15 שנים • Anon חג האביב, חג הגשם, חג החירות (במובנו ההומניסטי ולא פסח של עם נבחר), אולי יש לכם עוד הצעות (כמו ימי מודעות וכו') ..
נראה להם מה זה חגיגה אמיתית בלי תסכול התכנים המזוויעים..
אני חשה תסכול בלהיות חלק מציבור ענק שחוגג על תכנים שמכניסים בי זעם רב וחרפה.
על חגי ישראל יהיה ניתן ללמוד כחלק מהיסטוריה ומורשת ישראל.
אני
צוות
אין ספק שהתכנים של חגי ישראל מנוגדים לתפיסות הומניסטיות.
בתי הכנסת, הצצים תחת כל עץ רענן ומתוקצבים מקופת המדינה, הם בתי כינוס לתכנים גזעניים ומפלים: "ברוך שלא עשני אישה", "למינים ולמלשינים אל תהי תקווה"…..
כדי ליצור אלטרנטיבה ראוייה צריך להיות ציבור גדול ומאורגן של הומניסטים שנקעה נפשם מהתכנים הדתיים.
שינוי טקסים הוא לא דבר קל משום שטבע האדם להזדהות עם המוכר. והחדש תמיד מתקבל בפקפוק וחשדנות.
בברכה
דעת – אמת
בגדול, תעשי מה שבא לך, אבל נראה לי שאת מפספסת את כל הקטע של חגים. חגים הם מועדים אתניים-מסורתיים וחלק מהתרבות שלנו. חגים מזכירים לנו את הילדות, את הסולידריות המשפחתית והעממית. כל הקטע זה שהם עוברים מדור לדור. אם תמציאי חג חדש, זה לא יעניין אף אחד, וזה לא יהיה אותנטי. זה שחלק מהחגים מציינים דברים שאולי היום לא היית מסכימה איתם, זה לא נעים אבל זה גם לא סוף העולם. את בוחרת מה להדגיש ומה לא. אם אדם אמריקאי חוגג את הרביעי ביולי זה אומר שהוא תומך בהרג ונישול האינדיאנים? אלא, מה לעשות, החג כבר קיים אז יש סיבה למסיבה. את משולה לדתיים שלא חוגגים את השנה האזרחית כי "סילבסטר היה אנטישמי", כאילו שמישהו בכלל יודע מי זה סילבסטר, או חוגג את החג הזה בגללו.
חוץ מזה, מה ההתנגדות המוסרית שלך לפסח? את בעד עבדות? נכון שיש בהגדה כמה משפטים אומללים ומרושעים כמו "שפוך חמתך על הגויים", אני מציע פשוט לא לקרוא אותם. אני אישית משמיט את המשפטים הללו, אבל זה אומר שאני צריך עכשיו לוותר על המצות והמרור והחרוסת והכרפס?
דובי
אגב, כך נהגה הנצרות באירופה. במקום להילחם נגד המסורות והחגים של הפגאנים אימצו את חגיהם ונתנו להם משמעות נוצרית…חכם ויעיל מ-א-ד. חג המולד היה חג רומאי ופגאני, הקרנבלים שחוגגים עד היום מקורם פגאני וכל אזור יש לו את הקרנבלים שלו פשוט החליפו הפסלים הפגאנים בפסלי מריה הבתולה וקדושים שונים שהותאמו לקרנבל. חכם, יפה, צודק ועובד נהדר, עד היום ניתן להינות מהפסטיבלים והקרנבלים האלה ולמי איכפת איזה קדוש ואיזו בובה יש על העגלות- העיקר שמח…..
כך גם עם החגים שלנו. נקודת המוצא היא שאנו יהודים, שייכים לעם ולתרבות היהודית שלה היסטוריה עשירה ועתיקה. עקב שלטון הרבנים וההלכה התאבנה התרבות והיהדות והצטמצמה לעום ההלכה וקיום המצוות. אבותינו הציונים הבינו זאת והחלו בשינוי. העבודה הפיזית של הקמת מדינה וביסוסה הסתיימה. כעת ניתן לעבור לשלב השני-במקום חזרה אנכרוניסטית לעולם הדת וההלכה ולשלטון הרבנים הזקנים- יצירת יהדות רוחנית מלאה בתוכן תוך זכירה של המוצא והקשר לעבר היהודי. לזה יש סיכוי נהדר.
