תוכן:  

שלום חיים

כבחור העוסק בסוגיות תלמודיות , היית צריך להבחין שהינך סותר את עצמך.

בתחילת דבריך כתבת שאין איסור להשיב אבידה לגוי, ובסוף דבריך כתבת: "שאם מחמת אהבה לגוי, רצה להשיב, אסור"

אצטט עבורך את מקור איסור השבת אבידה לגוי:

"והמחזיר אבידה לנכרי – עליו הכתוב אומר: למען ספות הרוה את הצמאה לא יאבה ה' סלח לו (דברים, כט; 18)" (סנהדרין עו ע"ב ).

פירש רש"י: "והמחזיר אבידה לנכרי – השווה וחבר נכרי לישראל, ומראה בעצמו שהשבת אבדה אינה חשובה לו מצות בוראו, שאף לנכרי הוא עושה כן [למרות] שלא נצטווה עליהם".

כלומר, המשיב אבידה לגוי אלוהים לא יסלח לו.

בדבריך חיזקת את טענתינו העיקרית: המוסר היהודי מתיחס לחברי המועדון בלבד. כדי להתקבל ל"מועדון" צריך שני כרטיסי כניסה.

1. יהודי 2. שומר תורה ומצוות.

גויים או יהודים שאינם שומרי תורה ומצוות אין מצווה להשיב להם אבידה, לתת להם צדקה, לאהוב אותם, להצילם מסכנת נפשות ביום שבת וכו' וכו' עיין במאמר "המוסר היהודי בהלכה".

בברכה

דעת אמת

תוכן:   ברכה ושלום

לא סתרתי את עצמי, רק חשבתי שתבינני מתוך קיצור הדברים.

ואפרט מעט יותר ( אני מתנצל על הסיגנון הישיבתי איני יכול לכתוב בצורה אחרת)

רוב הפוסקים לא כותבים איסור על עצם ההשבה.

אלא אם נעשה מתוך אהבה ורצון להתחבר וגם זה אינו" איסור" ככל האיסורים אלא מתוך ענין למנוע החיבור לרשע וכו' כי השפעת הגוי -אם הוא אינו מחסידי אומות העולם -תהיה שלילית על נפש היהודי ולא בגלל "גזעו" אלא בגלל מעשיו, ולכך השוו יהודי רשע לגוי לומר לך שאינו ענין שב"גזע".

ואמנם אנחנו "מועדון" כפי שלזר אסור לעבוד במדינה בה הוא מטייל ואין "זכויותיו" שוות, והלה צווח ככרוכיא והלא אני שווה לכל נפש,ואינו כן. וכל אחד מאיתנו אוהב ו"מפלה" את משפחתו וחבריו יותר מאחרים ואינו נקרא רשע, ודומה למאמר חז"ל "עניי עירך קודמים" וזהו נפש האדם בין אם נרצה או לאו

ומה לך כי תלין על כך ,וזה אינו נהיר לי

חיים שאלו

תוכן:   שלום חיים

נושא "איסור השבת אבידה" הוא פרט המלמד על הכלל, שמערכת המשפט ההלכתית מפלה בין אדם לאדם בניגוד לערכי העולם הנאור. כדי לא להיכנס לדקויות ופלפולים נביא דוגמה אחרת.

מוכר גוי שטעה בחשבון ונתן עודף לקונה יותר מהמגיע לו אין צריך היהודי להשיבו.

כך כתב הרמב"ם: "טעות הגוי כאבידתו ומותרת" (הלכות גזלה ואבדה פ"יא ה" ד)

דוגמה נוספת: שור של ישראל שנגח שור של גוי פטור וכו' וכו' . עיין היטב במאמר "הגויים בהלכה"

במדינה מערבית המושתתת על ערכי העולם הנאור לא תמצא חוק או סעיף המתיר להזיק לזר, אוסרת להתחתן עמו או להשיב את אבידתו. מדינה שחוקיה כחוקי ההלכה לא הייתה מתקבלת לאיחוד הארופי.

שאלה לי אליך, האם באמת ובתמים אתה סבור שההלכות המובאות בתלמוד הם הלכות הראויות והרצויות למדינה מתוקנת?

