15 שנים • Anon לי קוראים אייל, נולדתי אתאיסט, בגיל שמונה התחלתי ללמוד בבית ספר דתי- ונעשיתי דתי.
למופת, התפללתי בדבקות, ותפילת שמונה עשרה לקחה לי כעשר דקות (בכיתה ג'!), הלכתי עם ציצית, הקפדתי על כל דקה ודקה, ולא שיקרתי להורים לגבי השעה- בין בשר לחלב (אם שנה קודם הייתי אומר להם שאכלתי לפני שלוש שעות, כשזה היה שעתיים וחמישים, לא הייתי מרגיש רע- אח"כ החמרתי, כדי ששמא לא יקרה מצב שאכלתי לא בהפרש הקבוע של שלוש שעות).
בגיל שמונה וחצי התחילו לעבור לי כל לילה נקיפות מצפון, שאחריהן הגיעו דברי התוכחה מאלוהים.
אלוהים דיבר אליי, והוכיח אותי, ומסר, והיה אבא, והיה תומך, והעניש אותי, ואמר לי שאני ילד רע, ובאמת- כך הרגשתי, אלוהים מדבר אליי.
כל לילה- עד גיל 14 אלוהים דיבר אליי, ולא נתתי לספקות להכנס לחיי.
בשנתיים האחרונות, מגיל 14 אני אומר לעצמי שאני חייב לדעת לקבל את האחר, ולקרוא- אפילו רק כדי להוכיח לעצמי שהדרך שלי הכי טובה, ככה, להעמיד את השני במבחן- והרי אם יש לי שיקול דעת נכון, אני צריך להאמין בו ולהכנס כדי לבדוק ולחקור ולגלות.
וככה, נכנסתי כל יום לאתר חופש, מחקתי את הקוקיס- כדי שההורים שלי לא יחשבו שחס וחלילה אני לא מאמין באל הטוב והמטיב, והמשפחה לא תכנס לגן עדן, ושהם יצטרכו להרוג אותי.
דרך אגב- בהתחלה, שלחתי להם מכתבי נאצה, זאת אפילו מצווה!, עד השלב שהם התחילו לענות לי בצורה רצינית, והייתי מספיק חכם כדי לבקש סליחה, ואז התחלתי לשאול אותם שאלות, והם תמיד ענו, אבל זה בסוגריים.
את ההרגל הזה המשכתי והמשכתי, ולכל שאלה שקראתי מצאתי תשובה- מהמקום הדתי, ושהשואה היא לא דבר שצריך לדון בו כי היא בעצם טוב.
וככה, כל שאלה נכונה הוסתה ע"י הסברים מטורפים.
תשובתי לשאלת עמלק הייתה שהוא הפריע לנו במצרים, ושמצרים זה מלשון מיצרים, ואנחנו צריכים להרוג את הרוע מקרבנו.
מה הכוונה להרוג? גם את החיות, ושאול המלך החצוף, איך עשה את זה? איך עבר על הציווי האלוהי.
אבל את האמת, זאת לא באמת הסיבה שאני חילוני עכשיו- לא החשבון נפש הזה.
דווקא דבר שנגע לי יותר:
ההתייחסות להומו, כאחד שעובר על הערך הכי חשוב- משפחה, כי הוא לא מוליד ילדים, והוא הורג ילד.
איך אלוהים- גורם לסיפוק הכי גדול שלי לרצח?, להוצאת זרע לבטלה?
איך יכול להיות שהאל המוסרי- נותן סמכות לאותם רבנים להגיד שאסור לי אפילו לגור עם גבר?
איך יכול להיות שערך המשפחה שלי, שאתה יצרת אותי, הוא לא עליון כמו ערך משפחה של מישהו אחר שבראת?
אוי, סליחה, איך אני מעיז בכלל?
