תוכן:   שלום לך ב.מ

כל סיפורי המקרא מתייחסים לאלוהים כאל יצור גשמי הנע ממקום למקום, מעניש ומשמיד וכו' כך גם הסיפור של מכת בכורות. אף חז"ל התייחסו לאלוהים כבעל גוף גשמי עיין במאמר "גופו של אלוהים" , לולא הרמב"ם שהשקיע פרק שלם בספרו מורה נבוכים לשלילת הגשמת האלוהים, יתכן שעדיין אנשי הדת היהודית היו מאמינים באלוהים גשמי, הרמב"ם אף הדגיש שהוא הוציא מפשוטו של מקרא המורה על הגשמת האלוהות כדי להתאימו לתבונה, נכתוב את דבריו בלשון פשוטה: הכתובים במקרא מורים על היות האלוהים גשמי…אך שערי הפירוש פתוחים בפנינו…לכן הרחקנו את הפירוש הפשוט המורה על הגשמת האלוהים' ( מורה הנבוכים חלק שני פרק כה)

בוא וראה כיצד מסבירים חז"ל את הפסוקים העוסקים בעליית משה אל ה' להביא את דבריו אל העם: "ואל משה אמר עלה אל ה'

…ונגש משה לבדו אל ה' …ויבא משה ויספר לעם את כל דברי ה'" שואלים חז"ל: מדוע כתוב: ואל משה אמר עלה אל ה'" אלוהים היה צריך לומר עלה אליי . ומשיבים: ש –יהוה – , הכתוב בפסוק מתייחס למלאך מטטרון ששמו כשם רבו – יהוה (סנהדרין לח ע"ב) לפי פרשנות חכמים משה סיפר לעם את כל דברי המלאך מטטרון ולא את דברי האלוהים , ועל דברים אלה אמרו העם: "נעשה ונשמע". תן דעתך ש- יהוה – מתפרש מלאך מטטרון.

להראותך שאין מקום להקשות או למצוא סתירות בכתובים התמוהים ממילא. שים לב היטב שהסתירה קיימת בפסוק עצמו: "

,ועבר ה' לנגף את מצרים וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזת ופסח ה' על הפתח ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגף" (שמות יב; 23). הפסוק התחיל עם ה' וסיים עם המשחית.

אך כדי לא להשאירך ללא מענה אביא את דברי החתם סופר ששאל את שאלתך והשיב תשובה המתאימה לאמונות קדמוניות בהשפעת הכוכבים והמזלות על העולם הזה, לדבריו מכת בכורות הייתה בשיתוף פעולה של אלוהים והמשחית: אלוהים התיש והחליש את מזל טלה שהוא בכור המזלות ועל ידי כך הותשו הבכורות , לאחר שאלוהים התיש את הכוח העליון (מזל טלה) רק אז היה כוח למשחית להמיתם, והקדוש ברוך היה צריך לשמור על בני ישראל מפני המשחית (שו"ת חתם סופר חלק ב (יו"ד) סימן שמו)"

ואין סוף להבלים.

בברכה

דעת אמת

תוכן:   תודה על התשובה

דברי החתם סופר סותרים את דברי בעל ההגדה( מהתנאים?)

החוזר ומדגיש שלא שום מלאך עשה זאת , שלא להזכיר שהרמב"ם לעג לאמונה בכוכבים ( נראה לי שאתה מביא את זה באחד המאמרים)

והאמת נותרתי לא מסופק בעליל . אבל זה כמובן שלא באשמתך….

נ.ב אם אינני טועה הרמב"ם מיחס לכוכבים שכל ותבונה . נכון?

ב.מ

תוכן:   שלום

כך כותב הרמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ג הלכה ט: "כל הכוכבים והגלגלים כולן בעלי נפש ודעה והשכל הם, והם חיים ועומדים ומכירין את מי שאמר והיה העולם, כל אחד ואחד לפי גדלו ולפי מעלתו משבחים ומפארים ליוצרם כמו המלאכים, וכשם שמכירין הקב"ה כך מכירין את עצמן ומכירין את המלאכים שלמעלה מהן, ודעת הכוכבים והגלגלים מעוטה מדעת המלאכים וגדולה מדעת בני אדם".

דעת אמת