גם החגים עצמם, אגב, התפתחו. הדת הפכה אותם ליבשושיים ומשעממים ולא עדכניים-תפילות, ביכנ"ס וריטואלים דתיים במילה אחת ומפורסמת – מ'צעמם…… הרי חג האביב היה גם פסח, חג הגשם היה סוכות. זה מה שיפה היו כמה משמעויות לכל חג: משמעות טבעית הקשורה לעונות השנה ולטבע הפיזי, משמעות אנושית-חג החירות ומשמעות דתית. כאמור הדת עיקרה חלק ושימרה חלק. זה בדיוק הזמן לחדש ולהתחדש.
אקח את פסח כדוגמה: יש ליצור הגדה חדשה שמדברת על ערכים ראויים ונאותים (ולא להיבהל אם מקורם יהודי זה שלנו..!! ויש להתגאות בכך המטרה איננה אנטי-יהדות), להוסיף את מוטיב חג האביב וכולי וכמובן לרשום הכל בעברית…..
באופן דומה יש לעדכן את טקסי החיים: ברית המילה להולדת ילד במשפחה- במקום מלמולי תפילה והודיה לאל יש טקסטים יפים וראויים או שניתן לחבר ולהוסיף מכמה מקורות, בר המצווה לציין שלב המעבר מילדות לבגרות- ולא הכניסה לעול מצוות כי מי רוצה לקיים המצוות רוב מכריע של החוגגים לא מתכוונים בכלל לכך וזה רק מראה איזה נתק בין החגיגה והתוכן הדתי למציאות ולמה חייבים לעדכן. כנ"ל טקסי חתונה, לוויה ואולי אפשר להוסיף- חנוכת בית / עסק למשל, במקום להביא רב שיתקע מזוזה וישים "ברכת העסק" (שיכול לפשוט רגל תוך שנה כמו שקרוה…), לעשות טקס ראוי ונאה.
ככה אני רואה הדברים.
עמית הצדיק
הכל טוב ויפה עד שהגעת לנושא ברית המילה. האם אתה חושב שיש משהו "תרבותי" בביצוע הליך כירורגי לא-נחוץ ברך נולד במסגרת טקס עם "טקסטים יפים"? אוי לתרבות כזו. הטלת מום וכאבי תופת בתינוק חסר ישע לא דרה בכפיפה אחת עם ההומניזם, ומתק שפתיים של "טקסטים יפים" לא יסתיר את העוול ממי שעיניו פקוחות.
אם לא ניתן בימינו להפטר מהנגע הפגאני עצמו, אפשר לקוות לפחות שבני תרבות יתנערו מהטקס ויתייחסו אליו ככורח בל יגונה. ויום יבוא ונפסיק לחתוך את ילדינו בשם "דת", "תרבות" או כל אמתלה אחרת (במהרה בימינו ונאמר אמן).
גל
למרות זאת בוא נירגע אתה קצת מפריז באנטי שלך.
ראשית לכל ישנם כיום הוכחות מדעיות ברורות שהמילה תורמת לבריאות בעליה ולמניעת מחלות מוגברת. העניין כה מובהק שאנשי הבריאות של האו"ם באפריקה החליטו להמליץ על ברית מילה כעוד אמצעי הגנה להימנע מאיידס בפרט וממחלות מין בכלל.
