21 שנים • Anon צוריאל
2 Answers
21 שנים • jsadmin צוות
צוות
הדת היהודית הראלית של היום, מבוססת ונשענת על מערכת הילכתית כפי שהובאה בטקסטים תלמודיים, ספרי פוסקים וספרי שאלות ותשובות. הנושא המרכזי שהחברה הישראלית (דתיים וחילוניים) צריכה לקבוע את יחסה אליה הוא המערכת ההלכתית. פסקי הלכה והכרעות פוליטיות – היוצאים מפיהם של "הרבנות הראשית" ויתר "גדולי דור" – בסוגיות אקטואליות כמו: השתלות אברים, דיני אישות, הצלת נפשות, מעמד האישה, החזרת שטחים וכו' וכו' מסתמכים על טקסטים אלו.
"דעת אמת" סוברת שטקסטים מיושנים אלה אינם רלוונטים לימינו כלל ועיקר וצריך להתיחס אליהם כאל עדות היסטורית גרידא לרוצה ללמוד ולהבין את חיי העם היהודי ההיסטורי.
נביא דוגמה נוספת, כפרט נוסף המלמד על הכלל, להלכה שנידונה מתוך עולם דימיוני ואגדי שרווח בתקופת העולם הישן, שכל השומע יצחק לו.
הרב מרדכי בן הלל הכהן ( 1240 – 1298 נירנברג) כתב בחיבורו "ספר המרדכי" (חולין, פרק העור והרוטב, סימן תשלה) כך: "עופות הגדלים באילן יש אומרים שאין טעונים שחיטה לפי שאינם פרים ורבים והוי כעץ בעלמא (נחשבים כגדלים מעץ, שמותר לאכול מפריו ללא שחיטה) ואמר רבינו יהודה ששמע מרבינו תם שעופות אלו צריכים שחיטה וכן אמר לי רבינו יהודה הלכה למעשה שיש לשוחטן. והביא ראייה ממסכת חולין (קכו ע"ב): עכבר שחציו אדמה וחציו בשר…שאף אל פי שאינו פרה ורבה הרי הוא ככל שאר שרצים כך הדין לגבי עופות אלו שאף על פי שאינם פרים ורבים דינם כעופות שפרים ורבים וטעונים שחיטה"
שים לב היטב, הרב פסק הלכה על עופות מדומיינים מתוך התלמוד הדן על עכבר דמיוני ("עיין קונטרס מס' 1")
ולאחר דיונים רבים פסק השולחן ערוך (יורה דעה סימן פד סעיף טו) כך: "מיני עופות הגדילים באילן ותלויים באילן בחרטומיהן, אסורים משום שרץ השורץ על הארץ" (ליתר הרחבה עיין בספרו של הרב אברהם קורמן "הטהור והמותר" (עמ' 139- 152) שם מובא שאגדה זו רווחה בעולם הנוצרי והיהודי כאחד).
הרי לך פסקי הלכה המוכרעים מתוך עולמם הדמיוני של העולם הישן, ואוי לה לחברה נאורה שעדיין ממשיכה לתמוך בחברה שמכלה את זמנה בהבלים אלו.
בברכה
דעת אמת
13 שנים • 
פשוט מאד. הסרטנים דומים במבט שטחי לאווזים זעירים, מה שהקנה להם את השם העברי ברווזי ים. ולכן מישהו באירופה של ימי הביניים הגיע למסקנה שאלה אפרוחים של אווזים, ולכן האווזים הנ"ל גדלים על העצים.