הבת של חזרה בתשובה וחבריי קישרו אותי לאתר שלכם.
אני מתנגדת לחזרה בתשובה של בתי אבל איני מתנגדת לדת.
אני חושבת שאתם עושים עוול לדת.
אורנה
מניסיוני, בדיונים מסוג זה, הבנתי שהמונח "דת" אינו ברור דיו לטוען נגדנו: שאנחנו עושים עוול לדת.
נסי להבהיר מהי הדת שאת מתכוונת אליה.
לרוב, כוונת הטוענים באומרם "דת" לאמונה פרטית שבלב שיש משהו המשגיח ושומר עלינו מבלי שידרוש מהאדם מאומה. או שהדת היא מסגרת התורמת למשפחתיות ולתחושת בית וזהות, מבלי לעסוק בדקדוקי ההלכה וחוקי הדת עצמם אלא משתמשים במסגרת הריטואלית לצורכי אחווה של התא הגרעיני.
שתי הגדרות אלה מתעלמים מהגדרת הדת כמות שהיא, כפי שמגולמת בדת-יהודית באופן הריאלי שלה.
הדת שאנחנו מתייחסים אליה משמעותה ציות לסמכות קדושה מחוץ לאדם הטבעי.
במקרה של דת יהודית היא ציות לחוקי ההלכה שלדעתם נקבעו בסמכות "קדושה".
ומה רע, באופן מהותי, ברעיון הדתי; רעיון של סמכות קדושה "מחייבת" מחוץ למצפון הטבעי והשכל האנושי?
האדם חווה את האידיאה כחלק ממשי בחייו ומתעלם מהמציאות הממשית.
לדוגמה: פנחס רצח זוג אוהבים בקנאתו את קנאת האידיאה שיצר בדמיונו. מרגע שאדם רוצח למען משהו הנראה בעיניו קדוש מעשה הרצח מתורגם "כרצח מצווה" רצח ראוי נשגב ונעלה. בתחושות אלה האדם לא יצליח לראות את הרעה ולבקר אותה.
כיוצא בו "מלחמת מצווה". וכאלה רעות רבות הנעשות במסווה של קדושה.
אפשר לנסח זאת כך: "פשעים במסווה של יראת שמיים".
ארנסט המינגווי, מחבר הספר "הזקן והים", ניסח בצורה קולעת את הבעיה בדת ובאידאה כל שהיא.
לאחר שהשתתף במלחמת העולם הראשונה, כחייל ביחידת אמבולנסים בצבא האיטלקי ואף נפצע בעת שירותו, כתב: "מאז ומתמיד בא הייתי לידי מבוכה לשמע המילים: קדוש, מפואר, קרבנות, והביטוי – לשוא. שמענו מילים אלו לעיתים קרובות, בעמדנו תחת סגריר ואנו כמעט מחוץ למטחוי שמע. כך שרק מילים שנקראו בקול רם הגיעו עדינו; וקראנו אותן, זה מזמן, במנשרים שהודבקו על-ידי מדביק המודעות במחי יד על גבי מנשרים קודמים. ואנוכי לא מצאתי בהן כל דבר קדוש. ואותם דברים מפוארים – כל תפארת לא הייתה בהם… מלים מופשטות, כגון: תפארת, כבוד, גבורה או דבר קדוש, דמו בזויות ועולבות לעומת השמות המוחשיים של כפרים, מספרי דרכים, שמות נהרות, מספרי גדודים ותאריכים". (א' המינגווי, הקץ לנשק, תרגום: יאיר בורלא 1969, עמ' 198).
בברכה
דעת – אמת
בכל אופן אורנה כותבת שאין לה התנגדות לדת אבל אני מבין שאיננה דתייה. מה פירוש 'אין לי התנגדות לדת' אם כך? הדת היהודית רואה באורנה שלא שומרת מצוות ככופרת, אם להשתמש במושג ה'צבא' מהתכתובת הקודמת הרי שאורנה היא עריקה מהשירות. תארו לעצמכם אדם שערק מצה"ל אבל מצהיר שהוא דווקא בעד החיילים האמיצים, זה פשוט מגוחך. או שהדת ומצוותיה נכונות וכך אנחנו מצווים על ידי בורא העולם או שלא. אולי לאורנה אין התנגדות לדת אבל לדת יש ועוד איך התנגדות לאורח חייה של אורנה ואם דין תורה היה נהוג פה היא הייתה נענשת קשות על כפירתה.
עדו
ומי הוא זה שניסה את מתיקות התורה והיהדות, ויכול לצאת בראש חוצות ולהרים יד בקדשי ה' אלא אם כן הוא עבר איזה טראומה קשה שהוא מקשר אותה ליהדות שחוץ מעוד רוע הוא לא מביא לעצמו כלום
שיפקחו עיניכם מנהלי האתר ותפסיקו להילחם נגד רצון חפשי של בני אדם שנהנים להאמין באל אחד ומרגישים בטוחים בקרבתו
ושנזכה לגאולה האמיתית ונחיה בעולם ללא רוע , אמן !!!
משה
טענטתינו אינם נגד עצם האמונה והדת למרות שאנו סוברים כי הדת מיותרת והיא עיוותה של היהדות.
ולעניין היותו של האלוהים "אבא רחום וחנון ואף אוהב" מעבר לשאלה מהיכן אתה יודע זאת או מי שכתב זאת מהיכן ידע ? כל מי שעיניו בראשו ומאמין שהאל מנהיג את העולם ומשגיח השגחה פרטית 0ובכך הוא לא כמו אבא אנשוי רגיל אלא יותר) חייב להסיק כי אם זאת צורת ואופן אבהותו עליו לקבל עונש קשה, חמור ומר על פשעיו נגדש האנושות בכלל ועם ישראל בפרט שכן כל הורה שהיה עושה ולו מקצת ממעשי הקב"ה בעולמו היה מזמן נזרק לכלא, ננעל בתא שהמפתח אליו היה נזרק…..
ותחשובו על זה.
ע. הצדיק היהודי