שאלות ותשובותקטגוריה: דעת אמתהאם למתבגרים לא מגיע חופש דת?
15 שנים • Anon
גדלתי כיהודייה אורתודוקסית (בארה"ב), ונשלחתי לישיבות במשך כל חיי. אני שונאת את זה. אני נאלצת להעמיד פנים שאני מאמינה בדברים, בהם אינני מאמינה באמת, רק כדי להתאים למסגרת. אמרתי להורי שאני שונאת את זה ושהם אינם צריכים לכפות את האמונה הדתית שלהם עלי, אבל הם אינם רוצים לשמוע את זה. זה לא הוגן. כל חיי שטפו את מוחי כדי לגרום לי להאמין בסיפורי מעשיות, ואין לי דרך להימלט מזה. אין לי מושג מה לעשות עכשיו. אני מתווכחת כל הזמן עם המורים שלי, כי נמאס לי לשבת ולבלוע את כל מה שמנסים להאכיל אותי. הבנות האחרות רואות בי מרשעת, אבל זה לא הוגן, כי אינני אדם רע. למה מישהו צריך לחשוב שאני אדם רע אם אינני מאמינה בדברים בלתי-נראים ובמעשי קסמים? אני לא מוכנה לקבל את זה. מה קרה לתיקון הראשון לחוקה (של ארה"ב)? למה מתבגרים אינם זכאים לחופש הדת? מה אני יכולה לעשות כדי לשרוד עוד שנתיים בבית ספר בלי להשתגע?

מימז

3 Answers
15 שנים • jsadmin צוות
שלום מימז

את מעלה שאלה מעניינת מאוד וחשובה ביותר בעידן האורות; כיצד מדינה שערכיה מבוססים על הנאורות להתייחס למתבגרים שהוריהם/אפוטרופוס מחנכים להאמין בפיקציה מדומיינת ומעמיסים טקסים ופרקטיקות שאינן שייכות לתבונה ולתשוקה הטבעית.

הדילמה קשה מאוד: מחד את תחת שולחנם והם מספקים לך את הצרכים הבסיסיים לביטחונך ובריאותך. מאידך, לדעתם התמימה, הם מחנכים אותך "לטוב" וכוונתם טובה אך מעשיהם מגונים.

למעשה, השאלה שאת מציבה בפני רשויות המדינה שלך (ארה"ב): עד היכן הלגיטימיות של מדינה להתערב בחינוך ילדיהם.

במדינת ישראל (איני מכיר את חוקי ארה"ב) יש חוק חינוך חובה, והורה שלא ישלח את ילדיו למערכת חינוך עובר על החוק (במדינת ישראל החרדים פטורים מחוק חינוך חובה וניתנת להם פריבילגיה לחנך ילדיהם על ברכי התלמוד וללמוד דיני שור, דיני עבדים, שהעם היהודי נשגב מיתר העמים, שהאישה כבודה בבית ובזיונה מחוץ לבית וכך הלאה דברי תועבה).

כיוצא בו, הורה המתעלל בילדיו, פיזית או נפשית, בסמכות מוסדות הרווחה להפקיע את חסות ההורים ולהעבירם למשפחה אומנת.

כרגע חינוך לאמונה דתית: איסלאם, נצרות ויהדות אינה מוגדרת כהתעללות בנפש הילד.

ומעניין יהיה לראות מה יפסקו שופטים אם יובא בפני בית משפט נידון זה.

על כל פנים, נראה לי, שאין סמכות להורים לכפות עלייך אמונה ויש לך את הזכות לומר לא!!!

והם חייבים להמשיך לדאוג לביטחונך ובריאותך עד שתגיעי לגיל בו תהיי עצמאית חוקית.

השתדלי לעשות את הדברים שאת דוגלת בהם מבלי להכעיס אחרים ובמיוחד את הורייך, טוב פת חרבה ושלווה בה מבית מלא זבחי ריב. נסי להכיר ידידים/ות שבראש שלך ואיתם תשתפי דעותייך.

כמובן שאת מוזמנת להמשיך להתייעץ אתנו.

בברכה

דעת – אמת

15 שנים •
מימז יקרה,

אני, לצערי, רואה את זה מהצד הנגדי. בתי התחרדה. פעולה כזאת, אם אנו רוצים שהיא לא תתנתק מהמשפחה, חייבת לגרור אחריה שינוי של אורח החיים שלי כחילונית. המשפחה חייבת להכשיר מטבח, להתלבש "צנוע" וכל מה שכרוך בזה. אם איננו מסכימים להפוך את אורח חיינו ולהתכחש לכל עברנו וחברנו, – הרי שאיננו ראויים לבוא בביתם.

כפי שאני רואה זאת, אם את לומדת לימודים "חופשיים" כך שבעתיד תוכלי לפרנס את עצמך (מה שלא קורה בארץ הקודש), הרי שמוטב לך להשאר בבית הוריך עד שתגיעי לגיל בו תוכלי לשכור לך דירה (רצוי עם חברות/ים), שם תוכלי לחיות את חייך כפי שאת מבינה אותם. אמרי להוריך שאין ברצונך לריב אתם, אך אינך מאמינה. כנראה כך ברא אותך אלוהים. נסי לשמור על שקט בבית, ואת הקידמה תגלי בחוץ. מצאי לך חברה שחושבת כמוך. יש רבות כאלו – ויהיה לך קל יותר.

בהצלחה.

חן אור
15 שנים •
למימז החזיקי מעמד

אם הייתי חלילה במצבך הקשה והמעיק,הייתי אומרת להורי:

אבא אמא אתם מאמינים באלוהים,אבל ראו : הוא האל שלכם סומך על בני אדם וההוכחה לדבר שהעניק לכולנו את האפשרות

לבחור כי אחרת היה בורא אותנו בדמות בעלי חיים שמוכרחים

לפעול לפי האינסטינקט שלהם,ואצלינו אין זה כך ,משמע הוא האל שלכם, מצפה שנתמודד עם החיים,למה אתם שוללים ממני את הפגישה ,עם החיים. עוד הייתי אומרת להורי, הלא תסכימו איתי שאפשר וצריך להיות אדם טוב ,גם בלי ועוד לפני שמירת שבת וכן הלאה,וגם אתם לימדתם אותי שדרך ארץ קדמה לתורה,תנו לי את הזכות להיות מה שאני. אל תדאגו, אולי לא אשמור שבת .אבל,אהיה אדם טוב, בוודאי שלא יכול להיות שהאל הדול הגיבור והנורא רוצה ממני שאעשה,את מצוותיו ושאפחד ממנו כאילו שהוא דיקטטור עלוב נפש,האם לאל כזה תבקשו ממני לסגוד

אתם הורי היקרים שלימדתם אותי להיות טובה,לבני אנוש לא תרשו לי להיות נאמנה לעצמי. היתכן?

שלך

ציפי