שלום לך,

כדי להשיבך אני צריך כמה הבהרות:

1. האם את מרגישה "יהודייה" ורוצה להיות שייכת לקולקטיב זה?

2. ערבבת בין מושגי דת לתרבות – השפה העברית , הסמלים בהווה כולם חלק מתרבות חילונית-יהודית. נסי לעשות סדר בדברים: האם יש דברים שאת מזהה כתרבות יהודית שאת שמחה בהם או לפחות קשורה להם.

בברכה

דעת – אמת

שלום, בת אדם

כיוון שכל דת (אולי מלבד הבודהיזם) מבוססת על פרדיגמה של קיומו "הבלתי מעורער" של האלוהים כסיבת כל הדברים, הבחירה באתאיזם היא הכרעה יסודית שמשמעותה היפרדות מכול ייחוס לאל כלשהו. אבל גם אתאיסט מבין ויודע שהתרבות האנושית ספוגה בתוצרים שמקורם בדת. חגים ומועדים, טקסי לידה והתבגרות ומוות, וכל מה שביניהם. כשאדם מבשיל לאתאיזם, שזו לדעתי ההתפתחות הטבעית המתבקשת, הוא אינו חדל להשתייך לבני עמו, למורשת הגדולה שלו ולהיסטוריה שלו. כמובן, האתאיסט מ ר ח י ב את טווח הראייה שלו לאנושות כולה וכולל את עצמו בתוכה כשווה בין שווים – כלומר, הוא מוריד עד למינימום את המינון הדתי-אמוני בהתייחסותו לעולם. זה אינו מחייב ויתור על סממני התרבות השונים שאתאיסט יצא מתוכם. כאן הבחירה היא שלו במה יבחר, ואם הוא חש נוח עם הבחירה שלו. אני למשל, כאתאיסט חוגג את חגי ישראל ונותן להם פרשנות דתית מופחתת קלוריות, הרבה חגים הם חקלאיים ביסודם, שהדתות התלבשו עליהם והכריזו עליהם בעלות, הרבה מאוד סממני תרבות וטקסים שאנו רגילים לזהות אותם כדתיים- מבוססי אלוהים – אינם חייבים להיות כאלה, ומקורם בתקופה הקודמת להופעת האל בתפיסת האדם. ולעצם שאלתך, הזהות היהודית שלנו היא תלויית בחירה, ובאין לנו זהות אמריקנית או צרפתית – זהותנו יהודית במובן התרבותי שלה. אגב העולם כולו הוא יהודי בהרבה מובנים, לאחר שרעיונות וערכים שנולדו בתוך תחומה של האמונה היהודית הפכו לנחלת הכלל ואומצו ע"י דתות ותרבויות שונות. אבל, נכון הוא שלהיות אתאיסט פירושו להנמיך או לבטל כליל את המחסומים שמקורם בציווי הדתי בין בני האדם. כל אתאיסט פעיל היום שותף ביצירת תרבות כלל-עולמית חדשה , שבדורות הבאים, כך אני מקווה, תחליף לחלוטין את התרבות המבוססת על הדת.

יעקב

זה פשוט מאד וכבר כתבתי את זה בעבר: 'יהודי הוא מי שאחרים (במיוחד אנטישמים) רואים כיהודי'.

הרצל היה מתבולל עם רגל אחת בתרבות אירופה כשראה את משפט דרייפוס והבין שכל עוד העם היהודי חי בגולה פזור בין עמים אחרים הוא תמיד יהיה הילד החלש של הכיתה שחוטף מכות בכל פעם שמחפשים קורבן. אחת ההצעות שלו הייתה התנצרות המונית של העם היהודי, היא נפסלה לבסוף אבל העקרון שהנחה אותו היה להפסיק את רדיפת היהודים (אם אין יהודים אין את מי לרדוף) ולא שימור ה'מורשת' או המסורת ובוודאי שלא הדת (הוא עצמו רצה שידברו במדינת היהודים גרמנית כיאה לעם מודרני ).

השואה הוכיחה שהרצל צדק (ושהמדינה היהודית קמה מאוחר מדי מטרת הקמת המדינה היתה למנוע את השואה). ומעבר לזה, שדעותי ואמונותי כיהודי ממש לא משנות, יש כאלו שירדפו אותי למוות גם אם אתנצר. ייתכן שזו סכנת שווא שלא תחזור יותר ושדווקא כאן בישראל פצצת אטום אחת יכולה להשמיד את רוב היהודים, זה נושא לדיון שלם, אבל אם ניצמד ללקח מהשואה – ממש לא משנה איך אני מרגיש בנוגע ליהדותי, האם אני גאה או מתבייש במורשתי, האם אני 'מחובר' או לא למסורת, עדיין אני נמצא באותה שוחה עם החרדי שרואה בי כופר וחצי גוי וגם עם בוריס שעלה אתמול מרוסיה ורק סבא שלו יהודי, כולנו היינו מקבלים טלאי צהוב וכרטיס בכיוון אחד לאושוויץ אם היינו חיים בתקופת השואה. רק חבל שיש כאלו שלא מבינים את זה ומתעקשים לא ללבוש את אותם מדים כמוני כשצריך להגן על המבצר.

עדו

לבת אדם: הייתי שם. כלומר בערך. גיבשתי לי זהותי ומצאתי כי אני פטריוט יהודי חופשי ואתיאיסט. לא הלכתי רחוק כמוך והשלכתי מעלי כל סממן וכל קשר ליהודים וליהדות.

לפני שאענה הרשי לי לשאול, בציניות, המכוונת לדתיים למיניהם, המייחסים לחסרי האמונה בכלל ובאל בפרט כל מיני פגמים ורעות חולות מתוך עולמם המעוות והמיוסר: האם הפכת מופקרת מבחינה מינית ואת מנהלת אורח חיים פרוע תחת כל עץ רענן ? האם את נוטה לגנוב, לרמות, לשקר, ואולי ליטול חיים (של בע"ח או בני אדם), למשל כשמישהו מרגיז אותך ? האם את מתנהלת בעולם תלושה, חסרת כל כיוון, סובאת, שותה, ומתנהגת כמו בהמה ? כל אלו שאלות בהתאם לתגובות של דתיים, הרצאות של מחבתי"ם (מחזירים בתשובה כדוגמת א.יצחק……….) ולתיאורים שלהם את מי שאינו דתי. כמה מגוחכים והזויים אנשי האמונה והדת.

לעניינינו. בעובדה היא שכ-ל התרבויות האנושיות התפתחו מדת כלשהי. כל תרבות המציאה והתאימה לעצמה את הדת והאל הראוי והמתאים. לכן ריבוי הדתות והאלים-בראשית ברא האדם את אלוהיו בצלמו וכדמותו ברא אותם. כמובן שכל אחד טוען "שלי היא" ביחסו לאל והמצטיינים, אולי, הם היהודים שהם די קנאים לאותנטיות של אלוהיהם. לא ניתן להתחמק מההכרה שכל תרבויות האדם צמחו מתוך ומתבססות על הדת. זוהי התפתחות טבעית של היצור הקרוי: אדם, בן אדם, בן אנוש. אגב, חתמת "בת אדם". את מודעת שכבר את שבויה במונח מתחום הדת-הרי אדם הוא כביכול האדם הראשון לפי התורה….. לא ניתן לברוח ולהתחמק מכך שהיסוד המוסד של התרבות האנושית נמצא בדת.

השאלה אם חייבים להמשיך בכך לדורי דורות. בלי להאריך אומר כי הדתות התפתחו מפשוטות ביותר: אנימסטיות (המוצאות כוחות וחיות בדומם), עבור לכאלו עם אלילים שונים ודימיוניים (אלים בצורת חיות ומפלצות), המשך באלים דמויי אדם (דתות הויקינגים, יוון ורומי) וכלה באל יחיד-מופשט:יהדות, נצרות ואיסלם. זהו שיא ההתפתחות של הדת ואין מעבר לכך. כעת האנושות מוכנה לקפיצה האבולוציונית הבאה: אתיאיזם. היכולת לחיות ולהתמודד עם החיים והמציאות בלי אלוהים. ולהצליח בכך….. האתיאיזם היא תופעה חדשה מאד, יחסית, ומתפשטת לאיטה עם גלים של דתיות מתפשטת כתגובה לה. אופייני ומתאים לכל תהליך שינוי אנושי.

במסגרת הזו אנו נמצאים ואנשים כמונו תוהים ושואלים: אם הדת והאמונה היא, בעצם, חרטה וסיפורי ילדים, אשליה ותו לא, מה כן ? אחת התגובות היא סוג של ניהיליזם שאת מציגה בשאלתך-זורקים את הכל, נפרדים ומתנתקים. ומה התוכן שמצאת לך ? האם יש לך משהו ? מהי זהותך, לאן שיוכך ? לא אמרת ואשמח לשמוע ממך. מה במקום ?

אני מצאתי. יעקב כתב יפה מאד ואין צורך שאחזור אבל זה הכיוון. אני מודה כי אנו היהודים החופשיים בבעיה מסוימת שכן כל טקסי החיים הם דתיים במקורם ובמהותם. היות ולבני אדם חשובים טקסי החיים: לידה, נישואין, התבגרות (בר מצוה), מוות וכולי ראוי ליצור כאלה. חדשים לגמרי. כאלו שאינם דתיים ולא מצריכים ומחייבים נוכחותו של "אלוהים" שלו צריך להודות על כל צעד ושעל, על כל נשימה והפרחה…..

