שלום רון

סוגיית "לוח השנה" וקביעת הזמנים והחגים היא מהסוגיות המסובכות, המורכבות והתמוהות.

קביעת זמני החגים (ראש השנה, יום כיפורים, סוכות, פסח וכו') הם מהדברים התלויים בדיני נפשות. האוכל חמץ בפסח, והאוכל ביום כיפורים חייב כרת, ואף על פי כן איןהתיחסות לקביעת "לוח השנה" בתורה. שאלה זו תמה האבן עזרא (שמות, יב; 2) : "והנה משה לא פירש לנו בתורה איך נקבע השנים והחדשים… והיה לו לפרש על איזה מקום מהארץ נקבע מולד הלבנה , כי הנה בין ירושלים ובין העיר הזאת ששמה לוקא יותר מ- 3 שעות. ואם על ראיית מולד הלבנה סמך, היה לו לפרש על איזה המקום היא הראיה, כי תשתנה קשת המראה בכל מקום כפי רוחב הארץ…"

ותשובתו: מעצם העובדה שהתורה התעלמה לחלוטין מלפרט ולבאר את קביעת "לוח השנה" סימן הוא, שעל בית דין שבכל דור ודור מוטלת האחריות לקבוע את הזמנים.

וכך באמת קרה שקביעת "לוח השנה" השתנתה מתקופה לתקופה.

בתקופת המקרא יש ראייה ש"לוח השנה" היה לוח שמשי בלבד (ללא תלות בחודשי הירח) כלוח השנה המצרי כפי שהסברנו "בפרשת נח".

בתקופת בית שני נהגו כלוח השנה" הבבלי (שמשי ירחי) וכדי להתאים את חודשי הלבנה עם שנת השמש עיברו (הוסיפו חודש נוסף) חכמים את השנים על פי שיקול דעתם (סנהדרין יא ע"ב). וקבעו ראש חודש על פי ראיית מולד הלבנה בארץ ישראל.

הלוח השנה הקבוע של ימינו – שאינו תלוי בשיקול דעתם של רבנים או בראיית עדים את המולד – נקבע סופית על ידי הרבנים התוכניים (הבקיאים באסטרונומיה) במאה העשירית לספירה.

הם שינו את אורך השנה השמשית הידועה לחכמי התלמוד, כך שתתאים ל"לוח השנה" שנקבע על מחזור 19 שנים.

רק כדי לשבר את האוזן על הבלבול והמבוכה נזכיר שהוסיפו שנה כדי שהחישובים "המתמטיים" יתאימו לכתוב בתורה שהלבנה "נבראה" ביום הרביעי, הנה כך כתב החזו"א: "לאיזה סיבה הוסיפו הדורות שנה ומסרו לנו שהוסיפו ואין הפסד בדבר" (אורח חיים קמ אות ב) עיין מה שכתבנו "בקונטרס 6".

בברכה

דעת אמת