיום).

עיין עוד בדברינו: "ממצאים ארכיאולוגיים לקביעת התקופה שנכתבה התורה", וכן בתשובה: "קינת איפוור ועשרת המכות".

בברכה,

דעת אמת