שלום נתן

כדי להצליח לדון, או לפחות סבירות שיתפתח דיון, צריכים בני האדם לדבר בשפה אחת ובבסיס מחשבתי משותף. כדי לא להרחיב בהסברים, נשתמש בדוגמת הדתי: האדם המאמין שכתבי הקודש הם דברי אלוהים חיים בעיניו, משמע שתבונתו בטלה אל מול כתבי הקודש – וכי מי יהין לחלוק על אלוהים שהכסף והזהב, החכמה והאמת שלו. אם כן המציאות הממשית שממנה עולמו של הדתי יוצא הוא כתבי הקודש ולא המצפון האישי או התבונה האנושית. וכבר חז"ל עמדו על בעייתיות זו, כוונתי לבעיה ששני אנשים מדברים במישורים אחרים, בבחינת: "עֲנֵה כְסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ " (משלי, כו; 5) או "עִם חָסִיד תִּתְחַסָּד עִם גְּבַר תָּמִים תִּתַּמָּם: עִם נָבָר תִּתְבָּרָר וְעִם עִקֵּשׁ תִּתְפַּתָּל" (תהלים, יח; 26-27).

אם כך, עם אדם דתי שמאמין בתמימותו, תיתמם כלומר, דבר אתו בלשון דתית.

כך למשל תוכל לומר לו חז"ל אומרים: " אילמלא לא ניתנה תורה היינו למידין צניעות מחתול, וגזל מנמלה, ועריות מיונה. דרך ארץ מתרנגול – שמפייס ואחר כך בועל". (עירובין ק ע"ב). משמע, יש מקום לאדם ללמוד ממציאות הטבע מלבד כתבי הקודש. לאחר שיסכים עמך, הרי זו דעת חז"ל, שאל אותו: אלמלא ניתנה תורה כיצד היה מתייחס לאישה? האם לדעתו אישה צריכה להיות פסולה לעדות? האם לדעתו אישה לא יכולה להבין תלמוד? (ובדרך אגב ספר לו שלדעת הרמב"ם – ושוב תחזק דבריך מתוך עולמו שלו – נשים וקטנים יכולים להבין הוויות אביי ורבא כלומר טקסט תלמודי).

והיות וסביב השולחן נוהגים לדבר על "פרשות השבוע" גלוש לדברינו באתר לפרשה המתאימה לאותו שבוע, קרא בעיון והכן עצמך "לשולחן השבת" עם דברי התורה הכתובים מתוך עולמו שלו. לדוגמה: פרשת השבוע הנוכחית היא "פרשת וירא". קרא את דברינו שם וסכם לעצמך נקודות מרכזיות שאתה מעוניין לדבר סביב "שולחן השבת" ואמור אותם כחלק משיחה על פרשות השבוע. כך למשל שאל אותו בנושא "תיקון סופרים" שמשמעו שינוי הטקסט המקראי על-ידי חכמים וכך הלאה.

נשמח שתשתף אותנו בדיאלוג הבא שיהיה סביב "שולחן השבת".

בברכה

דעת – אמת

דומני שהשאלה לוקה בניסוחה כיוון שהבעייה הבסיסית בכל דיאלוג הוא לא רק תפיסת עולמו של בר הפלוגתא שלנו אלא תרבות השיח שלו.

אחד מחכמי הדור שזכיתי להכיר מקרוב שייקה אופיר זיע"א הגדיר את ההבדל בין דיאלוג למונולוג באופן הנפלא והכל כך אופייני לאיש החכם והמצחיק הזה .

הוא פירש ואמר : "מונולוג זה שבן אדם אחד מדבר אל עצמו ו אילו דיאלוג זה ששני אנשים מדברים …אל עצמם.."

אני חושב שפרשנות משעשעת זו מסבירה את הקושי בניהול שיחה נבונה ואינטליגנטית עם ברי שיח הנעולים בתוך עולמם והמנהלים רב שיח סוער עם עצמם ועם מי שמהנהן או מהנהנת בכניעה פסאודו אינטלקוטאלית ל"דברי החוכמה" שלו.