יש נסיונות ראשונים של תנועות קטנות להציע טקסים כאלו ואני מקווה ומניח שעם השנים יתבססו יותר ויותר כך שנוכל לבסס ולמלא בתוכן את היהדות החדשה הזו. ודאי שראוי ליצור טקסים היונקים וקשורים למסורת עברינו היהודי ולהוסיף תוכן חדש. סתם כדוגמה: טקס לוויה: ראוי לשמר המנהג של קבורה בתכריכים לסמל את העובדה שאדם בא לבד ונפרד לבד, ללא רכוש מהעולם, ליצור טקס ראוי עם הספד נאה במקום הקדיש המגוחך והמופרך. יש לנו טקסטים נפלאים של י.עמיחי ועוד רבים וטובים ניתן ליצור טקס כזה שידבר לאנשים כמונו ושיאחד אותנו. פסח: רעיונות נפלאים של חג זה שיש במסורת שלנו ויכולים לקבל מלבוש מודרני ומתאים במקום ההגדה הרצופה ארמית שלא מדברת לאיש סביב שולחן הסדר וכולם קוראים מהר מהר להגיע לאוכל (אחרי האוכל לא ממשיכים מצ'עמם מדי) לא מבינים ולא מתעניינים במה שקוראים. חבל. ראוי לחבר הגדה חדשה ומתאימה. יש הרבה אנשים טובים שיכולים ליטול חלק במפעל. אבל זה חזון לעתיד וזה מסביר כיצד יכול יהודי להיות יהודי חופשי בלי להיות דתי ומשועבד לאל מדומיין.

עמית הצדיק

אגיב תגובה לתגובה:

לדעת אמת-

1) אני במצב אמביוולנטי כלפיי "יהודייה" ברשימת ההגדרות שלי, אבל בכל אופן אני לא רואה את עצמי שייכת לקולקטיב היהודי עצמו, אלא כפרט. אני לא קושרת את גורלי בגורל העם היהודי כפי שכל כך שמחים להצהיר בכל פעם. אפשר לסכם את זה ב"אל תקרא לי עם" של שלום חנוך. האמביוולנטיות נובעת מהרציונאל שבוחר לחיות חיים לא-יהודיים, לעומת הרגש שהשרישו בי מגיל 0.

2) דגל ישראל אינו סמל חילוני, כי הוא מתקשר לטלית. ההמנון אינו חילוני כי הוא מדבר על מוטיבים שהושרשו מהדת היהודית (כמו נפש יהודי והכמיהה לציון). זו רק דעתי בעניין, וכמובן שאתם מוזמנים לחלוק עליה, כי לטעמי מעטים הדברים החילוניים באמת בתרבות היהודית. העברית המדוברת של היום (ששונה למדי מהעברית התנכ"ית) היא מאפיין חילוני, אבל ישנם גם ערבים דוברי עברית, והיא הפכה לסממן ישראלי בנוסף ליהודי. אני חיה וחושבת בעברית ועל כן היא חלק בלתי נפרד מחיי, אבל היא דבר שמעולם לא בחרתי. אני קוראת ספרי מקור בעברית ונהנית מהם אבל לא רואה אותם כחלק מתרבות יהודית (כמו ש"י עגנון) אלא כתרבות ישראלית (כמו אופיר טושה גפלה). אין לי בעיה לקרוא כתבים יהודיים בעברית, כמו שאני קוראת ספרים מתורגמים אחרים. אין בי גאווה בעניין הזה, אבל גם לא בושה.

ליעקב-

אני שמחה שמצאת דרך להתחבר לחגים יהודיים בצורה מופחתת קלוריות, אבל העניין הוא שאין לי געגוע אליהם. לא חגגתי פסח 4 שנים וזה לא חסר לי. למעשה, כשהשנה חגגנו פסח הרגשתי מועקה יותר מאשר שמחה והתאחדות עם המשפחה. זה לא נבע מתוך פחד מהדת, אלא מקיום טקס שמנותק ממני. אני לא מחפשת לקיים טקס נטול קלוריות דתיות, כי אין לי עניין בטקסים כאלה. הדברים היחידים שמחוברים אלי רגשית הם נישואים (במתכונת אזרחית, על אף שראיתי טקסים יהודיים מרגשים מאוד), ימי הולדת ולוויות. אלו דברים אנושיים ולא דתיים, שאקיים אותם במתכונת חילונית גמורה – מתוך בחירה.

בקשר לבני עמי, למורשת האדירה ולהיסטוריה.. אתה יכול לקרוא את התגובה שלי לדעת אמת. בנוסף, נחשפתי ללא מעט שקרים וטיוחים היסטוריים, כך שאין בי רומנטיקה כלפי ההיסטוריה. או המורשת. אגב, תוכל לפרט מה היא אותה מורשת אדירה?

גדלתי בבית חילוני-יהודי, ואני מוצאת שאין לי הרבה במשותף עם יהודים שומרי מסורת. אפילו לא עם יהודים חילונים אחרים. והדברים שיש במשותף לא קשורים ליהדות. אני רואה את עצמי כישראלית גמורה, על המעלות והחסרונות שבדבר. זה לא הדבר הראשון שמגדיר אותי, אבל זה די חזק.

לעדו-

צר לי אם אתה חושב שאני בוגדת ולא לובשת את המדים יחד איתך. אבל לידיעתך השירות הצבאי חשוב לי מאוד, וכמו כן להיות אזרחית טובה, ולכן אני לא בוגדת באף אחד. אני לא רואה את עצמי כיהודיה כשרה ואין בזה פסול, ואם נדמה לך שבשואה שניה אסגיר יהודים לנאו-נאצים, אתה טועה טעות מרה.

אני הומניסטית, ומכאן שחיי אדם חשובים לי, חיים יהודיים או לא. ואם נדמה לך שזהו מעשה אנוכי לסרב לענוד צלב צהוב ולהיזרק למוות, המונחים שלי ושלך להקרבה שונים לחלוטין.

אם נוצר הרושם שאני מתביישת במשהו, זה לא נכון. יש הבדל בין בושה ("אני לא רוצה שידעו שאני יהודיה") לבין ניתוק רגשי וביקורת ("אני לא יהודיה"). הנאצים הגדירו הומוסקסואלים כטעות טבע, האם זה נכון? אעיז להגיד שלא. לכן גם אם הנאצים מגדירים אותי כיהודיה, זה לא אומר שזה נכון. זה אומר שעל פי אמות המידה שלהם אני נכנסת לקטגוריה הזו. ומכיוון שההגדרה שלהם מערבת "דם", וכל משפחתי דורות אחורנית היו יהודים דתיים, אני נחשבת יהודיה. להזכירך, היהודים אימצו באושר את אותה ההגדרה, "יהודי הוא בן לאמא יהודיה".

אם פירשתי את דברייך בצורה שגויה אנא תקן אותי.

לעמית הצדיק-

נולדתי לתוך תרבות יהודית-חילונית, לא מבחירה ולא במודע. גדלתי על ערכים ציוניים, חגים חילוניים, השפה העברית. חינכו אותי להרגיש יהודיה, לא להתבולל, להיות גאה בפגישה עם יהודים ממקום אחר. אלו דברים שנכפו עליי, ומכיוון שמעולם לא שאלתי "למה?" עד לפני שנתיים, לא הייתי מודעת לזה. לכן עכשיו כשאני מסירה את הדברים האלו ממני, אין לי חסך – יש לי חופש. לכן השאלה "מה במקום?" לא במקום. אני בת אדם, ישראלית דוברת עברית, מוצאי מארצות אשכנז, אני הומניסטית, אתאיסטית, שמאלנית. ודבר מזה אינו קיצוני. אני לא פטריוטית, אבל אני רוצה להגן על מדינתי. אני לא גאה, כי חלקים אינטגרלים ממני לא נבעו מבחירה. אם עליי להיות גאה במשהו, זה יהיה בחלקים שחקרתי ופיתחתי לבד, ולא בדברים שהושרשו בי מבלי לדעת (כמו שפת אימי, אזרחותי, מוצאי). לא הצלחתי להבין לאילו תכנים אתה מתכוון. אני יכולה ליהנות מספרים של עמוס עוז היהודי כמו מספרים מתורגמים של סופרים זרים. אני שומעת שלום חנוך ורוק בריטי. אני מסוגלת ליהנות מהתכנים בעברית כי אני חיה בעברית, ולא כי אני יהודיה לכאורה. אני מתעניינת בחדשות ובמה שקורה במדינה כי אני ישראלית (זה לא מחייב). אני מרגישה בנוח לנוע בתרבויות אחרות ולבחור לי מהן מה לקחת בלי להגדיר את עצמי תחת התרבות הזו. מהתרבות היהודית בה חייתי מאז ומעולם אני בוחרת לא לקחת דבר. התרבות הזו עדיין מוכרת לי יותר מכל תרבות אחרת, והיא מקרבת אותי ליהודים אחרים, אבל לא הופכת אותי ליהודיה כשאני בוחרת להשאיר אותה בנפרד ממני.

אלו מילים קשות, התנתקות, פרידה וזריקה. אני לא זורקת את זה, אני פשוט לא לוקחת איתי. התנתקות מערבת רגש ומכיוון שלא אהבתי דבר אני לא מתנתקת. אני נפרדת מזה, ברגשות אשם לא מעטים, כי טורחים לספר לי שאני בוגדת.

ובקשר לשפה התנכית ו"בת האדם" – זו השפה שלי. העברית מבוססת על מקורות דתיים, אבל היא לא הופכת אותי לאדם דתי כי היא הפכה משפת קודש לשפת חול. לימדו אותי מגיל אפס לדבר עברית. ובכל זאת, אני אוהבת את השם יהונתן שמערב בתוכו אל, וסיפורים תנכיים רבים קוסמים לי, וקהלת גאון בעיניי. אם אדם נוצרי בקיא במקורות היהודים – הוא יהודי? לא. ולכן גם לא אני.

בת אדם

שלום בת אדם,

דברייך כדורבנות.

הגדרתך כהומניסטית היא העיקר והיתר אינם אלא פלפולי מלבוש שפחות חשובים בעיניי.

רק אציין שיהדות כתרבות הוא מונח הומניסטי. זוהי שייכות אנושית אתיאיסטית שחיה ויוצרת ללא אלוהים [גם הישראליות העכשווית היא תוצרת תרבות יהודית חיה ונושמת]. לעומת התרבות היהודית החיה ויוצרת יש את הדת שהיא טכנית בהגדרתה: יהודי הוא נולד לאם יהודייה אפילו הוא מגדולי האנטישמים שם יהודי יקרא עליו, אומנם יהודי עבריין. אף אם אינו דובר עברית ועוכר את הבית הלאומי ליהודים, בז לאהבת אדם וחושב שרק לו מגיע לחיות שם יהודי עליו רק בגלל שביצית אמו יהודייה.