שנית זה לא מילת נשים….. נכון הטקס לא מהנה לתינו ברם האדם עובר כל מיני דברים, קעקוע עולה לי במחשבה ראשונה וגם הוא קצת כואב, כמו פירסינג ושאר ירקות מהם אני מסתייג אישית. הברית היא טקס חברתי-תרבותי ואללי גם דתי שמשייך אותך לעם הזה- היהודים. נכון שליטתם המוקצה של הדתיים הופכת כל העניין לקשה ומסייעת לאנטי אבל אם נפריד לרגע את רגשות האנטי לדת ולדתיים נוכל להתייחס לעניין כטקס חברתי-תרבותי. נכון שלא אצא נגד ביטול העניין אם זה יהפוך לקונצנזוס בעם. בינתיים עם בני ההתלבטות היתה קצרה ביותר והחלטתי על ביצוע ברית. העניין מבוצע לתינוק עול ימים שאמנם חש, מרגיש ומערכת העצבים שלו מפותחת אך הוא ממש בוטן וזה קטן עליו, לפחות באופן בו אני עשיתי זאת. הלכנו לרופא מומחה (לא רב, בלי מילמולי פסוקים וברכות מופרכות, באמת מיותר ולא חיפשתי ולא היה זמין, לצערי, טקס יהודי חופשי.) המומחה הרדים לקטן את הקטן וכל האזור. הפספוס, רגוע ודי ישנוני, עבר חיתוכון והלך לישון. העסק נראה לא נעים 3 ימים והחלים. לא היה לו סבל מיוחד בהמשך ואם הבחנו במשהו היה זניח. לא נורא ובהתחשב ביתרונות הרפואיים- שווה.
אז לדעתי כל אלה שיוצאים בתופים ובמחולות נגד הברית מילה מגזימים משהו. וזה אומר הצדיק היהודי, באחריות.
עמית הצדיק
דיברת על טקס "ברית מילה". המלה "מילה" בעברית משמעה חיתוך העורלה. לכן הנחתי שזו כוונתך.
לגבי הטיעונים הבריאותיים בעד ונגד מילה, ישנם תלי תלים של דיונים בנושא (ברשת למשל) ואני לא חושב שיש טעם שנדוש בזה.
ללא קשר לנחיצות הרפואית של ההליך עצמו, אני חושב שיש יותר מטעם רע בפולחן הטקסי סביבו. תינוק מתפתל בכאבים מוקף בקרובי משפחה סובאים וחוגגים זה לא טקס – זו גרוטקסה. זו התגלמות ההפך הגמור מהומניזם – שעבוד האדם (במקרה הזה גופו של תינוק חסר ישע) לטובת אידאל תאיסטי (במקרה הדתי) או לטובת אידאל קולקטיבי (במקרה המסורתי). באותה מידה הייתי מתנגד לטקס שבו חוגגים קעקוע של דבר בגופו של תינוק.
לגבי מילה שלא כוללת ריקוד על דם התינוק, למשל בבית חולים, לא הבעתי התנגדות נחרצת (אם כי לדעתי האישית עדיף שיעבור העניין כולו מהעולם). אך אם המוטיבציה היא אכן רפואית כפי שאתה מעיד על עצמך, לא ברור לי מה עניין לחפש "טקס יהודי חפשי". האם אתה מחפש טקס יהודי חפשי גם לפני הסרת שומה? או שמא דווקא כאב חד המפלח את גופו של בנך נראה לך כמו הזדמנות נאותה לדקלום כמה טקסטים יפים וחפשיים?
גל
עמית הצדיק
עמית הצדיק
כאמור, הסכמתי איתך שביצוע טקס מילה ע"י רופא תחת הרדמה הוא עדיף, ועל כך אין בינינו ויכוח.
יחד עם זאת, אני מתעכב בכל זאת על *הקישור* שאתה עושה בין הליך חיתוך העורלה לבין הטקס של חגיגת ההורים. לחגוג את הולדת הבן זה דבר טבעי, בכל תרבות. אם אתה מעוניין להצרין את השמחה במסגרת טקסית, כמובן שאין בכך כל פגם. תרבות שמבוססת על ערכים הומניים יכולה לציין ארועים משמחים במגוון צורות וטקסים. אך בשום פנים ואופן לא בביצוע הליכים כירורגיים בלתי-הפיכים. כאשר כללי הטקס מבקשים מאיתנו לשעבד את האדם (או את גופו) לטובת הטקס – התרבות *חדלה* להיות הומניסטית. הליך כירורגי בטקס תרבותי הוא צלם בהיכל ההומניזם.
