שלום

חבל שאינך מביא ציטוט מדברינו שממנו למדת שאנו מזלזלים בגאוני עולם כמו הרמב"ם, לכן מאוד קשה להתיחס לטענה כללית ללא סימוכין ותימוכין. אנו משתדלים מאוד להיות עינייניים ולדבר לגופם של דברים ללא חנופה ומשוא פנים.

אך היות וביקשת שנלמד מגדולי התורה כיצד יש להתיחס לחכמים וגאונים אנו נביא כמה ציטטות מהם:

1. רבה אמר לרב עמרם שהוא משועמם או שוטה (בבא מציעא כ ע"ב)

2. רב אמר על רב לוי: כמדומה לי שאין לו מוח בקודקודו (יבמות ט ע"א)

3. רבי אבהו אמר לרבי זירא שהוא שואל כתנין שוטה (סנהדרין נט ע"ב).

4. אמר רב ששת: דברי רב שגויים משום שאמר את דבריו מתוך שינה (יבמות צא ע"א).

5. אמר ר' ירמיה: חכמי בבל טפשים! משום שגרים בארץ חשוכה אומרים דברים חשוכים! (יומא נז ע"א).

6. דברי הרמב"ם על חכמי צרפת: "ואין מאמין זה אלא אדם עם הארץ טיפש בתכלית הטיפשות לא ירגיש מן הגלגל אלא כמו שירגיש השור והחמור" (פירוש על המשנה – ראש השנה פ"ב מ"ח).

7. אבן עזרא על חכם ספרדי: "ומפרש גדול היה בספרד והוא פירש ספרים בדקדוק ופירש ואמר … וככה מלות רבות כמו מאתים ואת כולם ישא רוח כי איך יתכן בלשון שאדם ידבר מלה ורצונו מלה אחרת והאומר בזה מהמשוגעים הוא נחשב " (אבן עזרא, דניאל, א; 1 ).

8. דברי הרשב"א (הרב שלמה בן אדרת) על דברי ביקורת של הרא"ה (הרב אהרן הלוי) בספר "תורת הבית": גאווה נקט ומבלי לב חולק על גדולי ישראל – "אינו אלא מן המתמיהין וכל השומע יצחק לו" – "דברים אלו בחזיון לילה נאמרו לו".

9. השגות הראב"ד על הרמב"ם: אמר אברהם: כל מה שכתב כאן [הרמב"ם] הכל הבל ורעות רוח" (רמב"ם הלכות אישות פרק כג הלכה ב השגות הראב"ד).

בברכה

דעת אמת