בברכה

דעת – אמת

תוכן:   "דברייך כדורבנות.

הגדרתך כהומניסטית היא העיקר והיתר אינם אלא פלפולי מלבוש שפחות חשובים בעיניי."

תודה רבה, קודם כל.

"רק אציין שיהדות כתרבות הוא מונח הומניסטי. זוהי שייכות אנושית אתיאיסטית שחיה ויוצרת ללא אלוהים [גם הישראליות העכשווית היא תוצרת תרבות יהודית חיה ונושמת]. לעומת התרבות היהודית החיה ויוצרת יש את הדת שהיא טכנית בהגדרתה: יהודי הוא נולד לאם יהודייה אפילו הוא מגדולי האנטישמים שם יהודי יקרא עליו, אומנם יהודי עבריין. אף אם אינו דובר עברית ועוכר את הבית הלאומי ליהודים, בז לאהבת אדם וחושב שרק לו מגיע לחיות שם יהודי עליו רק בגלל שביצית אמו יהודייה."

מספר סוגי היהדות כמספר היהודים. אני לא אפסול אף אדם שטוען שהוא יהודי גם אם לא התגייר כהלכה, אבל אני מקווה לאותו היחס כלפיי. אין לי זכות להטיל ספק בהגדרה האישית של אדם אחר.

לגבי אותו דם יהודי חמקמק, ניתן רק לצטט את יואל הופמן (יהודי לא פחות):

"כשתינוק נולד מישהו רושם שתינוק נולד. וכך רשומים שמותיהם של כל התינוקות [מלבד תינוקות שנולדו ברחוב או בשדה]. לפעמים טועים ורושמים, למשל, "בריץ" במקום "פריץ". ולפעמים אדם אומר ששמו "פריץ" אבל לא מאמינים לו. מכל מקום, לפני שברנהרט נולד הוא היה בתור ער דק, כאין כיס, בבטנה של אמו קלרה. הוא עלה וירד וקלרה אמרה "התינוק זז" [היא עוד לא ידעה ששמו יהיה "ברנהרט"]. אסור להתחכם בדברים שכאלה. איבריו של ברנהרט נרקמו לאט לאט [הוא לא נוצר בבת אחת] עד שהיה לתינוק שלם. יתרה מזאת, בתוכו מצוי עוד תינוק ובתוך התינוק הזה מצוי עוד תינוק וכך עד אין סוף. אבל בני האדם [שנפעלים בכוחה של השגרה], מכיוון שראו שגם צורתו של גוסטב דומה לצורת תינוק, סברו שהוא תינוק. ועל כן, כשגוסטב זחל על רצפת העץ איש לא שאל את עצמו למה הוא [כלומר גוסטב] קרוב כל כך לקרום האדמה.

בת אדם

תוכן:   כן, נראה לי שלא הבנת כלל את דברי, הטענה שלי היא פשוטה, נניח שאת שחורת שיער (אין פה תמונות) ונניח שיש תנועה חזקה מאד של אנשים חשוכים שטוענים שכל הנשים שחורות השיער הן מכשפות ויש לשרוף אותן על המוקד. בזה הרגע יש איום שמשותף לך ולכל אישה שחורת שיער בעולם. זה בכלל לא משנה אם את גאה בשיערך השחור או לא, זה לא משנה אם את מוכנה לצבוע לבלונדיני (הם בודקים את השורשים) זה לא משנה אם את לא סובלת חלק משחורות השיער שנרדפות כמוך והן לא סובלות אותך. או אם יש תנועה של נשים שגאות בשערן השחור ועושות מזה עניין של הגדרה וזהות. כולכן באותה סכנה ולכן כולכן צריכות להתאחד נגד החשוכים האלו ולהגן על עצמכן. מה שאת מרגישה בנוגע לצבע שיערך פשוט לא רלוונטי. ואם נחזור לנמשל, יכולים רבנים לבני זקן להוציא פסקי הלכה, יכולים אינטלקטואלים לכתוב ספרים על גבי ספרים, יכולים המגיבים פה לתת לך תשובות חותכות והגדרות מבריקות, כל זה לצערי לא שווה דקה אחת באושוויץ, שם נקבע סופית מיהו יהודי (לפחות עד שיקום מנוול יותר גדול וירחיב את הקביעה)

עדו

תוכן:   טוב..שלום לבת אדם..קראתי את מה שכתבת ואת מה שכתבו לך והרשי לי להגיב..א..מאד אהבתי את כנותך..ועל זה אני אומר חברים זוהי הומניסטית אתאיסטית אמיתית אני כבר שנים צועק כאן בישיבה שהומניסט אמור ממילא להיות גם קוסמופוליט שזה אומר אם האדם עומד במרכז התמונה והוא הערך..[מה שאני חולק עליו]..אז אין שום עניין לא במדינה ולא בלאום שממילא מתחמים בני אנוש שזה אנטי תזה להומניסט..ההומניסט הדגול או יותר נכון אבי ההומניזם גתה היה גרמני במוצאו וקוסמופוליט בדעותיו ורעיונותיו..רק היום מנסים לשנות את ההגדרה ואני כבר כותב כאן על זה רבות בנידון..אז על זה מגיע לך יישר כוח את הומניסטית ולכן אין לך בעיה לא עם זהות יהודית של המדינה כי מה העניין ולכן גם את ואהבתי את ההדגשה שמלאנית במובן החברתי אני בטוח שאת גם בעד השארת העובדים הזרים הפליטים המסתננים ילדיי העובדים הזרים כאן בארץ כי למה לא??הרי הם בני אדם כמוני כמוך וזכותם לכל מקום בעולם שווה לזכותך..ב..אין אני מאשים אותך במאום אלא את צורת גדילתך על ידי הורייך ומיסדי המדינה הזו שחיפשו ליצור איזה יהודי סוג חדש ונתקעו בדרך ואת בהתפתחות אומרת ומוכיחה כמה הם נתקעו…כי באמת אין לך שום קשר לא לעם היהודי לא לתרבותו[ולמה שיהיה לך קשר לא חונכת ככה..צבא זה לא תרבות זה כורח..לא כמו שהפשיסטים החילונים מנסים להוכיח שמי שמתגייס אז ממילא הוא יהודי שטויות במיץ עגבניות…התגובה של עמית קצת סותרת את עצמה אי אפשר לחגוג חגים יהודיים שמקורם דתיים ולהוציא את כל העוקץ הוא מנסה ליצור כאן את היהודי החדש ואין אני מבין מהו כלל איזה מין יהודי זה?הרי כל ההישענות היא על מושגים דתיים וכנ"ל ברית מילה וכל השאר וזה מזכיר לי את דבריו של בן גוריון הרשע..ששלח לשופט חיים כהן את השאלה מיהו יהודי??וליבוביץ השונא הראשי שלו שלח לו בתגובה את התשובה הבאה..אל לך ושלכמותך להיכנס בדברים שאינם מעיניינך כלל וכלל כי המושג יהודי הוא מושג דתי ולא חברתי [אנטי תזה לעמית ולעידו]..ומה שיש לי לומר לך לסיכום תהיי ותמשיכי להיות בת אדם ולהילחם על זכותו של כל אדם לחירות וחופש ולא משנה בן לאיזו אמא זו ובהקשר למושג היותך יהודייה זה מושג הלכתי גרידא שאם אין את מרגישה חלק בו זו זכותך…בברכה יוסי.

תוכן:   ראשית לעידו: אני חייב להעיר כי זו לא פעם ראשונה שניתן ללמוד על התייחסותך לשואה. נראה לי שברוב הדברים אנו שותפים לדיעה ומסכימים אך אני מבחין בפוסט טראומה חזקה של השואה שמלווה אותך כצל. אני אישית אדם ממש לא טראומטי והאמן לי יש לי סיבות טובות ואישיות להיות בטראומה-עברתי כמה דברים בחיי. אני בדקתי כבר אישית כמה אינני טראומתי. זה בהערת אגב. אני סבור כי היהודים בכלל והישראלים היהודים בפרט-כקולקטיב-חיים בפוסט טראומת השואה. אמנם יש סיבה מצוינת לכך ברם העניין כבר עובר לדור שלישי ומתחיל לקבל עיוות. חבל על כך ולא זה המקום לדון בעניין.הייתי חייב להתייחס ולא התחלתי כלל להסביר עמדתי כי קצרה היריעה.

לבת אדם: אתייחס לרעיונות שאת מביאה העוברים כחוט השני בהתייחסותך לכל אחד מהמגיבים אלייך ובהתייחסות אומר לך עמדתי על מנת שתוכלי להתייחס בכל דרך שתרצי ואולי גם להגיב:

כפי שכבר ציינתי אני מבין אותך מאד נראה כי הרקע שלנו ממש דומה וכך רוב עמדותינו. אלא שאני רואה עצמי כיהודי. מאד. אני לא מנתק את עברי באופן מלאכותי וטוען את ההיסטוריה שלי אני מתחיל מנקודה זו. נראה לי ראוי יותר להתחבר ולהשלים עם העבר ולהמשיך אותו. עכשיו ממש עולה לי רעיון דומה ביחס להורים. אני מנחש שאת בשנות ה-20 לחייך ואינך אם לילדים. כשהאדם הופך להורה הוא מתמודד, שוב ובאופן שווה הפעם, עם הוריו והיחסים עימם. תהליך מוצלח של התמודדות הוא כזה בו האדם מגיע לקבלה והשלמה עם הוריו, הבנה עמוקה כי אלו הם עם מעלותיהם וחסרונותיהם, יש ביניהם קשר המכיל טוב ורע והוא מקבל, באהבה, הקשר הזה. להערכתי לא הגעת לשם בעניין הזהות שלך. ולטעמי התהליך שאת עוברת-של ניתוק מהזהות היהודית- משול לנתק מסוים מההורים ובהקבלה לקשר וליחסים עם הורים, לתהליך שיסתיים באופן רע או לפחות לא מיטבי. כיוון שלא כולם משלימים את המעגל באופן מיטבי ויש כאלה שהעניין מתחרבש ונשאר מקולקל לעולם. כך עם ההורים וכך עם הזהות הלאומית.