הליכים כירורגיים צריכים להתבצע בהתאם לצורך רפואי. אם המילה מומלצת מבחינה רפואית אם לאו – זו שאלה לרופאים, והתשובה עשויה להשתנות בהתאם לנסיבות, למחקרים חדשים, וכו'. היום נותנים לילדים חיסונים כאלה, מחר אחרים. היום חותכים פיסת עור מסויימת, מחר אולי לא. זו שאלה מדעית, ואין בה כל תוכן תרבותי. הליכים כירורגיים לא מתבצעים לטובת הקולקטיב או בהתאם לקולקטיב, אלא בהתאם לטובתו הרפואית של הפרט. כך ראוי שיהיה בחברה הומניסטית. מי שמאבן הליכים רפואיים במסגרת טקסים תרבותיים, סופו שימשיך לערוך אותם זמן רב לאחר שאיבדו את צידוקם הרפואי. לכן השילוב של תרבות והליכים כירורגיים נוגד את ההומניזם בצורה עמוקה ועקרונית, וכלל לא משנה אם ההליך הספציפי של מילה נתפש בעיניך כרגע כרצוי מבחינה רפואית.
גל
אתייחס לתוכן דבריך לפי נקודות רעיוניות שמצאתי בהם:
א. לא מקבל את ההכרח שאתה עושה בין הומניזם להליכים כירורגיים "מוצדקים". תרבותינו משופעת בניתוחים כירורגיים פלסטיים שאין להם כל "הצדקה" רפואית טהורה מהפן הרפואי. אז מה ? אתה טוען כי: "התרבות *חדלה* להיות הומניסטית. הליך כירורגי בטקס תרבותי הוא צלם בהיכל ההומניזם"…..לא מסכים כאמור.
ב. הצדקה רפואית למילה-כידוע זו מבוצעת כהליך רפואי טהור בארצות הברית, בעיקר, כמו גם בארצות אנגלו-סכסיות. באירופה היא לא מבוצעת מטעמים דתיים דווקא כי שם הנצרות השפיעה כנגד המילה "היהודית". מעבר לכך שגויים גמורים עושים מילה מטעמים רפואיים רבים המחקרים המצדיקים את מבחינה רפואית כולל המחקרים האחרונים והעדכניים לעניין מניעת מחלות בכלל ואייס בפרט. אז אם גויים מוצאים לכך צידוק רפואי ומחקירם מצביעים על יעילות רפואית של המילה מה לנו, היהודים כי נלין ??
ג.לאור כל האמור לעיל, כולל תשובות קודמות בהם הסברתי על ה"קשר היהודי", יש הצדקה לביצוע מילה רפואית, בהרדמה, לעולל בן מספר ימים. גם קיימת טקס להולדת הילד, גם ביצעת מילה רפואית התורמת לבריאות הילד, גם עשית הליך הקושר את העולל לעמו וימנע ממנו בעיות חברתיות כאלה ואחרות. מספיק לא ?
עמית הצדיק
א. לא טענתי נגד החופש של הפרט לבחור בניתוחים פלסטיים או ניתוחים אחרים שאינם כורח רפואי. אדרבא, לדעתי תרבות הומניסטית צריכה לאפשר ניתוחים כאלה. אבל זו לא השאלה דנן. השאלה היא אם ראוי שתרבות הומניסטית תכניס הליכים רפואיים כאלו לקאנון הטקסי אשר מוחל על *כל* הפרטים בחברה. לא אחזור באריכות על דבריי מההודעות הקודמות. הסברתי כבר כי לתפישתי הדבר פסול הן מהבחינה הערכית (שכן הוא מבכר את הערך של מסורת קולקטיבית על פני הערך ההומניסטי של האוטונומיה של האדם על גופו) והן מהבחינה המעשית (שכן מסורת קולקטיבית דרכה להתקבע, ותהליכים רפואיים דרכם להשתנות ואף להתבטל).
ב. שוב אני טוען בחיטין, ואתה משיב בשעורין. אם מדע הרפואה גורס כיום (לתפישתך) שההליך הרפואי של הסרת העורלה הוא כדאי מבחינה רפואית, ראוי שתבצעו – בדיוק כמו חיסונים ושאר טיפולים מונעים. ואם גם בניכר חושבים שהסרת העורלה כדאית, ראוי שגם הם יבצעו את ההליך הזה. מה בין זה לבין ההודעות שלי?
