אתה צודק בתמיהתך על דרכם של חכמים לנהוג בכתובים כאוות נפשם.

אך מה שצריך להבין, שבזמנם היה הדבר מקובל לייחס לטקסט "מקור אלוהי" ובד בבד לשבש את משמעותו ולהתאימו לצרכיו ולהשקפתו של האדם. חז"ל אמרו זאת במפורש במקומות רבים : "סרס המקרא ודרשהו" (בבא בתרא קיט ע"ב, מכות יז ע"א).

מה שמגביר את המוזרות בפרשנות חז"ל את המקרא, הוא חוסר העקביות, פעם הם ירשו לעצמם לשבש המקרא ולהוציאו מפשוטו ובמקרים אחרים יטענו " אין מקרא יוצא מידי פשוטו" (שבת סג ע"א).

דוגמה לדבר: הרמב"ן בספרו "תורת האדם" (שער הגמול) פירש את סיפור גן עדן כפשוטו משום "שאין מקרא יוצא מידי פשוטו" וכך הוא כותב: "דבר זה עיקרו בתורה ופירושו בדברי סופרים שגן עדן מצוי הוא בעולם הזה במקום ממקומות הארץ, ושארבע נהרות יוצאין משם ואחד מהם פרת הסובב ארץ ישראל, וכל מה שבא בכתוב מפשוטי סדר בראשית הכל אמת אין מקרא מהן יוצא מידי פשוטו… וכל אלה דברי אמת הם ידועים ומפורסמים גם היום כי רבים מבאי הארץ הלזו ארצה בני קדם יראו מרחוק הלהט המתהפכת".

ואילו דינים אחרים כמו "עין תחת עין" (שמות, כא; 24) "וְקַצֹּתָה אֶת כַּפָּהּ" (דברים, כה;12) הוציאו מפשוטו ופירשו "ממון", ואפילו לא טרחו לשאול הלא "אין מקרא יוצא מידי פשוטו".

כך דרכם של אנשי אמונה שפועלים מתוך התפעלות הרגש, וכל תפיסת עולמם באה מתוך סערת נפשם, סותרים עצמם חדשות לבקרים כדרכה של הנפש המסוגלת לחיות עם סתירות ותמיהות.

צא ולמד מדרכם של מחזירי התשובה בימינו, כשימצאו לפי דעתם ראייה שחז"ל הבינו "במדעים" יקפצו עליה כמוצא שלל רב, ויסבירו היטב שחז"ל דיברו כחוקרים ומדענים על העולם הזה הגשמי. ואילו כשימצאו סתירה בין דברי חכמים למדע יאמרו שדבריהם אינם כפשוטם אלא דיברו "בפנימיות" של העולם.

בברכה

דעת אמת