תביני, האדם יצור חברתי הוא. אנו שייכים למעגלים חברתיים שונים: חברים קרובים, עמיתים לעבודה שיש ביניהם קשר, משפחה, וגם חברים בתנועה פוליטית אולי, או בחוג מסוים של אנשים עם מכנה משותף כמו קבוצת רוכבי אופניים שנפגשת כבר 10 שנים או חותרי קיאק (אני חותר בקיאק….) וגם קבוצת זהות לאומית. כל קבוצה עונה לצורך מסוים וממלאת אותו. בני האדם מחולקים לעמים שונים ולתרבויות שונות. בתרבות האירופאית ישנם דברים רבים משותפים לכל האירופאים ולכל תרבות משנה שבתוכה יש מאפיינים המיוחדים לה: להונגרים, לגרמנים, לאיטלקים וכולי.

גם היהודים מאופיינים כלאום ותרבות משותפים. את נולדת, ללא בחירה נכון, לתרבות ולעם היהודי. גדלת והתחנכת כמו כל צרפתי, יפני, סיני, או קוריאני. אגב, העובדה שקוריאה מחולקת, מדינית, לא מונעת שיוכם של הקוריאנים בצפון ובדרום לאותו עם.

העובדה שהדגל וההמנון יונקים מהדת לא פוסלת אותם….תרשי לי לחשוד-ואנא תקני אותי אם אני טועה-ברם השכלתך בתחום המורשת היהודית דלה ביותר. אם התחנכת בבית חילוני, כמוני, בבי"ס ממלכתי את די מנותקת מהשורשים. לכן אינך יודעת ומכירה את ההגות היהודית ורעיונותיה הכבירים שהשפיעו על כל העולם כולו, לא פחות ולא יותר. לימוד וידע יוסיפו לך גאווה, אולי. בתקווה. נראה כאילו את סולדת מהקשר היהודי, למה ??

ליהדות הגות נפלאה- רעיון השבוע- חלוקה מלאכותית, אנושית של הזמן-נוצרה פעם ראשונה על ידי היהודים. עד אז האדם ספר לפי הטבע: שנה, חודש, יום. השבוע אין לו עיגון בטבע הוא מלאכותי ואנושי. זו יצירה יהודית לגמרי. השבת כחלק מרעיון השבוע-גם זה שלנו. שלך גם-אם תרצי. רעיונות נפלאים של חירות אנושית מול היקום והטבע, מול האל (למי שמאמין…), מול הקיום-זהו רעיון יהודי. קצרה היריעה אך יש לנו במה להתגאות והפרידה שלך נעשית, לדעתי, גם על רקע של בורות-אלא אם טעיתי.

גם לי אין הרבה משותף עם יהודים דתיים. מבחינה מעשית הם גם חיים להם בגטאות כל קהילה סגורה ומבודדת מרמת מוסדות החינוך, המשך בנישואין ובאוכל (כשרויות שונות), בקשרים חברתיים יש שוני אפילו במנהגים הדתיים בינם לבין עצמם. אז מה ? עדיין אנו יהודים יש לנו היסטוריה משותפת, גורל משותף ולפחות בעתיד הקרוב- עתיד משותף לטוב ולרע.

את טועה אם את סבורה שלא לקחת דבר מהתרבות היהודית-אין לך מושג כמה ממך מקורו ביהדות ולאו דווקא בדת. שימי לב ההגדרה שלי ליהדות היא לא רק דת היא גם דת. אני אתיאיסט, הומניסט חילוני ועדיין יהודי. ואין לי אלוהים (אין בכלל אלוהים, בעצם….). גם אני חש נוח לדלג בין תרבויות ולקחת מהם ועדיין-אני יהודי. עמיתי לעבודה בעבר-מדריך תיירים טורקי בשם אייברק שכמוני היה אתאיסט הומניסט טורקי-חולק עימי יותר משותף מבחינת ההשקפה מדוס בירושלים ועדיין ההיסטוריה שלו איננה שלי. גיבורי התרבות שלו, שפתו, מורשתו ועוד אינם שלי ולהיפך.

היותי יהודי לא שולל ממני קשר חזק ונקודות משותפות רבות מאד עם מי שאינם בני עמי ועדיין…..

ובכלל את מצהירה על נאמנותך למדינה ועל נכונותך להגן עליה-למה ? תחשבי על זה. מגילת העצמאות שנכתבה על ידי רוב חילוני ברור יונקת מהקשר ההיסטורי והלאומי ליהדות. המדינה מוגדרת כמדינה יהודית-בית לאומי לעם היהודי. קראי את תוכן המגילה. ראוי ורצוי. למה את חיה כאן, בעצם ? את לא שייכת לעם ? לעם היהודי במקרה ? ודאי שכן.

את נשמעת בן אדם, סליחה, בת אדם עלאכיפק, עם כיוון נכון (לא מתלהב מהשמאלנית אבל מאמץ את דברייך שאינך קיצונית אז בסדר….) ולכן אני מאחל לך, מכל הלב, למצוא את הקשר שלך, האישי, ליהדותך כפי שמצאתי אני ולהשלים עם הזהות שלך.

בהצלחה,

עמית הצדיק

תוכן:   לעדו-

כן, סליחה, סברתי שהקצנתי קצת את תגובתך. נכנסתי למגננה (אלוהים יודע למה). בכל אופן, בתור נכדה לסבא פליט שואה, ושכל משפחת סבתי הושמדה, אני לא חיה בפחד משואה שניה. האנטישמיות מדאיגה אותי – אין ספק, דווקא בגלל שהיא מכוונת כלפיי, בגלל היהודיות שלי וגם הישראליות החדשה יחסית. אדם שרוצה לשנוא ולפגוע ימצא את קורבנו, ואין זה משנה מה הקורבן מרגיש בנוגע לזה. כמו שציינת מדינת ישראל קמה כדי להגן על יהודים, אבל בכל זאת אני לא רואה שכל יהודי העולם נוהרים לכאן.

אני לא יודעת אם תהיה שואה שניה. אבל מכיוון שבני אדם אלופים בלהתגודד יחד כשהאויב הוא מבחוץ, אמצא את עצמי באותה שוחה עם יהודים אחרים.

במקרה וישראל תהפוך לשתי מדינות לשני עמים, אמצא את עצמי גרה בצד היהודי – כל משפחתי וחבריי נמצאים בו. אני מכירה את התרבות היהודית-הישראלית יותר טוב מכל תרבות אחרת, והתרבות הערבית זרה לי לחלוטין. אבל כל הדברים החיצוניים האלה לא בהכרח משפיעים על רגש פנימי של שייכות לאותה הגדרה קטנה וספציפית.

בספר שאת שמו שכחתי, קראתי על יהודים שמצאו את עצמם יחד באושוויץ, ואחד מהם לא הצליח להבין למה הוא שם, כי מעולם לא חשב על היותו יהודי ומעולם לא הרגיש ככה. ההזדהות איתו הייתה עצומה, לטוב ולרע.

אבל אני מצטערת, אני לא יודעת מה הייתי עושה בשואה שניה. שערי שחור, אבל סבתי וסבי בהירי שיער ועיניים. האם גם אותם יזרקו לאושוויץ על ששני דורות קדימה נולדה להם נכדה ושיערה שחור, כי הם מכילים גנים לשיער שחור? למה לא ההיפך – בגלל ששיערם בהיר אותי לא יקחו לשם?

קרא לי מנוולת – יהודי הוא מי שמרגיש רגש שייכות ומזדהה כיהודי. והנה, הרחבתי את היריעה עד אינסוף..

ליוסי-

אשמח אם לא תערב את הוריי, שלא ניסו ליצור יהודי חדש אלא להשריש בי שייכות יהודית שבדיעבד אינה מתאימה לי. חונכתי לאהוב את התרבות היהודית, להיות ציונית ופטריוטית. ולכן "הכשל" הוא לא במה שלימדו אותי, אלא באופי האינדיבידואליסט שלי. תמיד עמדתי על דעתי, ואולי הבעיה היחידה בחינוך שלי הוא שלימדו אותי לחשוב לבד.

עד כמה שהייתי רוצה להצהיר שיהודי הוא רק הגדרה הלכתית, המציאות אומרת אחרת. יהודים אתאיסטים רבים מרגישים שייכות אדירה (כמו עמית), לעומת יהודים חרדים רבים שמוציאים את עצמם מכל הכופרים ואוכלי השיקוצים למיניהם. אין צורך להסביר את השייכות, כי זהו רגש לא מילולי. כמו שלא ניתן להסביר אהבת הורה לילד (במונחים שאינם ביולוגים-הורמונליים), כך מתבססת השייכות על רגש ולא רציונאל. אין לי טענות נגד אותם יהודים אתאיסטים שרואים את עצמם יהודים על אף חוסר-דתם.

אילולא היצור החדש שנוצר, לא היית יושב בישראל.

ולגבי השקפתי הפוליטית – אנא אל תצא בדעות קדומות, כי לא דיסקסתי איתך בנושאי המסתננים והפליטים וכו'.

לעמית-

החמאת לי שאתה חושב שאני בת 20.

הנתק שעובר עליי מהזהות היהודית לא נובע מאותו רצון ילדותי-משהו (שקורה דווקא בגיל ההתבגרות) להתנתקות מההורים. הנתק דווקא גורם לי לאשם על בגידתי בערכים של ההורים שלי, שהשתדלו לחנך אותי בדרך מסויימת, ואני איזה אפרוח שמנסה לחנך תרנגול. יש לי דרכים אחרות למרוד (מילה קשה) בהורים שלי. למען האמת, אני לא בת כל כך מרדנית כמו שאני דעתנית. אני מתנתקת מהזהות שנתנו לי כי הבנתי שהיא לא תואמת את השקפת עולמי ואת הערכים שהצבתי לעצמי. אני אומנם עוד רכה בשנים ויש לי *המון* מה ללמוד, אבל החיפוש הזה הוא לא אפיזודה חולפת של גיל הנעורים כך שבעוד עשר שנים מהיום אחזור לערכים של הוריי.