אני אמרתי שתרבות הומניסטית צריכה לשמר את האוטונומיה של האדם על גופו בחרדת קודש, ולסלוד מפגיעה באוטונומיה הזו על בסיס "תרבותי". לקדושת האדם קדימות על פני כל תרבות ספציפית (לפי ערכי ההומניזם). הליך רפואי פולשני בטקס תרבותי הוא נטע זר, קודש בחול. לכן אני סולד מכל אספקט טקסי סביב הסרת העורלה, בעוד שאינני סולד מהסרת העורלה עצמה כהליך רפואי. באופן אישי אני אמנם כלל לא משוכנע שהסרת העורלה היא כדאית מבחינה רפואית – אבל זו כבר שאלה רפואית ולא נכנסתי כלל לויכוח איתך בסוגיה הזו. התייחסתי באופן ספציפי וברור לרצון שלך לבצע את ההליך הרפואי במסגרת טקס תרבותי. לדעתי אם תקרא בקפידה את הודעותי תווכח שהדבר מובהר חזור והבהר.
ג. קיום טקס להולדת הילד: רעיון נפלא. ביצוע מגוון הליכים רפואיים לטובת הילד (חיסונים, מילה ואחרים): רצוי בהחלט, בהתאם לשיקולים הרפואיים. קשירת העולל לעמו באמצעות הליך כירורגי: שיקוץ.
לסיכום, הרשה לי לומר שמצאתי את פתיחת ההודעה שלך ("אתה טועה" ו-"אתה מערב רגש") משעשעת. היא טובה אולי לעידוד האגו אם אתה אדם שטחי (אינני חושב שאתה כזה), אבל היא לא יוצרת רושם אינטיליגנטי במיוחד. בעניינים של ערכים קשה מאוד למצוא "צודק" ו-"טועה". ואם בכל זאת מצאת, ראוי שתבהיר זאת בהקשר מתאים, ובצירוף טיעון יציב. לא בפתיח של הודעה, ובוודאי לא כאשר תוכן ההודעה קשור באופן רופף (אם בכלל) לטיעונים של בר הפלוגתא שלך.
גל
מעניין אותי אם היית ממליץ על ניתוח לכריתת שד באיצטלא של הצדקה רפואית.
הרי לפי הגיון זה, יש חיתוכים הרבה יותר דחופים מאשר חיתוך העורלה, שכן סרטן העורלה למשל נדיר מאוד.
(וקונדום, כמו גם חינוך ראוי מגן מאיידס הרבה יותר מאשר חיתוך זה)
באשר לעניין החגים.
לא פספסתי את רעיון החגים ואני לא מוצאת שום הנאה או יופי בחג שמקורו ותכניו דתיים.
אין לי עניין בריטואלים טקסיים ואין לי למעשה צורך בחגים כלל, אלא אם ממציאים חדשים (משנים את הקיימים לבקשתך) ויוצקים לתוכם תכנים שהולכים ומשתנים לטובה (בדיוק ההיפך ממטרתם המקורית של שימור)…ואלא אם המטרה היא באמת היופי גרידא.
בחגים הקיימים, יש מן הניחוח של נצחון המשמרים, שרצונם לשמר אחרים במקומם.. וזה דוחה אותי.
מערכת החינוך (דרכה אני למשל לא למדתי כלום) היא זו שצריכה להתעסק בשיפור לימוד ההיסטוריה והעברת כמה שיותר מידע/רבדים. לא חגיגות וחגים.
אני
לעניין הערכים. זו נקודה בעלת חשיבות מירבית שחוצה גבולות ומגזרים דתיים כחילוניים שותפים לדיעה הרווחת בקרב מרבית האנושות כי במוסר וערכים אין צודק וטועה טוב או רע. גם יוסי המרבה לכתוב כאן טען זאת מספר פעמים וזו טעות קשה.
בדיוק כפי שבעבר לא היו אתיאיסטים כולם האמינו במשהו (בודדים ייתכן והיו ברם לא הותירו כל רושם או רישום על ההגות והמחשבה האנושית, וכיום יש יותר ויותר כך כולי תקווה שבעניין תפיסת המוסר יחול שינוי כי זה יסייע להתקדמות האנושות.
