שאלות ותשובותקטגוריה: דעת אמתגזרי דין ביהדות המשנה
15 שנים • Anon
ידוע לי כי חז"ל המירו את עונשי המוות והגוף שנקבעו בתורה בקנסות כספיים. האם אכן לא גזרו מוות ? האם על רצח הסתפקו בקנס כספי ? ומה עם גניבה, מעשי אלימות שגרמו לפגיעה פיזית קשה כמו נכות נגיד תקיפה שגרמה לקטיעת יד, העונש היה כספי בלבד ????

עמית הצדיק

6 Answers
15 שנים • jsadmin צוות
שלום עמית,

חז"ל לא המירו את "ארבע מיתות בית דין" אלא נאלצו להמיר.

המשנה והגמרא נוצרו כשאבד שלטון "התורה". הקהילה היהודית התנהלה תחת צילו של שלטון זר: יהודי ישראל תחת שלטון רומי ויהודי בבל תחת שלטון פרסי ססאני.

כשאין שלטון אין כוח משטרה וכוח אכיפה ואין אפשרות לדון דיני נפשות – אלא זה מסור למוסדות השלטון הקיים.

במצב זה ברור שאין הקהילה היהודית יכולה לדון דיני נפשות.

מה שהם יכולים לעשות זה לנהל את קהילתם הפנימית מבלי לעסוק ב"דברים הגדולים" של שלטון וסדר כלומר עונש מוות, כלא, קנסות וכך הלאה. בדיוק כפי שהם נוהגים היום שיש להם קהילות פנימיות ובתי דין משלהם העוסקים בדיני אישות ויתר סכסוכים פנימיים אבל בדברים הגדולים: רצח, גניבה… מסור לשלטון היהודי השפוי.

לכן כתבו חז"ל שעונשי המוות מסורים לאלוהים והוא ישליט סדר ב"עולמו":

מיום שחרב בית המקדש, אף על פי שבטלה סנהדרין – ארבע מיתות לא בטלו. – לא בטלו? והא בטלו! – אלא: דין ארבע מיתות לא בטלו. מי שנתחייב סקילה – או נופל מן הגג, או חיה דורסתו. מי שנתחייב שריפה – או נופל בדליקה, או נחש מכישו. מי שנתחייב הריגה – או נמסר למלכות, או ליסטין באין עליו. מי שנתחייב חנק – או טובע בנהר, או מת בסרונכי" סנהדרין לז ע"ב).

מלבד מקומות שנטלו את החוק לידיים מבלי ליידע את השלטון הזר והוא אומרם:

"שמעתי שבית דין מכין ועונשין שלא מן התורה, ולא לעבור על דברי תורה, אלא כדי לעשות סייג לתורה. ומעשה באחד שרכב על סוס בשבת בימי יוונים. והביאוהו לבית דין וסקלוהו. לא מפני שראוי לכך, אלא שהשעה צריכה לכך" (סנהדרין מו ע"א).

בתקווה ששלטון התורה לא ישוב כפי ששלטון האיסלאם השיעי שב לאיראן.

דעת – אמת

15 שנים •
בהמשך לתשובה מבקש להרחיב ולהבהיר: אם כך מה היה המצב בתקופה של אוטונומיה (למשל בשלטון הפרסי האם ניתנה ליהודים סמכות להוציא לפועל גזר דין מוות ?) או כשהיה שלטון יהודי עצמאי- מימי החשמונאים ועד להורדוס כ-200 שנים ארוכות…

מה היה הדין והמשפט בימים אלה אליהם מתייחס המדרש על "סנהדרין קטלנית" ? כלומר האם החוקים והדינים היו אלו המופיעים במקרא כדבר האל למאמיניו ונאמניו ? בתורה מפורטים החוקים בבירור ובפירוט. כך העיקרון של ענישה על פגיעת גוף: שן תחת שן, נפש תחת נפש וכו'……". האם קוים הדין ? האם הסנהדרין סטתה מהוראותיו המפורשות והברורות של האל בנוגע לגזרי הדין והענישה הנדרשת ? מה עונשו, למשל, של יהודי שפגע ביהודי אחר וגרם לקטיעת ידו או בדומה ? האם דם הומר בדמים (פיצוי כספי) ואם כן הכיצד הפרו חז"ל וסנהדרין דברים מפורשים של אלוהים / אלוקים /הקדוש ברוך הוא וכו'.???.