ולדרך המשל- אני לא ברוגז עם שום עבר. מוצאי עברי ככל הנראה, ועיקרו מארצות אשכנז וקהילות ידיישיסטיות. אני מודעת להיסטוריה היהודית, אבל דבר מזה לא גורם לי להרגיש חלק מאותה זהות. ואם בלאום אנו מדברים – הלאום מתבסס על רגש לאומי, והוא לא קיים בי בקנה מידה מספיק.

השכלתי היהודית לא רחבה. אני אפילו שוקלת ללכת למכינה קדם צבאית של יהדות חילונית, ללמוד על אותם שורשים. להגות היהודית מעלות רבות, אבל אני לא רואה איך זה מקשר אותי אל אותם היהודים. אין לי רצון להיות גאה על כך שנולדתי לעם ספציפי שבמורשתו הוגים מסויימים. אני רוצה להתגאות בדברים שאני יצרתי. אין לי שום בושה, אבל יש לי מחסנים של ביקורת. אותו עם, שקיומו מדומיין כמו של כל העמים, פשוט לא מדבר אליי. אני יצור חברתי מאוד, אבל יש לי את היכולת לבחור לאילו קבוצות להשתייך. אני לא סולדת מהקשר היהודי, אני סולדת ממוטיבים רבים מאוד שהפכו מחול לקודש. הכמיהה לאדמה, העם הנבחר, מאור הגולה, הרומנטיקה לסמלים, קידוש ההיסטוריה, תחושת האחדות המזוייפת. אני ציניקנית לא קטנה, אבל מילון השטן הגדיר את זה יפה: "הורס שמחה אשר בראייתו המתועבת רואה דברים כפי שהם ולא כפי שהיו צריכים להיות".

סלח לי אם אני מוצאת טיוחים לא מעטים והתפארות בדברים שלא היו מעולם. הצבת היהודים כמעטים מול רבים במהלך כל חייהם ושתמיד הצליחו לנצח (בזכות צור ישראל, שיש לך את הרשות לפרש אותו איך שתרצה) – זה לא עובד עליי.

אני לא יודעת להגיד לך מי הם גיבורי התרבות שלי. זה כנראה נובע מבורות, על אף שמעולם לא הייתי כל כך בורה, אבל גם נובע מחיפוש מודל לחיקוי בהמון מקומות שונים ולא באדם אחד. אני לא רואה בהיסטוריה של אנשים לפני 2000 שנה את ההיסטוריה שלי. זו כנראה ראיה צרה מאוד, אבל מה לי ולהם? ככל הנראה, אני בת הנוער היחידה שלא מעריצה מישהו, אם כי יש לי פינה חמה בלב לאופיר טושה גפלה ויואל הופמן. ואם יאיר לפיד דיבר על הגיבורים שלו, אני לא מחפשת אותם באותו מקום. גם אם קהלת היה מבריק.

לקח לי לא מעט זמן להחליף את הכעס על היהדות בהבנה שככה הם פני הדברים. יש תרבות, ויש היסטוריה (אמיתית פחות ויותר), ויש רגשות מעורבים. המחנכת שלי אמרה לי לא פעם, שדווקא חוסר השלמות בקבלה של הזהות היהודית הופכת אותה ליהודיה. אני לא מאמינה בגורל משותף, וההיסטוריה שלי ושל יוצאי אפריקה לא דומה בשיט. אני לא מספיק רומנטית, כנראה.

הנכונות שלי להגן על המדינה לא נובעת מקשרי העבר. אם להיות גסה – המלחמות ההיסטוריות לא מעניינות אותי. ההיסטוריה של ישראל לא מאוד מרתקת אותי. זה לא מונע ממני לרצות להגן על האנשים שגרים כאן ולתרום את החלק שלי למדינה שבשבילי היא בית. יש רווח אישי גדול בתרומה מעצמך, ואני יודעת את זה כי התנדבתי הרבה.

אני חיה כאן כי פה נולדתי. אין לי את האמצעים לעבור למקום אחר, והאמת היא שיהיה לי קשה בלי עברית. אני חיה כאן כי המשפחה שלי גרה פה. עד לפני חצי שנה היינו אמורים לעבור לארה"ב בגלל העבודה של אבא שלי, ואני מאוד רציתי לעבור. תתאר לעצמך את החוויה. יש לי רצון חזק לשנות את פני המדינה. הפוליטיקה דווקא מעניינת אותי. האם זה צריך לנבוע מרגשות היסטוריים? אי אפשר להתספק ברצון לשפר דברים?

אני שמאלנית מתונה, על אף שיש לי סטיקר של "שלום עכשיו". אני לא מתה על ההתנחלויות, ורוצה הפרדה בין דת למדינה, אבל אני לא הולכת לחבק מחבל מתאבד שמבקש ממני לקפוץ לים.

תודה, אם כי מהיכרות אישית שלי עם עצמי, מה שיתן לי השלמה הוא לצאת מההגדרה היהודית (כי יש בי עוד נפש הומייה, של יהודיה קטנה ואשמה מאוד).

חוץ מזה – כל בני האדם מקורם מאפריקה. אפשר באותה מידה לשאול למה אתה לא הולך להתאחד עם בני עמך בבקתת בוץ קטנה..

בת אדם

תוכן:   בת אדם שכמוך. נראה שצדקתי. את מתבגרת בגיל ההתבגרות (עוד תיווכחי שההתבגרות נמשכת עמוק לתוך שנות ה-20……..).

את עשויה מוחמרים האידיאליים למחזירים בתשובה וכולי תקווה כי תינצלי מציפורניהם הארוכות……….. למרות שאת בגיל שבו מרגישים הכי חכמים, צודקים וכמעט כל יכולים נסי להבין שמה שאת עוברת הוא היסטוריה עבורי. הייתי שם, חוויתי ועשיתי. ראיתי אחרים, חבר'ה טובים, שצללו בתהום הנשיה של האמונה ועולם הדת. נעלמו לנו שם. אני כ"כ מכיר טוב הנושא ואני מפציר בך-זהירות…!!!! ואם תחושי שאת נמשכת לשם – עיצרי, ובדקי שוב ושוב. אני מרגיש אצלך בלבול וחיפוש זהות. בסדר גמור זה הזמן. גם אני הייתי שם וחוויתי חוויות ותחושות דומות אם כי אני חייב להודות שמעולם לא חשבתי להינתק או לצאת מזהותי היהודית אלא לתת לה תוכן אחר. הייתי בסמינר חזרה בתשובה בגיל 26-7, לערך. שם גיליתי כמה החילוניות היהודית-ישראלית שלנו פגומה. כמה מערכת החינוך חסרה וכמה התרבות היהודית- ישראלית לא השכילה ליצור וליצוק תכנים רוחניים-ערכיים למעשה המרכבה הציוני. הסתפקו בחומר בעיקר בבניה פיזית של המדינה. ואני עוד התחנכתי בסוף, בתחילת הקריסה שאנו חווים היום. עוד ספגתי קצת בצופים ובסביבה ואת גדלה היום……לא פלא שאת בוחרת (כרגע) להינתק מהיהדות. זה כ"כ ברור ונכון. אני עוד התמודדתי, כיום כבר לא מנסים-מתנתקים. איזה כישלון מפואר. כבר כתבתי על כך ולא אחזור שוב.

המחנכת שלך היא בדיוק היהודי חילוני הקלאסי שלא שלם עם יהדותו כי הוא מזהה אותה עם דת ותו לא. טעות מרה וחמורה. כך משחקים לידיהם של הדתיים. ראי את תגובתו של יוסי. עבורו – כמייצג ומסמל הדתיים כולם- את מתנה שמוכיחה צדקתם על הנתק הברור שנוצר כשאין דת והלכה.

את טועה אם את סבורה כי העובדה שההיסטוריה שלך ושל יוצאי צ.אפריקה, או תימן אינה זהה אין לך כלום איתם. אחרת מה הם עושים פה ? אמנם נקודת המוצא שלהם לא היתה ציונית אלא רומנטית דתית-כיסופי גאולה אך ברגע שעלו לכאן הצטרפו למעשה הציוני ועלו על העגלה שבנתה יהדות אשכנז גם עבורם, כמו עבור כל יהודי כאן. אני לא בטוח כיצד את מתמודדת למה ישראל ולמה יש כאן יהודים מכל קצוות תבל. יש לכך סיבה, לא ?

למה כשתגדלי תמשיכי לחיות פה ? רק כי משפחתך כאן ?. אין בעיה לחיות בחול ולבוא לבקר כאן כמה פעמים בשנה. אולי עוד תעזבי באמת, אם תעמיקי בקו הזה. או, חלילה, תהפכי דתיה.

וליוסי: ראשית, איני סותר עצמי. כל התרבות מקורה בדת אז מה ? אפשר להתפתח ולהתקדם לא חייבים להיות תקועים. יכולים אבל לא חייבים. אתה בחרת בתקיעות שבדת. אשריך וטוב לך. אחרים בחרו להתקדם- הציונים, וההומניסטים, למשל. ניתן לחוג חגים שמקורם יהודי בלי קשר לדת וללא אלוהים. אתה אולי לא יכול. זו בעיה שלך.

