21 שנים • Anon קראתי בעניין רב את דיבריכם בו אתם מלינים על פרשנות חכמים את המקרא, והלא זה בדיוק מה שעושים שופטים בבית המשפט, הם מפרשים את החוק על פי דעתם ואפילו משנים לפעמים את החוק הכתוב.
יריב
1 Answers
21 שנים • jsadmin צוות
צוות
עקרונית השוואתך נכונה, מערכת משפט מורכבת מתורה שבכתב (החוק הכתוב ) ומתורה שבעל פה (פסקי דין על פי הבנת השופטים את החוק הכתוב).
אלא שחכמים לקחו לעצמם את הכוח לפרש את החוק הכתוב (תורה שבכתב) באופן גורף ומוקצן עד שלמעשה רוקנו מתוכן לחלוטין את החוק הכתוב (התורה שבכתב). עיין היטב מה שכתבנו "
הסכנה בדרכם של חכמים, שהם שאבו את כוחם זה בטיעון מיסטי, כאילו פרשנותם באה מאלוהים עצמו.
כלומר, אין אדם רשאי לחלוק על דעתם, והתקדימים המשפטיים שנקבעו בתלמוד הם בבחינת "כזה ראה וקדש".
דוגמא לדבר, התלמוד קובע: המתרגם פסוק כצורתו – הרי זה בדאי והמוסיף הרי זה מחרף, אלא צריך לתרגמו כתרגום אונקלוס . (קידושין מט ע"א ) ופרש"י: " ואונקלוס כשהוסיף לא מדעתו הוסיף שהרי בסיני ניתן אלא שנשתכח וחזר ויסדו" .
כך ממש, חכמים אוסרים לפרש את הפסוק כצורתו אך מתירים לאונקלוס להוסיף על הפסוק בטיעון: "שתרגומו מסיני".
המעניין שאבן עזרא לא קיבל את אזהרת חכמים , את המילה "כושית" בפסוק: "וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח כִּי אִשָּׁה כֻשִׁית לָקָח" (במדבר פרק יב;1) תירגם אונקלוס "שפירתא" (יפה).
ואילו אבן עזרא פירשו כצורתו – כושית שחורה: " ובעבור חום השמש אין להם לבן כלל, וצפורה היתה שחורה ודומה לכושית".
ובמקום אחר אף ציין את הסתייגותו מאונקלוס בתרגומו את המילה "שאולה" בפסוק: "כִּי אֵרֵד אֶל בְּנִי אָבֵל שְׁאֹלָה וַיֵּבְךְּ אֹתוֹ אָבִיו"(בראשית, לז; 35 ). "ופה טעה המתרגם לתועים שתרגם שאולה גיהנם".
בברכה
דעת אמת