כי תבוא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך/
הייתה פעם פרשנות בהיסטוריה שמהתורה או בתלמוד שכל עובר ושב היה יכול לאכול ולא רק פועל
אתם אוליי יכולים לתת לי קישור אל הדף המדבר על ההיסטוריה של הפסוק והפרשנות שהשתנתה בו
פלוני
3 Answers
הפסוק: "כִּי תָבֹא בְּכֶרֶם רֵעֶךָ וְאָכַלְתָּ עֲנָבִים כְּנַפְשְׁךָ שָׂבְעֶךָ וְאֶל כֶּלְיְךָ לֹא תִתֵּן" (דברים, כג; 25) מתפרש כי תבוא כפועל בכרם רעך. זו פרשנות סבירה ומתקבלת ואיני מכיר פרשנות אחרת. אומנם חז"ל בדרכם "הפלפלנית" לזרא החלו לדון בפועל שבוצר מזמורה זו ורוצה לאכול מזמורה אחרת, אבל כולם בפועל עוסקים.
בשנת השמיטה התורה דרשה להפקיר את הכרם לכל ככתוב: "וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ…
וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה לְךָ וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ וְלִשְׂכִירְךָ וּלְתוֹשָׁבְךָ הַגָּרִים עִמָּךְ " (ויקרא, כה; 4-6).
בברכה
דעת -אמת
מי זכאי לאכול
הסתכלו סעיף 2
במיוחד עדותו של יוסף בן מתיתיהו שחי לפני חורבן הבית שהעיד על נוהג זה לאכול מכרם חבר אף אם הוא עובר אורח בלבד. כדעת "איסי בן יהודה אומר 'כי תבא בכרם רעך' – בביאת כל אדם הכתוב מדבר. ואמר רב: לא שבק איסי חיי לכל בריה" (בבא מציעא צב ע"א).
דעת – אמת