שנית, לקרוא לבן גוריון "רשע". נו. זה נותן לי הצדקה לכנות את הרבנים השונים בכינויים המתאימים להם כל אחד לפי מידתו, כמובן. כבר הזדעקת בעבר על הרבבודיה שאין לי אליו לא כבוד ולא הערכה. ובכן אני מניח שכל אחד ישאר בעמדתו אתה תגן על עובדיה הנלעג ואני על בן גוריון. אני חש בנוח……

שלישית, כבר התייחסתי לעניין ההומניזם ואתה חוזר ושונה אותם דברים שאינם נכונים עובדתית אף כי מתאימים לך ולתמונה שאתה מנסה לצייר וליצור. לא יודע מה הסימוכין שלך אבל אתה טועה ומטעה. לא אכנס לויכוח, כמובן, כי העובדות ידועות. גתה אינו "אבי ההומניזם" . הוא חי במאה ה-19 וההומניזם המודרני החל כבר במאה ה-15. אין כל קשר מתחייב בין הומניזם וקוסמופוליטיות זאת המצאה-כן המצאה ודמיון פורה שלך. בערך הומניזם בעברית ובאנגלית יש הפניה למונחים הקשורים וקוסמופוליטיות אינה אחד מהם. אם לא תביא סימוכין לטענותיך אני מבחינתי סיימתי הדיון על ההומניזם והדברים חסרי השחר להם אתה טוען בעקביות ונחרצות. זה לא ערובה לאמת. כמו הדת: העובדה שמליונים משך שנים רבות חוזרים על שקר לא הופך אותו אמיתי.

יוסי צא ולמד ואם יש לך סימוכין אם לאו – חזור בך.

עמית הצדיק

תוכן:   לבת אדם שלום..א..לא היה לי שום כוונה ולא אפילו קטנה חלילה לפגוע בהורייך אני פשוט חידדתי את הדברים ואם טעיתי או נשמעתי פוגע איתך הסליחה…ב..את צריכה להבין שהפוך אני מעריך אותך ובאמת את הגעת למסקנה וללא משוא פנים או משחקיי מילים שהמושג יהודי אצלך הוא מושג שאין לו שום משמעות אלא מהיותך בת לאמא יהודייה ותו לא שבתכל"ס אין לזה שום משמעות אם זה לא גובל במשהוא..[ואוסיף ואומר לך שגם זה שאת יהודייה ודוקא על פי האם זה גם מושג הלכתי שחז"ל קבעו על פי האם ולא על פי האב[מוזר]..ואומר לך יותר מיזה..הגענו כאן לארץ כבשנו אזרחים ערבים שחיו כאן אלפיי שנים גירשנו אותם מארצם שיכתבנו את ההיסטוריה ואני שואל אותך מה הסיבה??הרי אם את באה ואומרת אני יהודייה ואבות אבותיי חיו כאן לפנייכם ולי הארץ הזו נו…אני שומע..ואז ישאל אותך אותו מוסלמי אבל מי אמר לי שמה שאת אומרת הוא נכון ואז את תוציאי את התנ"ך מהכיס ותראי לו..ואז הוא ישאלך את מאמינה במה שכתוב פה בתנ"ך??ואז הוא ידפדף לעוד עמוד ויאמר לך את המצווה של ברית מילה למשל ויגיד לך נו ומה עם זה את גם עושה או לא??ואת תגידי לו מה פתאום אני אתאיסטית מוחלטת בזה אני לא מאמינה ולא מעניין אותי זה ואז הוא ישאלך בכנות אז למה זה כן וזה לא??אי אפשר לתפוס החבל בשני הקצוות פשוט אי אפשר חברים אתם צריכים להבין שאם באנו לכאן להיות עוד מדינה..אז מה העניין היהודים חיים בארה"ב מצויין לא פחות טוב מכאן..אז מה העניין לבוא להיות לרועץ בעיני אחרים וחוץ מבעיות לא לעשות כלום …ואם תגידו אני כאן כמו כל עם שמחפש זהות אז אומר לך אוקיי אבל למה לחפש זהות על חשבון האחר??חפש לך מקום ולך תגור שם מה ניטפלת לכאן..וכאן אני במחלוקת עם עמית מחלוקת שאין לה פיתרון..אני בעד זהות יהודית שורשית ואותנטית למדינה הזו שזה אומר זהות שמשתרשת עם היסטוריית אבותיינו עם החגים עם שבת עם ברית מילה כי אם לא במה אנו יהודים..ולכן אמרתי לך בת אדם..שאת ההומניסטית האמיתית [ולך עמית תראה לי הומניסט אחד בהיסטוריה שהיה לאומן זה קצת מגוחך אתה לא יכול לשכתב את ההיסטוריה כאוות נפשך…אני מבין שאתה בפרדוקס גם אני בפרדוקס אבל אני חי עם זה לא מנסה להתפתל עם זה…ובהקשר לנקודת העובדים הזרים שהוספת…בואי תסבירי לי בדיוק איזה הומניסטית את אם רוצה את לגרש אותם מכאן בואי תסבירי לי איזה שמלאנית את אם לא באת איתי ועם חבריי להפגין בשבוע שעבר בשייח ג"ראח בואי תסבירי בדיוק איפה את עומדת…בברכה יוסי.

תוכן:   לעמית אני חייב להגיב לך תגובה אישית..ראה אני בר פלוגתא מאד חזק שלך אין זה אגב מוריד מהערכתי אליך והאמן לי בהן צדקי שאני מרגיש איתך שפה משותפת יותר מאשר עם אחיי בשרי שהם ראשי כוללים בארץ..אך אני חייב לציין משהוא..אני גם נגד להיתקע בנושא הדת שזה אומר אני בעד שינוי אמיתי בכל הנושא מהשיויון לנשים וכלה ביחס לאחר[בזה אגב אני הומניסט לא פחות ממך..]..אך השינוי אצלי הוא שונה משלך ואתן לך דוגמה..לפני כשנה הייתי בחו"ל לרגל סיבה מסויימת וזה נפל באחד מחגי ישראל וכידוע לך בחו"ל עושים את החג פעמיים כל פעם בשונה מישראל וכל זה מפאת העדים שלא יכלו להגיע בזמן וכ"ו וכ"ו פשוט סיבה שלא היה להם את ההתפתחות של היום…ותפנים אני יודע שכיום צריך לשנות זאת וללא היסוס חיללתי את החג בחו"ל ללא שום מורא ובגלוי ובגאון כי אין שום סיבה לעשות זאת…[אגב הרבה לא יודעים אבל גם לרמב"ם היתה דעה לשנות חג שני בחו"ל…]..אז אתה צריך להבין שגם אני בעד התפתחות הדת כמוני כמוך רוצה אני בהפרדת הדת מהמדינה בשיויון זכויות לאזרחייה בחופש וחירות אך באותה מידה חרד אני לזהותה של המדינה ריבונו של עולם ילדיי בית ספר חילוני לא מבינים בשום מושג יהודי[בגסטין בייבר הם מבינים טוב בבריטני ספירס וליידי גאגא מצויין]…ושום כלום מתרבותו הגותו ידענותו של העם היהודי פשוט נורא וזה הולך ומחריף אני כבר הרבה זמן משגע את ירון בדעה של אתה רוצה ליצור את היהודי אבל היהודי החדש תן לו תוכן תן לו מהות כי אם לא אז מה העניין…בברכה לך יוסי.

תוכן:   עמית-

לא הצלחתי להבין למה נדמה לך שאחזור בתשובה. אם לא הבהרתי את זה מספיק – אני אתאיסטית. עולם הדת לא קוסם לי בשום צורה. אני לא מחזיקה באיזה מעקה כשתהום הנשיה קוראת לי, ואני מתפתה לעזוב אותו ולקפוץ. דווקא כי ציינת שמעולם לא ניסית להתנתק מעולם היהדות מראה שאני ואתה לא חווינו את אותן החוויות.

בגלל שהיית בן נוער לפני עידן או עידנים, אתה יודע כמה מרגיז זה לשמוע "זה עוד יעבור". אני מנסה להתנתק מהיהדות "כרגע". אני לא בת נוער רגילה ואני מקווה שתפנים את זה. זה לא משנה אם בגילי מופיע "עשרה", זה לא מערב "טיפש" לפני.

המשחק שמשחקים הדתיים לא מעניין אותי. שיעשו מה שבא להם. אם הם רוצים לקחת אותי בתור דוגמא ליהדות שאינה קיימת ללא דת, אתה זה שצריך לקום ולומר אחרת. הדתיים לא מפחידים אותי, כמו שמדאיגים אותי חילונים שבטוחים באמת יחידה. פונדמליזם חילוני מדאיג אותי הרבה יותר. בעינייך העם היהודי מתפרק בגלל כופרים כמוני. בעיניי אין בזה שום דבר רע או פסול.

אני לא מחפשת ללכת לסמינרים לחזרה בתשובה, לא מתכוונת לכבול את עצמי לשלשלאות הדת שהפגמים בה עולים על המעלות, לא הולכת להאמין בשטות מדומיינת.

צר לי שאתה חושב שאני לא מתמודדת וישר מתנתקת. אתה קופץ למסקנות שגויות לחלוטין. קרוב לשנתיים התמודדתי עם סתירות בין מה שאני רואה וחושבת לבין מה שמנסים לגרום לי להאמין בו. קראתי לא מעט מאמרים וספרים בנושא היהדות החילונית, דיברתי עם ניצול שואה אתאיסט-חילוני-יהודי, יצאתי לטיולים שצריכים לחזק את הזהות היהודית. טסתי במשלחת יהודית לפינלנד ולפולין.

אם עלה בך הספק שאני איזו מרדנית מבולבלת חסרת זהות, שנמצאת במסע "כרגע" ושלבסוף זה יעבור לה ואני אבוא לידי השלמה עם זהות שזרה לי – אתה טועה.

את מה שאתה אומר לימדו אותי במשך 17 שנה. לימדו אותי שהרפתקאות זהות הן שלב חולף ושיש דברים שלא מטילים בהם ספק. הייתי טיפשה עד לפני שנתיים. טיפשה גמורה. אכלתי מה שנתנו לי, האמנתי למה שאמרו לי, הצהרתי על עצמי כיהודיה, שרתי את התקווה, התגאתי במשהו שלא הבנתי. ועכשיו הבנתי, והתנהגתי כמו רובוט.

משום מה, דווקא העמידה בכוחות עצמי והתרחקות ממה שניסו לפטם אותי בו, נחשב "כרגע".

