השאלה החשובה והמרכזית שהציבור היהודי צריך לתת עליו את הדעת הוא: על איזה ערכים החברה הישראלית רוצה להתקיים. כלומר, הנידון אינו אמונתו הפרטית של פלוני אלמוני , אלא מערכת חוקים ומשפטים לחברה כולה המבוססת על ערכים בסיסיים. התורה שבכתב אינה רלוונטית , משום שערכיה מבוססים על מבנה חברתי דתי שמרכזו פולחן בית המקדש. התורה אינה מתירה חופש פולחן, כבר בדיבר השני (של עשרת הדיברות) צויין במפורש "לא יהיה לך אלהים אחרים על פניי" והחורג מצווי זה דינו מוות משום שאלוהים דורש בלעדיות לאמונתו : "אל קנא פוקד עוון".

חז"ל והרבנים לדורותם שינו הלכות, פרשו וסרסו חוקים על פי רוח הזמן והמקום. אך הציר המרכזי שעמד לנגד עיניהם היא האמונה היחידה והבלעדית "לאלהי ישראל" וכל הפורש מזה כפורש מהחיים , ודינו חרם נידוי ומוות.

לשון אחרת: הערך העליון של הדת היהודית הוא: עבודת אלוהים על חשבון חרות ושוויון האדם. הערך העליון של העולם הנאור הוא: חרות ושוויון האדם על חשבון עבודת האלהים.

שני ערכים אלה אינם יכולים לדור בכפיפה אחת, והציבור היהודי (החילוני) צריך להכריע באיזה צד הוא. ואם בחר הוא בערכי העולם הנאור , צריך ליישם זאת בפועל ולהפריד לחלוטין את הדת מהמדינה.

בברכה

דעת אמת