ומניחים כי יצורים אלו מתרבים ברביית בתולים".
גם ביולוגים מהאוניברסטאות נוטרדם ומינוסטה בארה"ב, אשר ערכו מחקר נוסף בסוג אחר של כינים המצוי בעיקר ביונקים קטנים, מציינים בדבריהם שלא נמצאו זכרים בזן זה, ויש לשער שכינים אלו מתרבות ברביית בתולים.
תגלית מרעישה זו, שישנם יצורים הפרים ורבים ללא הפריה מזכר, אשר גם כיום אינה ידועה לרבים מהחוקרים, נחשבת לתפנית בחשיבה המדעית המחקרי ביולוגיה.
אתי
חז"ל טענו שכינים הנמצאות בראשו של אדם אינם מפרייה ורבייה אלא מהאדמה, זיעה, רקבון ….
ומה עניין כינים הנמצאות "ביונקים קטנים" לכיני אדם ? ומה עניין רביית בתולים – חי מחי – לרביית חי מדומם?
בעניין זה אין טענה נגד חז"ל שנגררו אחר סברת העולם המדעי עד המאה ה-17.
מה שמטריד במיוחד, הוא הנוהג, של הזקוקים לאמונה, לנסות בכל מחיר להחזיק באמונתם אף במחיר של בזיון תבונתם.
דעת – אמת
תסכים שזה מדהים הידע הזה ללא מיקרוסקופ,, שיש גם כינים שמתרבות לבד וגם בעזרת זכר !!
אתי
כיצד חז"ל ידעו לרפא אבן בדרכי השתן בלשון התלמוד צמירתא:
ריפוי על-פי חז"ל – לטפטף על איבר המין – של הגבר או האישה החולים – שלוש טיפות זפת (עטרן), שלוש טיפות מיץ שנסחט מירק הכרתי, שלוש טיפות יין נקי.
אפשרות נוספת לריפוי – לתלות ידית כלי (אוזן הכלי) על איבר המין הגברי. במקרה של אישה חולה לתלות את הידית על שדיה.
אפשרות נוספת לריפוי – לקחת חוט אדום שטוותה אישה שהיא ואימא שלה חשודות בניאוף ולתלותו על איבר המין של הגבר. במקרה של אישה חולה לתלותו על שדיה.
אפשרות נוספת לריפוי – ייקח כינה הנמצאת על גבר וכינה הנמצאת על אישה ויניח באיבר המין של החולה.
כדי לבדוק אם האבן יצאה יש להשתין על גבי שיח סנה יבש התחוב בחור ציר הדלת כדי שיסנן את האבן מהשתן (גיטין סט ע"ב).
דעת – אמת
אם נכון מה שדעת אמת אומר, האם אתי עש(ת)ה את הפדיחה של השנה?
אלי
חז"ל קבעו שכינה אינה פרה ורבה אלא תהליך רבייתם מזיעת האדם, העפושים ופירות שהבאישו. יתכן שהם סברו, שכינים, אף שנוצרים מזיעת אדם יש שנוצרים זכר ויש נקבה אף שזה נשמע משונה. לכן הפירוש בגמרא בגיטין הוא נזיל.
אך ברור הדבר שכינים, לדעת חז"ל והמפרשים כולם, שתהליך רבייתם הוא מדומם לחי ולא תהליך רבייה של זכר ונקבה.
היות ואנשי הדת דרכם להתפלפל בענייני מציאות, מתוך ארון הספרים היהודי, אביא בפניך דברי "החפץ חיים" מחבר הלכתי בן המאה ה-20, להראותך כמה משעשעים אנשי הזיה החיים בעולם מופלא משלהם:
"אלו המינים שלא נתהוו מזכר ונקבה גם כן יש בכוחם לפרות ולרבות… היוצא מדברינו [כלומר מתוך פלפול בדברי הרמב"ם ד"א] שאף אלו המינים שתחילת ברייתם אינם מזכר ונקבה, כגון אלו הנולדים בזרעים ובפירות, אף על-פי כן יש בכוחם לפרות ולרבות וההורגם חייב. ולא נתמעט אלא כינה הנולדת מן הזיעה או הנתהוה מן הגללים ומן הפירות אחר שהבאישו (ביאור הלכה, סימן שטז).
וכיוון שבאנו לדיני כינים אנצל את ההזדמנות להפיג ריחם ורוחם של המקובלים, כמו האר"י ז"ל, שמחציפים לדבר בשם השכינה דברי הבל. הם משנים את ההלכה המוסקת בתלמוד מטעמי גלגולי נשמות ותיקון ואפילו את תהליך הרבייה של כינים השכינה הסתירה מהם:
" מפורש בכתבי רבינו האר"י ז"ל הנמצאים אתנו וכמ"ש החכם לכם ומה שחשבתם לחלק בין כינה לפרעוש הנה מפורש להדיא על הפרעושים וכנים. ואדרבא הוסיף לומר אזהרה יותר על הכנים שהם נבראים מן הזיעה שאין ראוי להרגם ולא לקוץ בהם כלל כי אלו הם מותרי האדם והסיגים שלו שמהם נבראים אלו הכנים ותיקון ותועלת לאדם כשאלו הכנים נבראים מזיעת גופו כי יוצאים סיגיו ומותריו וקליפותיו לחוץ ולכן אין לו לקוץ בהם עכ"ד" (שו"ת תורה לשמה, סימן שצז).
דעת-אמת
כלומר, יביאו כינה מאותו זן מסוים הנוצר מזכר ונקבה.
( ולא מגבר ואשה כמו שרשמת , אולי התכוונת למשהו אחר , או שלדעתך הרב המלומד אינו יודע מה הוא מפרסם )
נמצא שחכמי התלמוד הכירו גם את הכינה הנפוצה כיום, המתרבה מזכר
ונקבה וגם את הכינה שאינה מתרבה מזכר ונקבה אשר על מציאותה נודע
לעולם המדע רק לאחרונה. והרי לנו דוגמא נוספת לתמיהה
אתי
חז"ל נותנים הצעת ריפוי לבני אדם.
לדעתך הם ידעו להבחין בין כינה ממין זכר לכינה ממין נקבה? לכן תרגמתי את הגמרא כינה הנמצאת על גבר וכינה הנמצאת על אישה.
את שוגה שתרגמת "נוצר" מזכר ונקבה. כי חז"ל אמרו במפורש "אינה פרה ורבה" ומותר להורגה.
ופוסקי ההלכה לא עשו הבחנה בין כינה לכינה.
אלא דרכם של הוזי אמונה לנכס לעצמם גילויים של המדע ולעייל פילא בקופא דמחטא ובלבד לאחוז בכל מחיר בהבליהם.
דעת – אמת
לקרוא את הדיון פה, ובאתר הידברות, ופשוט להתפאל.
ממש כמו ילד שהגיע לגיל תבונה, והוריו מנסים להסביר שסנטה קלאוס לא יבוא השנה בחג המולד, והם אלה שקנו לו מתנות במשך כל השנים ולא סנטה והגמדים. והילד שלא רוצה לאבד את הקדוש הנוצרי האהוב עליו, אוטם את שתי אוזניו וצועק "אני לא שומע אתכם".
איתי
עמית הצדיק