שלום אלון,

כדי לענות על שאלתך יש לנסח שיטת מחקר המקובלת על שנינו, לכן אשאל מהי לדעתך הצורה הנכונה לקבוע מהי היסטוריה ומהי מיתולוגיה.

למוסלמים יש את המסורת שהקוראן נכתב על-ידי אלוהים מבריאת העולם.

ליהודים יש את המסורת שהתורה נכתבה לפני בריאת העולם.

למוסלמים יש את המסורת שהמלאך גבריאל התגלה למוחמד, וליהודים יש מסורת שאלוהים התגלה למשה. וכך הלאה מסורות מסורות, ספרים ספרים, עם ועם ולשונו עם ועם ומסורותיו.

ועכשיו אשאל, לו היית רוצה לחקור סיפור עם, אם יש בו מציאות היסטורית ממשית מה היית עושה?

לדוגמה: האם ספר הזוהר נכתב על-ידי רבי שמעון בר יוחאי כן/לא, כיצד היית ניגש למחקר מסוג זה?

כיוצא בזה האיש אריסטו, כיצד היית בודק האם היה אדם היסטורי כזה, האם כל הסיפורים המייחסים אליו נכונים או שהם בדיות שהתווספו לאחר זמן?

אלו ספרים אכן הוא כתב ואלו ספרים כתבם אחר ובטעות יחסו אליו. וכאלה חקירות ובדיקות לרוב.

בלשון אחר: מהי המתודה למחקר מסורות העמים וספריהם כדי לנפות מהו סיפור ומהו היסטוריה של ממש.

נ.ב נמשיך לדון לאחר שתקבע את השיטה.

בברכה

דעת – אמת

ההבדל הוא שבדתות אחרות אלוהים נגלה רק לאדם אחד כל פעם.

רק ביהדות היה מעמד של מיליונים ואלוהים נגלה לכולם.

ומאז כולם שומרים על המסורת הזו.

לא יכול להיות שאחרי שאנחנו משמרים אירוע התגלות כזה הוא לא יהיה אמיתי….

תודה,

אלון כהן.

שלום אלון

מאשר יגורתי בא לי.

אני מתנצל שאני צריך לפנות אליך כמנהג מורה לתלמיד, אך במקרה שלך אין ברירה.

ביקשתי ממך לקבוע קריטריונים לבדיקת אירועים היסטוריים.

כדי שיהיה לך קל יותר אתן לך דוגמה:

נניח שיש סיפור הנמצא בפי ציבור גדול מאוד (יותר ממאה אלף איש) שפעם, לפני שנים רבות, היה אדם שיודע דעת עליון. מכיר הוא את רגעי כעסו של אבי האלים ויודע לכוון לרגע זה.

עוד מספרים הם שאדם זה שמו מעלב בן רועב. מקום מגוריו "פתורה".

עוד מספרים עליו שרכב על אתון ובדרכו עמד שליח האלים. האתון שראתה את שליח האלים נטתה מדרכה. מעלב בן רועב הצליף בה נמרצות על שסטתה מהדרך. כעסה האתון על המצליף ואמרה לו:

"הֲלוֹא אָנֹכִי אֲתֹנְךָ אֲשֶׁר רָכַבְתָּ עָלַי מֵעוֹדְךָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה הַהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי לַעֲשׂוֹת לְךָ כֹּה"?

מה דעתך על סיפור זה? (אנא התמקד רק בו ואחר כך נבדוק את מבוקשך).

כיצד, לדעתך, ניתן לבדוק אם יש ממש בסיפור זה השגור בפי ציבור גדול?

מהם הכלים ואמות המידה לקביעת אמיתות הסיפור?

ממתין לתשובתך,

דעת – אמת

לדעתי הסיפור הזה לא אמיתי.

מעט אנשים ראו אותו.

במעמד הר סיני היו מיליוני אנשים שראו את אלוהים

אלון כהן

שלום אלון,

על סמך מה אתה קובע שראו את אלוהים מליונים?