במקום להסביר בעניין הנה קישור לאתר TED ולהרצאתו של סם הריס בדיוק בנושא זה של המוסר ו"יחסיותו" לכאורה:
http://www.ted.com/talks/sam_harris_science_can_show_what_s_right.html
יש תרגום בעברית שיקל על העיון בהרצאה. אם כבר לצפות בהרצאתו מומלץ לשמוע גם את הרצאתו על "סוף האמונה". אדם מרתק ומרשים ואתאיסט מכובד וראוי בקהילה.
"הליך רפואי פולשני בטקס תרבותי הוא נטע זר, קודש בחול. לכן אני סולד מכל אספקט טקסי סביב הסרת העורלה, בעוד שאינני סולד מהסרת העורלה עצמה כהליך רפואי."
התנגדותך לחבר בין ההליך הרפואי (נניח שאתה מקבל את מסקנות הרפואה שיש לכך הצדקה.אם לא אגב, משוכנע שהרופאים הכירורגיים ישמחו בכנס הבא לשמוע את נימוקיך המפורטים נגד המילה…..) לטקס תרבותי היא, היא שהובילה אותי לתחושה שיש כאן בעיה רגשית. סעיף ג. מבהיר תחושתי: אתה בעד טקס להולדת הולד מחד ולביצוע הליכים כירורגיים מועילים השילוב בין השניים מהווה שיקוץ…..נו, אני רואה בכך הגזמה. פראית ומופרכת. אבל זכותך. תעשה מה שאתה רוצה עם ילדך אני לא כופה ואין לי בעיה עם בחירותיך אני לא מזדעזע, כמו דתי מצוי, מכך שלא בוצעה ברית מילה.
לעניין הבחירה בין ערכים שהעלית בסעיף א. אין מוחלטות בחיים כולל בבחירה בין ערכים. השקפה זו שמורה לדתיים…..הם צריכים שחור/לבן טוב/רע. סם הריס נותן דוגמה בדיוק בעניין זה ומסביר כיהעובדה ששקר אסור אינה אומרת שלעולם לא נשקר כמו שבשח הכלל "לשמור על המלכה" נכון פרט למקרים בהם עדיף שלא לשמור עליה ולמקרים בהם חכם יותר להקריב אותה כדי לנצח. המציאות והחיים מורכבים מאד ובחירות פשטניות וערכים מוחלטים הינם טעות. אולי אינני ההומניסט המושלם ואם ישנו דירוג ב- % אתה נגיד 100% הומניסט מוחלט ולא מתפשר ואני 88%, נגיד. אולי בעולם אוטופי אהיה איתך וכמוך 100% הומניסט. בינתיים זו בחירתי הערכית ולטעמי היא הומנית להפליא.
ונסיים בתגובה ל"אני": אני לא ממליץ על כריתות מכל סוג ו עבודת הרופאים. שמעתי כי הם עושים זאת ויתרה מכך התפרסם בתקשורת לאחרונה מקרה של אישה שסבתה, אימה, ועוד קרובות משפחה נפטרו / נפגעו מסרטן השד והיא, למרות שהיתה בריאה, החליטה לכרות 2 שדיה….. מה אומר מצבים קשים יש בחיים האלה ואיש, איש ובחירותיו. משפט כזה: "ואני לא מוצאת שום הנאה או יופי בחג שמקורו ותכניו דתיים. " מעיד על אנטי קשה. רק בגלל שמקור החג דתי אין בו הנאה או יופי….. לא ברור אך יש לי הרושם כי אין לך שום רצון לקשר עם העבר היהודי אלא רצון ליצור משהו חדש לגמרי מ-0, ולזה איני שותף כלל. יש עם יהודי כבר 3500 שנה לערך ופתאום לבטל כל קשר והקשר לעבר ולהתחיל מחדש, למה ? אולי אם נקים מושבה במאדים יהיה לזה מקום ושם גם לא נעשה מילה לילודים ועד כהנה וכהנה. עד אז, בכדור הארץ נמשיך כיהודים גאים נלחם בבורים ובדת המנוונת והמנוולת ונשתפר ככל האפשר כיהודים וכבני אנוש/אדם.