אנשים עלו לאדמת ישראל בגלל רגשות דתיים שעברו חילון. הכמיהה האדירה הזאת לחול ולבוץ ולירושלים – זו דת. אוגנדה לא הייתה יוצאת לפועל כי אנשים לא היו רואים בה מרכז רוחני, בנוסף לכל הסיבות האחרות של חוסר התאמה. לא כל היהודים עולים לישראל, מתוך נוחות גמורה. כשצץ משבר הם נזכרים לבוא לכאן. לא כולם, אבל זה מסביר למה יש ריכוז כזה גדול של יהודים בארה"ב.

מגורים בחו"ל? לא יודעת. אולי אני אעבור. אבל למה זה משנה לך? אני גרה כאן כרגע, ובזה זה נגמר. המגורים שלי כאן לא צריכים לערב התאהבות במדינה.

בעינייך זה כישלון מפואר שאני לא מחפשת תוכן אחר לזהות היהודית שלי. בעיניי זהו ניפוץ טאבו קדוש.

בת אדם

תוכן:   ליוסי-

אתה קיצוני מאוד. העולם לא שחור ולבן כמו שאתה מנסה להראות אותו. אני לא מהווה דוגמא לכל היהודים בעולם שהם אתאיסטים, ולכן אסור לך להציג אותי ככזו.

יש יהודים רבים שמוצאים קשר לאדמת ישראל בדרכים שונות ופחות דתיות ממה שאתה מנסה להציג. אחת הסיבות שמדינת ישראל קמה דווקא כאן היא הרגש שמחבר יהודים לאדמה הזו, וזה רגש שאין טעם להסביר ברציונאל. אילולא הרגש הזה, מדינת היהודים לא הייתה יכולה לקום. הם לא היו באים לגור בשום מקום אחר כי הרגש לא היה מחבר אותם.

דעתי בעניין לא רלוונטית. אני גרה כאן בגלל הוריי, והעתיד עוד לא ידוע. יהודי יכול להיות יהודי גם בלי לרצות את אדמת ישראל – וההפך. ציונים רבים הם נוצרים.

באשר לדעתי הפוליטית – אני לא מחפשת רוב יהודי בארץ, אני מחפשת רוב הגיוני וחופשי מדוגמות דתיות. מדינה חילונית-הומניסטית.אני לא בעד גירוש עובדים זרים וילדים, ולא בסילוק פליטים שזקוקים לבית. אבל הדברים יותר מורכבים מזה והיריעה קצרה מלהכיל.

בת אדם

תוכן:   לבת אדם שלום..אז זה מה שאני אומר ואת מגדירה אותי כקיצוני את בעד מדינת כל אזרחייה ואני בעד מדינת העם היהודי וכאן ניטש הויכוח בנינו..בברכה לך יוסי.

תוכן:   ליוסי: אני מוצא עצמי מסכים איתך ברוב הדברים שרשמת בתגובה אלי. ההבדל בינינו שאתה דתי ואני אתיאיסט. הדת לא תתפתח עוד, בטח לא בכיוון ההומניסטי. התפתחות שעליה אני מדבר היא נטישת הדת. היא היתה כלי שאין בו שימוש וכפי שהיאיבה בת אדם לציין רבות בו החסרונות שמאפילות על היתרונות. אתה לא מייצג את הדתיים כקהילה כקבוצה. אתה חריג ואתה מודה בזה. להבדיל, גם ליבוביץ היה דתי חריג וזר לקהילה הדתית ואכן הוא תופעה בודדת אין עוד כמותו, יהדותו מתה עימו ונשארה כרעיון, אות מתה בספרים. משתמשים בהגותו וקוראים דבריו אבל לא חיים את חייו כפי שהוא חי אותם.

ההתפתחות והשמירה על הזהות היהודית אינם שינוי הדת כי אם אתה לוקח מכונית מחליף מנוע, גלגלים, את הגוף משנה לגמרי, בונה כנפיים והמכונית טסה גם אם תקרא לו מכונית הוא בעצם מטוס כך שאין מה לשנות הדת. אין סיכוי. יש סיכוי לפתח את היהדות שהחלה לצעוד עם ההשכלה וההומניזם, המשיכה בציונות וכעת יש להשלים ולסגור המעגל: יצירת "יהודי חדש" שמחד קשור למסורת, להיסטוריה ולעבר היהודי ומאידך פניו לעתיד ותוכנו הרעיוני-רוחני חדש וממילא לא-דתי במובהק.

העובדה שכיום המציאות החילונית היא זוועה חיה אינה סיבה לחזור לדת העבשה אלא לשנות ולתקן הדרוש תיקון.

לבת אדם- בסדר נרגעתי נראה כי לא תחזרי בתשובה….הוקל לי.

לעניין הזהות אנחנו חלוקים באופן מוחלט, בסיסי ועקרוני. אם את שמה עם עצמך – נהדר. תמשיכי ותצליחי את במחנה הנכון- הומניסטי-אתיאיסטי. חבל אם בעתיד תאבדי לעם היהודי אבל אם את מאושרת ומסופקת זה לא נורא. לא מכיר הרבה בני נוער אבל נראה לי שאת חריגה והרוב בכלל לא מתעסקים בנושאים אלה אלא במי יזכה בכוכב נולד או הישרדות. עצוב ושוב, כישלון מפואר לחינוך החילוני. את יוצאת דופן באופן נפלא, לטובה.

עלי והצליחי.

עמית הצדיק

תוכן:   סתם הערה ליוסי, אין דבר כזה מדינה שאיננה 'מדינת כל אזרחיה' כפי שאין אימא שאיננה 'אם כל ילדיה' או יער שאיננו מורכב מסך העצים שבו.

עדו

תוכן:  

מאד יפה לראות כמה אהבה או לפחות תמיכה קיבלת כאן באתר.

ולהלן תרומתי הצנועה.

החיים שואלים כל אדם וחווה שאלות מרכזיות מסוימות,שכיחיד

או יחידה הוא-היא יכול- יכולה להתעלם מן השאלות. לא לגמרי

אבל כמעט לגמרי. וההתעלמות מן השאלות אינה מעידה דבר.

קבוצות של בני ובנות אדם כמעט שלא תוכלנה להתעלם משאלות.

ויש הרבה ובתחומים שונים.

לדוגמא: השאלה שעידו העלה ביחס להיות נרדף ע"י הנאצים

לא ניתנת להתעלמות של קבוצת היהודים,אך את תוכלי קרוב לוודאי להתקיים כל שנות קיומך הפיזי תוך התעלמות מוחלטת מן השאלה,אם בכך תחפצי.

אפשר לחיות ולהרגיש בלי ללמוד הגות של הוגי דעות שונים,אבל השאלות אינן נעלמות הן פשוט לא מעסיקות פרט זה או אחר.

לדעתי לימוד היסטוריה ופילוסופיה אינם כמו לימוד סטטיסטיקה

או טריגונומטריה. סביר להניח שקבוצה גדולה מאד של בני ובנות אדם לא יסכימו להאריך את קיומם הפיזי אפילו פי עשר,בליווי הבטחת תענוגות גופניים אם יצטרכו לשם כך להפוך למוגבלי שכל

ברמת קופים . אז אמנם יוסיף דעת יוסיף מכאוב לימדנו התנ"ך

של העם היהודי ואף על פי כן לא נוותר.

אישית אני מוצאת שאי אפשר לנקוט עמדה בשאלות כלליות

מבלי להכיר קצת את קנט ואת דקרט,מבלי לקרוא את מחשבותיו

של ניצ'ה,מבלי להתמודד עם ספריו של הרב קוק……ועוד ועוד…

והשכל שלנו והמוח הינם משתפרים ככל שנפעילם יותר,ולא ניתן

למוחינו להפוך ל"שריר" מתנוון, והפחד של עמית הצ' מהעדר עיסוק

רוחני של מי שאינם נאמנים למסורת היהודית הישנה הוא פחד מציאותי,כי עם שרירים בלבד לא נחזיק מעמד כעם חי תרבותי ויוצר,במיוחד בין שכנינו שכה כועסים על נוכחותינו כאן בצידם,כעס

שרובו המוחלט בלתי מוצדק.

אבל יש לפחוד גם ממי שנאמנים למסורת בדרך עלובה ואוטומטית

כי גם מהם לא תצא הגנה על הישרדותו של הקיבוץ היהודי כאן באזורינו המסובך.

הנושא של שייכות וזהות הוא גדול בהרבה מענין של מצב רוח חולף, בזה את בת אדם. ולא ב…………..

ציפי

תוכן:   לציפי-

מכיוון שאני נדמית לך כנערה שלא חפצה ללמוד דבר שמעשיר את השכל אתקן את טעותך.

אם יש תחום שמעניין אותי הוא פילוסופיה של המדע. זאת אומרת שמעבר למדע עצמו – הסטטיסטיקה והטריגונומטריה, יש גם שאלות שמעניינות אותי אותי, בתחום הפילוסופיה ככלל, ובמדע בפרט.

אני עוד רכה בשנים, ובכל זאת אני יודעת דבר או שניים על קנט ודקרט.

ודווקא את ניטשה (=ניצ'ה?) אני אוהבת מאוד.

את מדברת על עם חי תרבותי ויוצר ואני לא רואה אותו. אני רואה יהודים שבמהלך הדורות אמרו דברים טיפשיים, וגם הגו בפילוסופיות גדולות. אני לא רואה אותם כמכלול – כי על כל יהודי חכם אתן לך חמישה יהודים כסילים. על כל מעשה גבורה אתן לך טיוח ושקר היסטורי.

מכיוון שאת מתעקשת כמו עמית שהזהות החדשה שלי היא מצב רוח חולף, רק אבקש ממך לקרוא את תגובתי אליו שנית.

אני מוכנה ללמוד על הכל. ספרים של הרב קוק וספרים של לייבוביץ', את מיין קאמפף כדי להכיר את אוייבנו המשוקץ, ואת סייד קשוע כדי להתוודע גם לצד האחר (והוא לא תמיד אויב), את קנט ודקרט.