עמית הצדיק

15 שנים • jsadmin צוות
שלום עמית,

הכת הפרושית, שלימים הפכה ליוצרת המשנה והגמרא, במהותה אנטי תזה למדינה ושלטון.

נקודה זו צריך להבין היטב ועמד עליה פרופ' גרשון ויילר בספרו "תאוקרטיה יהודית".

מסכת סנהדרין – קיומו של בית משפט כחלק מהממסד המדיני – אינה אלא אוטופיה שתמתין לימי המשיח שאף על פי שיתמהמה יחכו לו – ולעולם הוא יתמהמה.

ובאומרי אוטופיה כוונתי לעבר ולעתיד.

המציאות של הכת הפרושית, הרבנית ואחריה האורטודוקסיה של ימינו אינה אלא מציאות של בועה המנותקת מזמן ומקום כלומר אינה חפצה במדינה ושלטון אלא כל עיסוקה בשימור הכת עצמה תוך דקדוקי דקדוקים של פרקטיקות ופלפולי פלפולים של הוויות מנותקות מהמציאות הריאלית של העולם המשתנה.

אמחיש לך זאת בדוגמה:

בספר החוקים של האל נכתב:

כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקוֹל אָבִיו וּבְקוֹל אִמּוֹ וְיִסְּרוּ אֹתוֹ וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵיהֶם:

וְתָפְשׂוּ בוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ וְהוֹצִיאוּ אֹתוֹ אֶל זִקְנֵי עִירוֹ וְאֶל שַׁעַר מְקֹמוֹ:

וְאָמְרוּ אֶל זִקְנֵי עִירוֹ בְּנֵנוּ זֶה סוֹרֵר וּמֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקֹלֵנוּ זוֹלֵל וְסֹבֵא:

וּרְגָמֻהוּ כָּל אַנְשֵׁי עִירוֹ בָאֲבָנִים וָמֵת וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ וְכָל יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ" (דברים, כא; 18-21).

לברור הגדרות חוקיות של בן סורר ומרה יעדו במשנה ובגמרא פרק שלם. פלפולים ומחלוקות ופרשנויות לרוב.

ומה לבסוף מסיקים חז"ל?

"בן סורר ומורה לא היה ולא עתיד להיות, ולמה נכתב – דרוש וקבל שכר" (סנהדרין עא ע"א).

כך ממש מצהירים חז"ל כוונותיהם שאינם עוסקים במשפט ריאלי אלא עוסקים ב"לימוד" בלבד כדי לקבל שכר מאלוהיהם.

זו מהותה של כת החרדים והדתיים.

מסקנה זו תוכל לשמוע מהמרואיינים שראיינתי מהזרם הדתי.

הם אומרים ומודים שאם הדתיים ישלטו אין הם מתכוונים לשנות את החוקים הישראלים. אז מדוע הם מקימים מפלגות ונציגיהם עמלים להיבחר בכנסת? כדי לשמר את הכת עצמה – מסתובבים סביב הזנב של עצמם – סחור סחור.

לגבי שאלתך בסיפא.

חז"ל שמו עצמם כדוברי האלוהים והם הסמיכו עצמם, בשם האלוהים, לחוקק חוקים המנוגדים לחוקי האל. ככה זה בין אנשים החיים בעולם מדומיין – הכל בכל מכל אפשרי.

עין תחת עין – ממון.

וקצותה את כפה – ממון.

בברכה

דעת – אמת

15 שנים •
שלום דעת אמת

הייתי שמח לשמוע איך כת החרדים והדתיים מתמודדת עם הרעיון של לעשות מצוות לשמה.

תודה מראש

חיים

15 שנים • jsadmin צוות
שלום חיים,

מצוות אינן צריכות כוונה.

הכוונה וההרהור הוא בין אדם למקום.

ומתוך שלא לשמה אולי יבוא לשמה.

מה שחשוב הוא המעשה, ובמיוחד המעשה בפרהסיא.

ללמדך שתקנות חברה, כל חברה, תלוייה במעשים.

בברכה

דעת – אמת

15 שנים •
תוכן:   לד"א

נכון, מצוות אינן צריכות כוונה ובטח שלא את כוונת תקוות השכר.

בברכה

חיים