שלום ישראל,

התדמית הלמדנית שמייחסים ללומדי התורה אינה אלא תדמית בעלמא ואין לה קשר למציאות כלל ועיקר.

אחת הראיות הפשוטות לכך הם החוזרים בתשובה שתוך שנה שנתיים יש להם ידע המשתווה לעילויי האברכים שלא להזכיר אברך בינוני שידיעותיו מבזות את הזמן שהיה אמור לעסוק.

נכון הוא שבחברה החרדית מיחסים ללימוד התורה מעלה גבוהה ביותר עד שהפכוה ל"מקצוע" של ממש. אך בפועל רוב בחורי הישיבה והאברכים אין להם ידיעות תורניות כמצופה.

בחברה החילונית ההשכלה והלמדנות היא רק אחד הדברים לקידום אושרו של האדם.

סטירה, ביקורת, תיאטרון, מוסיקה,ספרות, אומנות, ספורט, תרבות פנאי …וכיוצא באלה אינם יורדים במעלתם מפרופסור הבקי בצורות הרבייה של הכלנית.

משמע כשרוצים להשוות "למדן" דתי "ללמדן" חילוני ההשוואה הראויה ביותר היא בין רב למשפטן. וכשאני מעלה דמויות של שופטי בית משפט עליון שהיו בישראל כדוגמת: חיים כהן, אהרן ברק, מאיר שמגר ולעומתם את "הרבנים" כדוגמת יוסף אלישיב, עובדיה יוסף, ש"ך אין ספק בלבי שרוממות הרוח נמצאת בראשונים וחסרון הדעת באחרונים. דיי לקרוא פסקי דין ומאמרים שכתבו השופטים לעומת פסקי הדין או ספרים שחיברו הרבנים שהזכרתי כדי להיווכח בהבדל הגדול.

נ.ב אני מקווה שהבנתי את שאלתך ותשובתי מספקת.

בברכה

דעת – אמת

אני עוסק בלימוד סטודנטים באוניברסיטה במדעי המחשב.

אחד הטיעונים שאני אוהב לשמוע זה כמה הקורס שלי חשוב לעתיד כי הוא יעזור לסטודנטים למצוא עבודה. טעון אחר שסטודנטים אומרים זה שאותם הקורס שלי לא מעניין כי הם מעוניינים בעבודה באלגוריתמים ולא תכנות.

בעיניי העובדה שתלמידים לוקחים ברצינות לא רק את לימודיהם אלא גם את התועלת ואף מחליטים איזה קורס הוא "חשוב" ובמה כדאי להם להשקיע רק מגדילה את ערך הלימודים (לא משנה שלהרבה סטודנטים אין מושג ירוק מה חשוב ומה לא… יש להם דעה… ואת זה אני מניח שלבחורי הישיבה אין…) ולמען הסר ספק – הסטודנטים "קורעים" את התחת בקורסים שהם חושבים שהם חשובים. אני מדבר על ימים של חוסר שינה והשקעה מטורפת.

ועוד משהו ללימודים יש ערך כי מישהו מוכן לשלם על זה.

ללימודים בINSEAD יש יותר ערך מלימודים למדעי המחשב באת"א, וללימודים במדעי המחשב יש יותר ערך מללימודים בגילמן מסיבה מאד פשוטה – השוק קבע. (מאותה סיבה ללמבורגיני חדשה יש יותר ערך מסובארו די אל 89… השוק קובע את ערכם של דברים – וללמוד הרבה תורה שקול לאיסוף כמות אין סופית של זבל חסר ערך. )

לתלמוד תורה – ללא קשר להשקעה – פשוט אין ערך. בדיוק כמו לספירה קפדנית של כל השערות על ראשו של אדם, לשינון ספר טלפונים או לדוקטורט בספרות. אם השוק לא משלם – זה לא שווה.

מאותה סיבה לציור של ואן גוך בתקופתו לא היה ערך והיום יש לו ערך. (ערך נקבע על ידי השוק והנסיבות – לא על פי ההשקעה)

מערכת החינוך הממלכתית – לרבות מגרעותיה – בסופו של דבר מכשירה את רוב בוגריה ליצר עבודה שיש לה ערך והם הופכים לאזרחים מועילים לסביבה. (לעבודתם, כמתכנתים, מדענים, סוכני ביטוח יצרני פיצה נהגים של אוטוזבל – ומה לא יש ערך – השוק משלם על זה.).

מערכת החינוך התורנית – במקרה הטוב מכשירה חלק מבוגריה לעבודה אמיתית – חלק לעבודה הקשורה בהזיות האמונה (רבנים, משגיחי כשרות וכדומה – עבודה

שיש המוכנים לשלם עליה – לעיתים קרובות בכפיה או עקב שטיפת מוח) ולעיתים קרובות מדי מובילה לבטלה וטפילות גרידא. ואת זה צריך לעצור….

ואגב אני אחרון המצודדים במערכת החינוך הממלכתית. (שבעיני דנה את הנוער ל20 שנות שעמום ושאם לאחר מכן נשתמרה אצלם איזה מידה של סקרנות מדעית הרי זה נס…) אלא שבין מערכת החינוך הממלכתית שדנה את התלמידים לאלימות, שעמום, בטלה, וביטול זמן לתקופה מוגבלת לבין מאסר עולם של טמטום בתלמוד תורה אני עדין מעדיף את הראשון…

נצר זיידנברג

תרשו לי ללמד כאן סנגוריה על היהדות.

כשהיגרו יהודי מזרח אירופה לאמריקה הם היו עניים מרודים מתחתית החבית של החברה . בניהם היו כבר מצטייני הדיקן באוניברסיטאות היוקרתיות ביותר. נכדיהם הפכו לעשירי ארה"ב.

כן, לימוד התורה הוא מה ש'החזיק' את עם ישראל כל השנים. למעשה היה העם היהודי היחיד שלא היו בו אנאלפביתים בעולם שבו רק מתי מעט ידעו לקרוא. נכון, לו היו מקדישים את אותו זמן ומרץ ללימודי כימיה או מתימטיקה התוצאות היו זהות אבל איך תשכנע עני מרוד לפתוח ספר אם לא תערב אמונה בעניין?

מצד שני – אותה אמונה בדיוק היא זו שהשאירה אותנו בגולה כל השנים באותו מצב שבו מראש נזקקנו לחסדי הגויים כדי להרים ראש ולהצליח . לא אני לא יודע מה התוצאה של ההשוואה בין אברך בכולל וסטודנט באוניברסיטה, אני כן יודע שנדירים הם העמים ששמים את הלמדנים והשקדנים בראש הסולם החברתי ואת זה הייתי לוקח מהמורשת שלנו ושומר מכל משמר.

עדו

ובהומור…

אצל היהודים – התלמיד החכם התחתן עם הבת של הגביר.

אצל הגויים – התלמיד החכם היה נזיר.

השאר זה אבולוציה….

נצר זיידנברג