איך אני מעיז לפנות ככה לאל האבסטרטי, האבסלוטי, המושלם, האתי, הארך אפיים, רב חסד ואמת, נוצר חסד לאלפים, נושא עוון ופשע וחטאה ונקה?
הרי אפשר לשנות את זה בקלות!, הוא ברא אותי ככה כדי להעמיד אותי בניסיון, ושאני אשנה למרות הקושי!, איך לשנות?
או שאתעלה על עצמי, ואשקר לאשה שלי כל החיים- למה? כדי להכניס את כבוד המשפחה!
או שפשוט אלך לארגון שישנה את הדבר המטורף, הכי איך אני מעיז לעשות את הדבר הנוראי הזה?, זה נוגד את הטבע.
ועכשיו, אני כיפה סרוגה מבחוץ, וחילוני מבפנים.
אני לא שולל את אלוהים, בעצם כן, אבל מה גם שאני פשוט מעדיף לא להאמין בו.
מתי לעשות את השינוי לגבי הכיפה שלי- עכשיו, או לדחות לעתיד, כשאשתחרר מן ההורים שלי?
מה אתם מציעים?
אייל
צוות
אתה עובר תהליך מרתק המלווה בסערת רגשות ובעודך נער החלת לדרוש את אלוהיך.
תהליך העצמאות והשחרור מכבלי אמונות השווא אינו קל והוא דורש תעצומות נפש ובגרות לקחת אחריות לחיים.
הצעתי אליך להמשיך בהתבוננות ולחפוץ בחרות עד שהכיפה תפרם מאליה.
כבדרך אגב אנצל הזדמנות זו לעשות הבחנה ברורה בין תהליך לכיוון הדת לבין השחרור מהדת.
אדם, שחווה הפיכת לב ומרגיש תשוקה עזה ללכת לארגון חברתי-דתי למעשה כובל את אישיותו ותבונתו למערכת אידיאות, חוקים ונורמות. למעשה הוא מסיר אחריות מעליו ומשליכה על אלוהיו בבחינת: אין לנו להישען אלא על אבינו שבשמיים".
לעומתו, המשתחרר מהדת, עושה מעשה הפוך; יוצא הוא מכבלים, מאחריות המוטלת על אחרים ונוטל על עצמו, ברוב תעוזה, את חייו שלו על-פי תבונתו ומצפונו.
בברכת עצמאות אישית ומדינית,
דעת – אמת
צוות
בדבריך נידמתה לעיוור המגשש באורה ומתריס מפני החושך.
איני רואה צורך להלל ולקלס את שגלוי וידוע אלא אבקשך:
נסה להסיר את הרטייה מעיניך ומבטיחך שתמצא את הדרך שיבור לו האדם.
דעת – אמת
אני לא אכנס לתהליכים ש*אתה* עובר, אך אשמח אם תציין לפני 5 דברים – לא 10 – 5 דברים, שיש היום לציבור הדתי במתכונתו הנוכחית למכור?
מה? הריי מצב ההשתמטות היום כבר מזמן קבר את הציבור החרדי וגם הדתי לאומי משרת פחות מחצי השירות של חייל רגיל במסגרת ההסדר. כמו שאמר טומי לפיד (מתאים לאדם מפוכח כמותו) "אין מתים באוהלה של תורה".
חינוך? אין.
ערכים? אין.
התנהגות מנימלית? אין.
מספיק לראות את הילדים והנוער משליחים אבנים על מכוניות ביום כיפור שביל להבין שאין מה למכור שם. לא תמצא בכלל מורות לאנגלית בביתי הספר החרדיים, וילד יוצר מהמערכת הזו בלי שום כלים לקיים את עצמו בשוק העבודה. בשיעורי הקודש בבתי הספר הדתיים-לאומיים מכניסים מסרים פוליטיים על ימין ועל שמאל ומחנכים את דור פורעי החוק הבא.