אני שותף לתחושות שהחגים כיום שנחגגים כחגים דתיים לכל עניין ודבר הם מיותרים לחילונים, אתיאיסטים והומניסטים כמותי.
עמית הצדיק
בקשר לערכים אובייקטיביים, אנא חסוך ממני את הפילוסופיה בגרוש. אין על פני האדמה דיון פילוסופי מייגע יותר מהדיון על אמת ויחסיות בערכים ומוסר. הרציונליסטים והפוסט-מודרניסטים מתפייטים איש איש בדרכו, אבל בעניין הזה הם משעממים אותי באותה הצורה.
בכל מקרה, אני לא רואה איך הדבר רלוונטי. לא טענתי שיש או שאין אמת בערכים (גם הטענה שיש וגם הטענה שאין נראות לי טרחניות). אמרתי רק שבענייני ערכים קשה להגיע לטיעון מכריע ולכן כדאי (מחמת הנימוס ומחמת הצניעות) שלא לצאת בקביעה שאתה "צודק" והאחר "טועה" בלי לתת נימוקים משכנעים מאוד. בדרך כלל גם לומר את דעתך (שיכולה להיות נחרצת) זה מספיק.
אינני מסכים לדעתך שיש לרפואה תשובה חד-משמעית בנוגע לכדאיות המילה. לעניות דעתי זו לא שאלה אובייקטיבית גרידא. ראשית, זו שאלה שתלויה מאוד בהקשר. לאנשים בלי נגישות לאמצעי מניעה היתרונות הרפואיים עולים אולי על החסרונות. לאנשים עם נגישות לאמצעי מניעה היתרונות הרפואיים קטנים בהרבה ואולי כבר לא עולים אפילו על הסיכונים הרפואיים. אבל מעבר לזה, המילה גורמת לירידה ברגישות העצבית ומשפיעה על התחושה (הסובייקטיבית) של ההנאה מיחסי מין. השאלה עד העסקה הזו (ירידה בהנאה מול היתרונות הרפואיים) כדאית היא לא שאלה רפואית אובייקטיבית. אבל אני משוכנע שרוב הבוגרים הלא-נימולים לא יהיו מעוניינים בעסקה בשום פנים ואופן – וזה לדעתי אומר דרשני.
לגבי השילוב בין טקסים תרבותיים להליכים רפואיים פולשניים, לא ברור לי למה נראה לך מוזר שכל אחד מהם בנפרד יכול להיות רצוי בעוד שהשילוב אינו רצוי. הרפואה מוכרחה לפעמים לחתוך או לעוות את הבשר החי כדי להועיל לאדם. לתרבות אין לדעתי לגיטימיות לעשות זאת. אני לא אוהב את זה כשסינים מעוותים רגליים של ילדות, כשאפריקנים חותכים צלקות בבשרם של ילדים או כורתים את אברי המין של נשים, וכשיהודים ואחרים מסירים את העורלה של תינוקות. וזה רק מבחר קטן, אתה מוזמן לחפש Body modification בויקיפדיה ולקרוא על כל העיוותים שתרבויות עושות בגוף האדם.
לדעתי אתה משלה את עצמך אם אתה חושב שיש הבדל עקרוני בין הריטואלים האלה. נכון, חלקם גורמים יותר סבל מאחרים – אבל בני כל תרבות חושבים שהריטואל שלהם כדאי ומוצדק. ולכולם אותו מקור עתיק, שקדם אלפי שנים להומניזם ושמציב את האדם בכפוף לתרבות ולא להפך.
לגבי הבחירה הערכית שלך: אל תבין אותי לא נכון, לדעתי היא לגיטימית ואני לא חושב שהיא לא-הומנית. אתה אינדיבידואל, אתה לא "תרבות". אני מדבר על כיצד צריכה תרבות הומנית אידאלית להראות. לתרבות יש כוח להשחית ולכן חשוב לדעתי שהיא תפעל תמיד לאורו של ההומניזם. אנשים שחיים בעולם שלנו לא חיים בעולם אידאלי וכוחם מוגבל. אנשים לא תמיד יכולים לפעול רק לפי שיקולים ערכיים אידאליים. זה ברור לי.
גל