לגבי שאלתו של עדו על רדיפות הנאצים – עד היום מנסים להבין את התחושות שמלוות יהודי נרדף בשואה (וכמובן, כל שאר הגויים שנרדפו ולא שפר עליהם מזלם להיות יהודים). אני אומרת לך בכנות גמורה – אני לא יודעת מה הייתי עושה בשואה. אם את מסוגלת להעמיד את עצמך בסיטואציה איומה שכזו ולדעת איך לפעול, אני מסירה בפנייך את הכובע. אלו סיטואציות מוסריות מורכבות מידי עבורי. בכל פעם אני רואה את עצמי במקום אחר. בתור הנרדפת ולפעמים בתור הרודף, בתור העומדת מהצד ובתור המסייעת כנגד רצונה. אי אפשר להבין את זה. זו המפלצת האנושית, אני באמת אסירת תודה שאני לא יודעת איך זה מרגיש.

בעינייך מוח שלא בקיא ביהדות הוא מוח מנוון. מה אגיד לך? ייתכן ואת צודקת. בעוד 20 שנה מהיום אביט אחורה על הנערה הטיפשה שהייתי, אניד בראשי ואעשה "נו נו נו". ברור לחלוטין שהשקפת העולם שלי ושלך לא דומות. את רוצה לשמר את העם היהודי, ואני לא רואה בו ערך עליון. בעינייך כעסם של אויבנו לחלוטין לא מוצדק, ואני מסוגלת להבין חלקים ממנו.

אילו הייתי מתעלמת משאלות שטורדות אותי, לא הייתי נמצאת כאן היום עם זהות אחרת. הייתי נשארת יהודיה טובה שמאמינה במה שנתנו לה להאמין, ואת שאלות הכפירה החמורות שלי קוברת בארון.

בת אדם

תוכן:   בת אדם

כיוון שסיפרת לנו שהינך בשלב נעורייך אני מקפיאה את האיבחון שיבוא בשורות הבאות.

לרוב מי שמתנסח/ת כפי שאת בתשובתך שכתבת אלי עושה זאת תוך כדי "שינה בהקיץ" אבל כיוון שבעת הנעורים ישנה עירנות גבוהה אז כאמור נגנז האיבחון ואם אינך דמות ספרותית אלא בשר ודם אני ממליצה לך לאתגר את עצמך ולהשיג את הספר של אריך פרום : זן בודהיזם ופסיכואנליזה(ספר מאד ישן),שאם אינו בספריית קרובייך ,הורייך, יחלפו להערכתי כעשרה ימים לאתרו. ואחר כך שלוש שעות לקרוא אותו ללא הפנמה, אם תקבלי על עצמך את שיעורי הבית ממי שכנראה מבינה כמוך דבר או שניים,נוכל אולי להמשיך, בשעשועי מחשבות , הכל- כידוע שאלה של כיוון,עניין, שאיפה חלום וחזון.

בברכת דרך צליחה

ציפי

תוכן:   לבת אדם,

רק רציתי לציין את הזדהותי העמוקה עם דברייך .

כן ירבו נשים כמוך, גישות כשלך.

מי יתן ונוכל להסיר גם את המילה "אדם" מהבת ולהחליף מילים מעיקות ודורסניות כמו המילה "נקבה".

מי יתן ונוכל להתנקות ולהתנתק לחלוטין ממשמעויות דתיות ו/או פטריארכליות .

נותיר אותן כעדות לרוע אנושי, חרדה מנשים ואלימות העבר הרחוק.

עצוב שההווה מלא ברוב גדול שערכיו שונים לגמרי.

המזדהה

תוכן:   בת אדם,

את צודקת לחלוטין.

אם מורידים מהיהדות את המאפיינים הדתיים והפולחניים לא נשאר דבר. ישנה אמנם התרבות העברית, אבל תרבות איננה דבר להשתייך אליו, אלא לצרוך אותו ולהזדהות באופן סלקטיבי.

גם אם שפת אמך היא עברית, סביר ורצוי שתזדהה עם יצירות בשפות אחרות ומתרבויות אחרות.

הבלבול הזה בין לאום, דת ותרבות אינו מקרי והוא משרת את הפוליטיקאים, שצריכים נאמנות ופטריוטיות, כדי שיהיו להם חיילים שיהיו מוכנים להיהרג על איזשהו סמל.

זאת הסיבה שבתי הספר בארץ מטפחים את האשליה הבדלנית שנקראת "זהות יהודית". הם צריכים בשר תותחים.

תומר ק

תוכן:   לתומר ק-

נחמד לשמוע שאתה מסכים איתי.

הלאום היהודי, האתאיסטי והציוני, שמולו בניית הארץ והתרבות החילונית – בא כתחליף לדת היהודית שקבעה מיהו יהודי, והוא הכריז שיהודי הוא למעשה רגש לאומי מפוקח. התבססות על התנ"ך כעל המקור ההיסטורי שלנו, נאורות, השכלה, האדם במרכז (ואם מותר לי, אז האדמה עוד יותר במרכז).

למה לי תחליף לדת?

בעיניי הלאומיות היהודית הפכה לדת בפני עצמה, עם סמלים, חגים, ופולחנים "חילוניים" כביכול, שמושרשים בנפש היהודי ההומיה כסמל להשתחררות מהדת היהודית הפאגנית והפרימיטיבית.

אני לא מוצאת את עצמי לא בדת היהודית ובמיוחד שלא בלאום היהודי, ועצם היותי ישראלית (מתוקף אזרחותי ותרבותי) בונה את זהותי. אי אפשר להפריד לחלוטין את הישראליות מהלאומיות היהודית, אבל יש מרחב תמרון הרבה יותר גדול.

לא רק בשר תותחים מחפשים אצלנו, גם דרך למניעת בריחת המוחות, על ידי חינוך לאהבת הארץ – במקום להפנים שהתנאים בארץ הם מקור הבעיה, ושום אהבה שבעולם לא תשנה אותם.

אני מתגייסת לא מתוך ציונות גדולה, יהדות, שמירה על העם או על המולדת. אלה ערכים שמאסתי בהם. אני מתגייסת כדי לשמור על חייהם של התושבים במדינה, בדיוק כפי שעשו לפניי כדי שאוכל לחיות היום. זה הכל. לא איכפת לי אם שמרתי על חיי יהודי, שומרוני, דרוזי או ערבי-ישראלי. שמרתי על חיים, ומנעתי משטופי מוח לחדור למדינתנו ולרצוח – וזה המהות של הצבא.

בת אדם

תוכן:   לבת אדם,

אני לא בטוח עד כמה הלאום היהודי והציוני הוא אתאיסטי.

את מתארת מצב אישי לסיבות מדוע התגייסת, אבל לא אצל כולם זה אותו דבר. לכל אחד סיבות אחרות מדוע הוא מתגייס או משתמט. נכון שהחינוך בארץ מגייס את אהבת הארץ אבל הוא מגייס יותר ויותר רעיונות דתיים כמו "הארץ המובטחת", "העם הנבחר", "אלוהים", "מעטים מול רבים", חגי ישראל האלימים וכן הלאה. אלה הם מושגים שמונחלים לילדים בכיתות נמוכות ולכן הם גם נשתלים בקלות במוחם של הילדים, האזרחים לעתיד.

בכל לאום יש סממנים דתיים. כל מדינה מגייסת מרכיבים תרבותיים כדי לייצר תחושת שייכות וזהות משותפת. זה טוב נקודתית, אבל יש בזה גם מן הנזק של הדת – כאשר עמים שונים מטפחים זהויות שונות, זה מוביל לתפיסות עולם שונות ומגדיל את הסיכוי לחיכוכים וסכסוכים. זה היה מושלם אם אותו דבר עצמו היה נעשה לגבי העולם כולו, אם מדינות העולם היו משכילות לגייס ערכים תרבותיים כדי ליצור תחושה של שותפות גורל בין כלל האוכלוסייה בעולם. כי בעצם זה בדיוק מה שאנחנו צריכים. אנשי העולם תלויים אחד בשני – גורלנו כרוך זה בזה בכל העולם. אבל אנחנו רגילים לחשוב בצורה בדלנית, אם זה דת ואם זה לאום ולעתים זה גם גזע ומגדר ועוד..

ואם בחיפוש עצמי עסקינן, עדיף בעיני שאדם לא יחפש את זהותו בהזדהות עם סמלי לאום, שבעצם משרתים אינטרסים פוליטיים, אלא יחפש בתוך עצמו, מתוך עולמו המוסרי ומתוך העדפותיו התרבותיות, ובמקביל יפתח תחושת שותפות גורל עם כלל תושבי העולם, במטרה לשמור על העולם שלנו וגם במטרה להביא גם לחיים נעימים יותר ומסוכסכים פחות.

תומר

תוכן:   לתומר-

מסכימה עם כל מילה (ואות ופסיק..)

הלאום היהודי הציג את עצמו כאתאיסטי בחלקו (ירון לונדון, טומי לפיד…), והוא נאבק הרבה עם הדת היהודית (עם דגש על דת, ולא על תרבות), ועם האמונה באלוהים. אבל אני מניחה שיהיה נכון להגיד לאום חילוני מאשר אתאיסטי. הנקודה היא שהוא הציג את עצמו כמשוחרר מהעול ומהאיוולת שבדת היהודית, כחלוצים עובדי כפיים שבונים את הארץ במקום לחלום עליה בגלות.

אני חושבת שהמצב היחיד שבו נתאחד כאנושות יהיה כאשר האויב יבוא מבחוץ (אם יהיה אויב כזה בכלל), וגם אז אני די פסימית כי יש יותר מידי הבדלי תרבות שאנשים לא מוכנים לגשר עליהם.

ובנוגע לזהות, הלוואי וזה היה קל כל כך. אנשים מטבעם מגדירים אנשים אחרים לפי אמות מידה פרטיות, ומעטים האנשים שבאמת איכפת להם מה הזהות וההגדרה העצמיים של האדם העומד לפניהם. אני מניחה שהשלמה עם עצמך גורמת לחוסר איכפתיות להגדרות שאחרים נותנים לך.

בת אדם