תוכן:   שלום אסתי

לא קיימת בעולם מערכת חוקים, ללא טוב, הרי היא נוצרה כדי לגרום לחברה איכות חיים טובה יותר וערכית יותר[כמובן על פי הבנתם של המחוקקים עצמם].

הדגש שאנו שמים וחוזרים ושונים הוא: שמערכת המשפט ההלכתית היא יצירה אנושית, וככזו היא צריכה להשתנות עם הזמן והמקום.

הדוגמה שהבאת תוכל לשמש לנו להמחשת דברינו.

עיקרון "צער בעלי חיים" קיים בהלכה, אך אם נמשיך לנהוג על פי הסעיפים המפורטים בהלכה נמצא עצמנו מצערים בעלי חיים לפי הבנתנו היום.

האיסור לשחוט בהמה עם בנה כתב הרמב"ם (מורה נבוכים חלק שלישי פרק מח) משום צער בעלי חיים , כי אהבת האם ורחמיה על הולד נמצא ברוב בעלי החיים כמו שנמצא באדם.

דא עקא , שההלכה קובעת שאיסור זה חל רק על בהמה אבל אינו חל על חיות כגון צבי ואייל ולכן מותר לשחוט את הצביה וולדה באותו יום.

כמו כן האיסור חל רק אם הוולד ממין נקבה אך אם הוא זכר מותר, עייני בשולחן ערוך יורה דעה סימן טז.

דוגמה נוספת: הרב ישראל בן פתחיה איסרליין ( 1390-1460) מגדולי רבני אשכנז כתב בספרו "תרומת הדשן" כך: "לחתוך לשון העוף כדי שידבר, ואזנים וזנב מכלב כדי ליפותו, נראין הדברים דאין אסור משום צער בעלי חיים אם הוא עושה לצורכיו ולתשמישיו, דלא נבראו כל הבריות רק לשמש את האדם ".

רצוני לאמר, שעקרון ערכי משתנה הוא עם הזמן, ואוי לו לציבור שדבק במערכת חוקים מיושנת המבוססת על ערכיות שפשה לה מן העולם.

ונוהג מתועב זה נוהגים הציבור האורתודוכסי , שבשאלות ערכיות הולכים ותרים להם בטקסטים מיושנים כמו התלמוד ופוסקים מתקופת ימי הבניים, וקובעים מסמרות גם לימינו אף על פי שבליבם פנימה מרגישים את העיוות וחוסר המוסריות.

ומה שמוזר יותר , שהחברה הנאורה במדינת ישראל מתירה על פי חוק לממסד הרבני להמשיך בנוהג קלוקל זה ואף תומכת בו כספית.

בברכה

דעת אמת