לעומת זאת כמה כייף היה לראות את תחרות הפיסיקה העולמית ולראות מי הנוער שבא להיבחן ולהתמודד. פשוט תענוג אמיתי עם תוכן ערכי, יידע כמו שצריך, חינוך לעניין.
ולעומת זאת.. מספיק היה להיות בכנסי החזרה בתשובה ולראות מטיפים ריקים מתוכן צועקים מילים ריקות מתוכן, עד כדיי כך שידיד שלי שהלך להרצאה אמר שזו החוויה הרדודה ביותר שעבר בימיו, והתפלא על כל אותם חסרי כוח אישיות שנפלו קורבן תחת קולם הספק-מתנגן-ספק-מתלהם של אותם המטיפים. ממש גאווה ישראלית..
אז באמת תרים כפפה ותגיד לי מה יש לקנות שם.
אשמח מאד.
בברכה,
ליאור הלפרין
רגע לפני שראיתי את מכתבך, חשבתי שוב על היותי הומו, ודיברתי עם דני זאק, כתב במעריב, גם הוא חילוני, מלא זימה, חצוף, והומו אידיוט, מלא סטיגמות, חסר השכלה, חסר תרבות, כמוני.
הוא סיפר לי במהלך השיחה על יוני, שבה מחברה חרדית נאורה, חופשייה, מוסרית, פתוחה ופלורליסטית, וסיפר על שמחתו הרבה של אבו כשנפצע בפיגוע המשמח, המצוין, הנפלא, המעודד, בבר נוער, וחשב שעצוב שהוא לא נפטר מן העולם…
כנראה שהוא כל כך רצה שבנו יזכה לעולם הבא!
איזה מדהימים הדתיים האלה, לעומת החילונים, שהיו מכריחים אותו לחזור הבייתה בצורה גסה ומתועבת, ושואלים אותו על היצרים החצופים והשונים שלו, שהיו מבקרים אותו בבית חולים, ולא מפסיקים להתקשר אליו!
זה מדהים כמה דתיים חיים בעולם הפלורליסטי והמדהים הזה!
כמה דתיים ניסו לספר להורים שלהם והתחרטו, או שההורים פשוט כל כך שמחו שהם הוציאו אותו מהבית, נתצנו לו אפשרות להרגע מהיצרים התעבתניים והמגעילים האלה!
איך אני שמח שאני בעולם הדתי, עם אידיאולוגיה כזאת טובה שאפילו רוצח ראש ממשלה!
כי יש לו דעות חצופות, ותעבתניות, והוא חסר מוסר, לעומת הדתי הנאור שיודע לשנות את המצב החצוף.
איך אפשר לחיות בשלטון החילוני המחוצף הזה?
ואוי, הרמה! הרמה של דברי התורה של הרבנים! שהם כל כך חכמים שהם יצליחו להוכיח לך בעזרת פירוש לפירוש לפירוש שהתשובה שלהם היא הפרשנות הנכונה, ושלך היא פשוט הבל!
איך הם יכולים לענות!, בנחרצות!, איזו הבנה עמוקה, כל כך שהם מודעים לגמרי שהם צודקים ולא מסכימים לך לנסח את שאלתך מחדש!
איזה עולם דתי.
והעולם החילוני… אוי, לחשוב שיש עולם כזה, מלא זימה, אתה יודע…
אתה כל כך צודק, שאין לי אפילו 5 דברים טובים להגיד על הציבור החילוני!
היום אני אלך לחזור בתשובה בזכותך!!!
מקווה שהבנת את המסר…
—
ממני אייל
אי אפשר לכפות על אנשים בכוח לעשות שום פעולה!
נושא הכפייה הוא סובייקטיבי- מה שנראה לאחד סם חיים יכול להיות לשני סם המוות!
לכל אדם חוויות ילדות ותנאי חיים שונים, אז כיצד ניתן לתת תגובות של "תנאי מעבדה"?
אני אומר – כל מקרה לגופו ולא הכל שחור כל כך…