אולי זה סיפור בדים שהמציאו אותו אנשים?

האם מספיק לך שכתוב בספר כל שהוא על מקרה שראו אותו הרבה אנשים, כדי להאמין שכך קרה באמת?

אחדד יותר דבריי, הסיפור דלעיל עם מעלב בן רועב והאתון קבעת שאינו אמיתי כי לא ראו אותו הרבה אנשים.

ואם היה מסופר בספר שמיליוני איש ראו את האתון מדברת היית מאמין? זה לא נראה לך תמים מידיי להסתמך על ספר בלבד שמספר ארוע שהיה לפני הרבה אנשים לפני אלפי שנים?

בברכה

דעת-אמת

תוכן:   זה לא רק כתוב בספר.

אנחנו חוגגים את זה.

מאז שזה קרה אנחנו כל שנה חוגגים את מתן תורה.

איך יגרמו לעם שלם לחגוג משהו שלא קרה?

אתה לא יכול לבוא למישהו ולהגיד לו "אתה ראית את אלוהים".

זה אומר שכולם ראו את אלוהים באמת…

אלון כהן

תוכן:   שלום אלון,

התקדמנו קצת בהבנת קריטריונים לקביעת סבירות היסטורית.

אתה מסכים שעצם העובדה שמסופר סיפור בספר אינה מהווה ראייה שאכן סיפור כזה קרה.

אתה דורש קריטריון נוסף: שציבור מסויים מאמין בסיפור ונוהג טקסים ופולחן על-פי הסיפור שסופר.

על-פי שני קריטריונים אלה, האם לדעתך סיפור המסופר בברית החדשה: הליכתו של ישו על הכנרת בפני תלמידיו, ויכולת הניסים שלו בפני 5000 איש.

וציבור גדול של כמעט מליארד איש מקיים טקסים על-פי ספר זה, האם אתה מקבל את נכונות הסיפור?

(בהמשך אסביר לך מדוע שני קריטריונים שהעלית אינם מספיקים לבדיקת סיפור אם יש בו מציאות היסטורית).

בברכה

דעת – אמת

תוכן:   אני חושב שהוא עשה את הניסים האלה..

אבל אני לא חושב שהוא הבן של אלוהים.

ומה הקריטריון הנוסף לקבוע נכונות של מקרה מהעבר.

אלון כהן

תוכן:   שלום אלון,

נמתין קצת עם הקרטריונים על-פי המתודה המדעית.

לפני כן ברצוני להתעכב על הקריטריונים שהצבת:

1. סיפור שהיה בפני רבים (קריטריון זה אינו מספיק לבד שמא המציאו ארוע כזה, ובדו, בתחכום מה, שנעשה בפני רבים).

2. הציבור נוהג טקסים התואמים את הסיפור (קריטריון זה, לדעתך, מאשש שהארוע נעשה בפני ציבור).

שאלתי, האם אינך חושב שיש סבירות שאנשים במרוצת הזמן יאמינו בדברים שלא אומתו על-ידם וינהגו בטקסים רק משום שאחרים נהגו בהם.

כדי לחדד שאלתי אתן לך דוגמה: לעמים רבים יש סיפור משלהם כיצד נברא העולם. וכל עם נוהג בטקסים על-פי סיפור הבריאה שהוא מאמין שכך היה.

האם מצב אמונות כזה בעמים רבים אינו מטיל ספק בליבך שקריטריונים אלה אינם מספיקים להוות ראייה להיסטוריה?

בברכה

דעת – אמת

ירון זאת שאלה טובה.

תשובה: מה שאמרת שחוגגים בעמים אחרים את בריאת העולם אז הם מודים שלא ראו את בריאת העולם אבות אבותיהם כי האדם נברא אחרי בריאת העולם. אבל פה אצלנו אומרים שראו נגיד את מעמד הר סיני אבות אבותינו ומאז התחילו לחגוג חג כל שנה כך שאם לא היו רואים בעיניים מיליונים אז לא היו מתחילים לחגוג.

זה מקרה שונה.