תוכן:   שלום מרדכי

את שיטתו של מהר"ל מפראג כתבנו במאמר "דרכי ההתמודדות עם סתירות הקימות בין התורה לתבונה"

ונצטט עבורך את שכתבנו שם: " מהר"ל מפראג (יהודה ליואי בן בצלאל 1512 – 1609) בספרו "באר הגולה", הבאר השישי כתב: "אבל הם ז"ל [חז"ל] דברו מן הסיבה שמחייב את הטבע והמכחיש דבר זה מכחיש האמונה והתורה…כי דבריהם הם בנסתר ובנעלם". דוגמה הממחישה היטב תופעה זו, היא תשובתו של ה"בן איש חי" בספרו "בן יהוידע" פסחים: "מה שאמרו חכמי ישראל: חמה ביום מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למעלה מן הרקיע, לא קאי (לא חל) על גוף החמה אלא קאי (חל, מדובר) על כח הנשמה שלה". הפלא ופלא: גוף השמש מתחת לקרקע אך "נשמתה" מעל הרקיע.

אין אפשרות לדון עם אדם המרחיק עדותו לסוד ופנימיות כשהטקסט הפשוט לא מסתדר עם התבונה והמציאות; הרי כל מילה הוא יהפוך ויפרש על פי גחמת ליבו".

ככלל, גישתו של מהר"ל מפראג לשאלות והפרכות לאמונתו דומה ומזכירה מאוד את דרכם של אנשי האמונה היום. במקום להתמודד עם השאלה בורחים הם למחוזות של פנימיות ואם תשובה זו לא תעמוד אל מול הפרכות הבאות מתחום "ההלכה המעשית" כלומר, כאן בעולם הזה הגלוי כפי שכתבנו "בקונטרסים" הרי יאסרו על אנשי קהילתם לקרוא או לעיין "בדברי הכפירה" , הנה כך כתב המהר"ל בבאר הגולה: "הגיע לידינו ספר אחד שחבר אחד מבני עמנו [כדוגמת קונטרסי "דעת אמת"]…ובקראי בו נקרע לבבי ונשפך רוחי בקרבי ואמרתי אוי לעיני שכך ראו ואוי לאזני שכך שומעים…איך לא ירא לדבר בחכמים וידבר עליהם כאילו הם אנשים בדורו חבריו, דבר זה לא היה בישראל עד הדור הזה [1512 – 1609]… כי זה האיש הוציא מפיו דברים נגד קדושים עליונים ולא הבין פשט דבריהם כמו שעשה בכמה מפרקיו, לכן ספר זה הוא בכלל ספרים חיצוניים אשר אסור לקרות בהם וכל איש בעל דת תורת משה ומאמין בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה יהא הספר הזה בבל יראה ובבל ימצא ולא יביט אליו ולא יסתכל בו לא ראיה שכלית ולא ראיה חושית".

זאת ועוד ראה כיצד משיב המהר"ל (תפארת ישראל פרק סט) לשאלה שנשאל על ידי נכרי: פעם אחד שאלני אחד מחכמי האומות: אתם היהודים חושבים שזה חסרון הדת כאשר בעלי הדת עצמם מחולקים ואין הסכמה ביניהם, וכי לא היו מחלוקות בישראל? הלא צדוק ובייתוס שתי כתות גדולות חלקו על תורה שבעל פה!

וזאת תשובתי, מה שחלקו כת צדוק ובייתוס על תורה שבעל פה היא מחלוקת בין חכם לכסיל [צדוק ובייתוס נחשבים לכסילים] לכן אין להחשיבה כמחלוקת או כחוסר הסכמה.

הפלא ופלא מהר"ל מפראג יוצר מציאות מדומיינת וקובע שאין מחלוקת בדת היהודית, ואם תעמתו אל מול מחלוקת של ציבור גדול מקרב היהודים יטען שנחשבים הם כסילים ואם יוציאו ספרים וכתבי עת המראים באופן ברור את משענתה הרעועה של היהדות, הרי שהמהר"ל יאסור לקרוא זאת וכך ישאר בדמיונו ההזוי כאילו אין מחלוקות.

בדיוק כפי שמגיבים החרדים היום לטענה: 'הלא נמצאים מעשה פשיעה רבים בקרב הציבור החרדי, משמע שמירת המצוות אינם ערובה להתנהגות הולמת', ישיבו הם מיד: המתנהג כך אינו נחשב דתי!

בברכה

דעת אמת