רציתי לשמוע את דעתך בקשר לראיון האחרון עם אברהם בורג, בו הוא מביע את כוונתו להקים מפלגה חדשה ולשוב לזירה הפוליטית.
ואם אפשרי, הייתי מאד מעוניין להקשיב לראיון נוסף שלך איתו שכן בפעם האחרונה שדיברתם היתה שיחה מאד מעניינת.
תודה מראש,
איתי
קראתי את דברי אברהם בורג בעיתון הארץ.
מצעו דומה מאוד למצעה של מפלגת אור.
וזו בדיוק הבעיה המרכזית של אזרחי ישראל החפצים בחירות ובכבוד האדם.
כל מי שמרגיש שיש לו את האנרגיות לפעול הוא פועל לבד כדי להוביל את המהלך בתקווה שיצטרפו אליו אנשים מעצמם.
אין סיכוי לאברהם בורג או לכל אדם אחר להצליח במשימה כבדה זו מבלי שיחברו כולם.
כדי שנגיע למצב בו יבינו המנהיגים והאזרחים שיש להתלכד יחד צריך להיות במצב תודעתי וחוויתי שמדינת ישראל מפליגה בספינה עשירה, יפה, עם אנשים טובים אבל יש בה חור ההולך וגדל.
כשיש חור בספינה על כורחם, של האנשים על סיפונה, להירתם כתף אל כתף לסתום את החור.
יש צורך דחוף ,מה שמנסה מפלגת אור בראשותי לעשות, בקריאה לכל הגופים קטנים כגדולים, עמותות כמפלגות, ארגונים ותנועות, סטודנטים ובני נוער להצטרף למפלגה כזו ולכולם תנאי פתיחה שווים.
כאילו עתה אנחנו מייסדים מדינה מחדש (לא הכרחי שתהיה זו מפלגת אור).
על כולם להבין את גודל השעה, להניח לחיי השעה החולפים ולהירתם למען מדינה שיסודותיה על-פי נורמות של עולם נאור.
לצערי אברהם בורג לא פנה למפלגת אור (אף אם לדעתו היא קטנה) ומן הסתם לא פנה לגופים נוספים – ככה לא מצליחים במשימות כבדות משקל של חירום לאומי.
אנחנו נמצאים ממש בחירום לאומי, איום קיומי שכוחות פונדמנטליסטים (מוסלמים כיהודים) המתנגדים מדעת לשוויון וחירות חפצים בחורבנה. וזו אחת מהטרגדיות השכיחות של האנושות: כשאדם יושב תחת תאנתו ותחת גפנו הוא אינו חושש לנחשול הממשמש ובא.
בברכה
דעת – אמת
גילוי נאות: אני תומך מר"צ ודי נחמץ ליבי לראות כמה פיצולים ופיצולי פיצולים הורסים את המחנה הנאור במדינה רק שזה ממש לא התחיל עם אברהם בורג.
עדו
דרכך אנסה להבהיר עמדתי.
מר"צ עדיין שבויה בסדרי עדיפויות התואמות לעבר (נפגשתי עם כל מנהיגי מר"צ).
מר"צ חייבת לצאת מהבועה בה היא נמצאת ולהציב עמדה ברורה בסדר עדיפות ראשון. והוא הפרדת דת ממדינה, הפסקת תקציבי ילדים (היא לא תסכים בגלל התפיסות הסוציאליסטיות ולא יהיה אכפת להם שהספינה תטבע או שידמיינו שהיא לא תטבע כי החור יסתדר איכשהוא), ולחייב לימודי ליבה. אלו שלושה דברים ראשוניים שפוטנציאלית יתנו למדינת ישראל לשרוד.
מי שלא מבין זאת כעת יבין זאת על כורחו בעתיד.
בברכה
דעת – אמת
מצד שני אם מדובר רק ב'סדרי עדיפויות' הרי שלמעשה אתה דוגל באותם עקרונות כמו אנשי מר"צ רק עם הדגשים שונים, כולם מסכימים על נושאים א', ב', ג' וד' רק שבעיניך א' וג' יותר דחופים ובעיני דווקא ד', וב'. כלומר לא מדובר בהבדלים בתפיסות עולם או באידאולוגיה מנוגדת אלא בהתפלפלות על קוצו של יוד שבשמה מתפצל המחנה השפוי (האם הוא כל כך שפוי באמת אם הוא נותן לזה לקרות?) ומאבד את כוחו בזמן שכוחות החושך חוגגים את נצחונם.