לצערי, אני עובר "חוויה " קשה זו זה למעלה מעשור שנים עם חתני הצעיר ובדיאלוג המונולגי הזה שאנחנו מנהלים, אני מפעיל קיתונות של הומור בסגנונות חופשיים מבית מדרשם של חכמי הדור שזכיתי לצקת מים לידם הלוא הם יוסי בנאי, אפרים קישון , ניסים אלוני, שייקה אופיר והגשש החיוור והאמינו לי זה עובד בעיקר אם אני מקפיד הקפדה יתרה ונשמר מכל משמר שלא לפגוע ברגשותיהם של בני שיחי.

נ.ב. קורה לא פעם שהעקרון החשוב מופר ברגל גסה (בתוספת מילת הקסם "במחילה") דווקא ע"י מי שחרת על דגלו את דרך הארץ שקדמה לתורה.

ג'קי

ראשית התגבר על הרצון שלך לענות או לנהל שיחה כל שהיא עם אדם או קבוצה שדעתה מגובשת ולא ניתן לשנות דבר, הכר בכך שאתה מבזבז את זמנך לריק והיתמקד בעצמך בלבד, כלומר מצא חברים או קבוצה שאוהבת לחקור ולהיתבונן לעומק, עליך להכיר בעובדה שהחלקים האינטלקטאלים של בני האדם מסתובבים סביב עצמם בלבד ומילים שמרבים להישתמש בהם לפרש אותם ולשמוע אותם מאחרים וגם לקרוא אותם בספרים תוכן המילה מתמלא ברגש עמוק והציור בתודעה נעשה חי, גם לך יש בודאי אזורים של היתגבשות של מילים בעלי תוכן רגשי יתכן בדת ויתכן בדברים אחרים כגון המקצוע שלך.

אחת הבעיות הקשות היא למצוא אשור להליך המחשבה שאתה מבפנים מרגיש שזה הכוון הנכון ולא מה שמנסים למכור לך.כלומר: הציור הפנימי שיש לך איננו נכון או לא מתאים להבנה שלך.

יקח לך המון זמן אם בכלל לראות שרובם מסביבך אין להם שום מושג על מה הם מדברים בכלל, הרוב המכריע הוא חקוי של משהוא אחר והמשהוא האחר גם הוא תוצר של חקוי, לאמת שזה כך עשוי אולי להפנות אותך לכוון הנכון בשאלות שלך.

אברהם

זה לא קשור כ"כ לאם הוא דתי או לא,

נדמה לי שקיימת בעיית תקשורת בסיסית עם האדם עצמו.

בעיות אישיותיות שקשורות אך ורק לאופי האדם, רמת הרגישות שלו, רמת האינטיליגנציה שלו או דעותיו האישיות לא יכולות להיות מושלכות על הדת, זה לא פייר.

אני

לא כל אחד הוא בר שיחה. כנראה מי שעמד מולך הוא לא כזה כל כך…

לי האמת יצא לדבר עם כמה כאלה דתיים שידעו להקשיב וגם לענות תשובות לענין.

חפש אותם, לא חסר, ואיתם תנהל דו שיח מפרה… בהצלחה!

תמר

תוכן:   שלום תמר,

בוודאי שיש דתיים וחרדים שאפשר לנהל איתם שיחה ואנחנו עושים זאת בנפש חפצה.

וכדי להיות בהיר ונהיר אוסיף, שיש אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות (דתיים) וגם איתם קשה לנהל שיחה עיניינית מהסיבה דלעיל.

דא עקא, שהציבור הדתי מחונך להסתגר בדעתו – וכדרכם של אנשים התופסים אמונתם בנפש מגיבים מתוך עולמה – ולכן על-פי רוב נמצא דתיים חסרי סובלנות לדעה הסותרת את אמונתם.

בברכה

דעת-אמת