בברכה

דעת אמת

תוכן:   ברכה ושלום

הא גופא [זה בדיוק] אני טוען , יש איסור לרצוח גוי אבל אינו נענש במיתה, מכיון שקודם כל ה"מועדון" מגן על עצמו ומחמיר בנוגע אליו.

וכמו כן שור שנגח [בשור של גוי פטור מתשלום על הנזק] הוא חיוב מיוחד ליהודי [התשלום על הנזק חל רק על פגיעה בשור של היהודי] וגם [המזיק לשור שהוקדש לבית המקדש] "הקדש" לא מחייב ואינו ענין לגוי,

והלא לא יתכן לא להפלות] אלא צריך להפלות] ולמה הדבר דומה, לשופט חילוני שיפסוק [פסק דין] שווה לרוצח ילדו [משול ליהודי], כלרוצח גוסס [שמשול לגוי]. או אם סובר (כפרופ' ליבוביץ) שאסור להפיל עובר, שיפסוק עונש מאסר עולם למי שהפיל עובר

והלא לא יעלה על הדעת…

והנה לא השוינו את יגאל עמיר לרוצח מן השורה! ומדוע ? וכי דם רבין סמיק טפי? על כרחך שאין דומה ראש ממשלה לאדם מן השוק . אפילו שקשה לאמרו!

וכך נפש האדם שמפלה לריעיו ולעמו קודם ,והרי לא תדרוש למשל מיהודי שישווה בין פלסטיני לבן עמו.

והתנא דמסייע [הסיוע שהבאת] ,מהאיחוד האירופי זר ומוזר בלשון המעטה,

וכי הם הדוגמא לשוויון ואחווה והלא מהם יצא ויוצאת הרעה לעמנו

עד עצם היום הזה והדברים מפורסמים ואינם צריכים ראיה!

אסכים לענין אחד שאם אינו מאמין בקדושת ישראל והושוו בעיניו

לכל העמים אכן יש דברים שאין אוזן זו סובלתם.

אבל אם מאמין ביחודו של עמנו לפחות מבחינת התרומה שתרם לעולם בודאי יסכים שהוא חשוב יותר.

משל למה הדבר דומה לפרופסור איינשטין ומוכר מן השוק שנפלו בשבי ואפשר להציל אחד מהם ,למי נראה לך צריך להציל?

אין ברירה וחייבים לעשות מאזן מי תורם יותר(דרך אגב זה נגד דעת חז"ל,רק לשבר האוזן) הלא כן?

החותם בצער

חיים שאלו

תוכן:   שלום חיים

בדבריך אלה אתה מסכים עם דברינו, חוקי היהדות הדתית מבוססים ומושתתים על ההנחה "שהעם היהודי" הוא העם הנבחר, הוא העם הטוב והנעלה, ולכן מגיעים לו פריבילגיות.

ובדיוק נגד השקפה מקוממת זו "דעת אמת" יוצאת.

מערכת המשפט המבוססת על הערכים המודרניים אינה מבחינה בין דם לדם, רוצח מדען דינו כרוצח רוכל בשוק , ורצח ראש ממשלה דינו כרצח אחד האדם, וזהו אחד ההישגים הגדולים של תרבות המערב שדין אחד לכל האזרחים בין הוא יהודי , נוצרי , מוסלמי או אתיאיסט.

לעומת זאת הציבור האורתודוכסי ממשיך לשמר את התפיסה של העולם הישן וחושב שהאמת "האלוהית" בכיסו בדיוק כפי שחושב המוסלמי והנוצרי.

הקורא את מאמרנו לאורכם ולעומקם יווכח מיד שחכמי התלמוד הינם אנשים שחיו בכפרים הסמוכים לפרת והחידקל לפני 2000 שנה, מנותקים מהתפתחות החשיבה והמדע של יוון הקלאסית. עסוקים באמונות הבל ושווא של קמיעות ומאגיה וברוב איוולתם וחוצפתם מייחסים זאת לאלוהים, ולא דיי בכך אלא חושבים עצמם לאנשי חכמה והגות עד כדי כך שפוסקים הלכות כאילו דם היהודי אדום יותר.

בברכה

דעת אמת