עדו
ניכר שאינך חש בחור שבספינה.
אני מכיר בידענותך ובעומק מחשבתך ואם בכל זאת אתה משיבני כפי שהשבת, הרי שהעובדות הידועות לשנינו לא הביאו אותך לחוש את גודל השעה.
ואין לי עניין למחזר מילים הנמצאים בריש גלי ובאתר מפלגת אור.
בברכה
דעת – אמת
עדו
נו, אז בינתיים הימין חזק מתמיד בשלטון והוא לא יוצא מהשטחים וגם לא עושה שום דבר אחר, למה בעצם? ליברמן שאיננו חשוד באדיקות דתית מופרזת שר החוץ ועדיין אין נישואים אזרחיים ואני שואל את עצמי אם אולי, רק אולי יש סיבה לכל זה.
אני אישית הלכתי בבחירות 96 בשכונה דתית בירושלים וראיתי פשקוויל מעניין (חבל שלא הורדתי אותו ושמרתי) שאמר בערך כך:
'אם תיפטר הבעיה הפלשתינאית השמאלנים יתחילו להתעסק בנו הדתיים ואסור לאפשר את זה'. עכשיו, אם היה קם מישהו ואומר שהדתיים רוצים שהסכסוך הישראלי פלשתינאי ימשך כי הם מרוויחים משפיכות הדמים הזאת היו כולם מתנפלים עליו בצעקות 'אנטישמי' ובצדק. והנה ההשמצה הזאת הופכת לגיטימית כשהיא באה מהמחנה הדתי, מוזר, אולי בכל זאת יש כאלו שבאמת מעוניינים בהמשך הסכסוך כי כך נוח להם להסתיר את עמדתם בנושאים אחרים, לא אני לא מדבר דווקא על הציבור הדתי, להיפך.
אולי באמת נוח לכולם להתרכז בכל נושא אחר חוץ מאשר ה'חור שצריך לסתום' שעליו מדבר ירון ידען כך שמהבחינה הזאת יש משהו בדבריו. בכל אופן דעותיה של מר"צ בנושא הכפייה הדתית ידועות ברבים כך שבזה אי אפשר להאשים אותה.
אתה רואה יוסי, הוכחת בדיוק את הטענה שלי, למרות שניסיתי ככל יכולתי אתה בכל זאת גורר אותי לוויכוח על הפלשתינאים והשטחים שוב ושוב, אגב יש נקודה מעניינת – מצד אחד אתה בז לשמאלנים התמימים שהאמינו לערפאת ומצד שני מודה שעמדות השמאל הבוגדני הם בקונצנזוס כבר בימין (פעם יציאה מהשטחים נחשבה לטאבו במפלגת העבודה שלא לדבר על הליכוד).
נו, אז בינתיים הימין חזק מתמיד בשלטון והוא לא יוצא מהשטחים וגם לא עושה שום דבר אחר, למה בעצם? ליברמן שאיננו חשוד באדיקות דתית מופרזת שר החוץ ועדיין אין נישואים אזרחיים ואני שואל את עצמי אם אולי, רק אולי יש סיבה לכל זה.
אני אישית הלכתי בבחירות 96 בשכונה דתית בירושלים וראיתי פשקוויל מעניין (חבל שלא הורדתי אותו ושמרתי) שאמר בערך כך:
'אם תיפטר הבעיה הפלשתינאית השמאלנים יתחילו להתעסק בנו הדתיים ואסור לאפשר את זה'. עכשיו, אם היה קם מישהו ואומר שהדתיים רוצים שהסכסוך הישראלי פלשתינאי ימשך כי הם מרוויחים משפיכות הדמים הזאת היו כולם מתנפלים עליו בצעקות 'אנטישמי' ובצדק. והנה ההשמצה הזאת הופכת לגיטימית כשהיא באה מהמחנה הדתי, מוזר, אולי בכל זאת יש כאלו שבאמת מעוניינים בהמשך הסכסוך כי כך נוח להם להסתיר את עמדתם בנושאים אחרים, לא אני לא מדבר דווקא על הציבור הדתי, להיפך.
אולי באמת נוח לכולם להתרכז בכל נושא אחר חוץ מאשר ה'חור שצריך לסתום' שעליו מדבר ירון ידען כך שמהבחינה הזאת יש משהו בדבריו. בכל אופן דעותיה של מר"צ בנושא הכפייה הדתית ידועות ברבים כך שבזה אי אפשר להאשים אותה.
עדו