במאמר "דיברה תורה כלשון בני אדם" כתבתם : "ואין סוף להבלים. ואם שערי הדרש פתוחים לכל, אף אנו נדרוש: עשר בשביל שלא תתעשר שהעושר שמור לבעליו לרעתו (קהלת ה, יב). להראותך שאין סוף למדרש אם אינך מחויב לכתוב ככתבו וכלשונו וכשאין אחידות בגישה הבסיסית אל הכתוב"

אמת שאע"פ שאין מקרא יוצא מידי פשוטו, ודברה תורה כלשון בני אדם, כל מקום שיש באפשרותינו ללמוד איזה חידוש שיש בו איזה נפקא מינא לטובה נעשה זאת. כי יש שכל מקיף, היינו שכל שאתה יודע ממנו אך אינך מבינו, ויש שכל שהוא בעיבור כי עדיין אין אתה יודע על קיומו. וכן יש שכל מקיף לתורה שעדיין אינו נמצא בכתוב בה. וכשאתה מבין את המקיף הוא נהיה פנימי אצלך וכשתחתור להכניסו לתורה הוא יהיה נמצא בתורה. כי ְכָל הַדִּינִים כֻּלָּם וְהַתּוֹרָה ֶהִיא יוֹצֵאת מֵחָכְמָה עִלָּאָה, כִּי 'אוֹרַיְתָא מֵחָכְמָה עִלָּאָה נָפְקַת' (זהַר בְּשַׁלַּח ס"ב) היינו והחכמה מאין תמצא. מהאין מהבלתי נודע משם נזרקים למח שכליים ופירושי התורה. וְאֵין התורה יְכוֹלָה לְקַבֵּל מֵחָכְמָה עִלָּאָה, היינו אין אתה יכול למצוא בתורה את השכל שנתחדש לך, כִּי-אִם עַל-יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב אֵין לָהּ שְׁלֵמוּת, כִּי-אִם עַל-יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי הַסְּפָרִים , שֶׁנִּתְחַדְּשִׁים עַל- יְדֵי-זֶה נִשְׁלָם הַתּוֹרָה. היינו ע"י שתדרוש דרשות תיקח מכאן ותביא לכאן ותעשה בתורה כבשלך

שבת שלום

אבי