שלום מוטי

אף שאתה שואל שאלתך במין פחזות וקלילות אנסה להשיבך ברצינות מתוך תקווה שתתבונן בדברים.

ראשית עליך לבדוק מהו המקור/הסיבה לשאלתך.

אדם אינו שואל אם קיים חפץ ככה סתם ללא סיבה שהניעה אותו לשאול.

יש שלוש אפשרויות העולות על דעתי:

1. הידיעה שקימת מציאות מביאה לשאול כיצד היא קיימת.

2. הפחד שאנחנו תלויים ביד המקרה/הטבע.

3. אנשים מספרים שיש אלוהים.

נבחן ראשון ראשון:

1. הידיעה/חוויה שאנחנו קיימים מעוררת בנו תמיהה "מי ברא כל אלה". כי בני אדם תופסים דברים כשמבינים את סיבתה. איננו מסוגלים לקלוט דברים כמות שהם ללא ש"נדע" מה הסיבה להם, מה הגורם להם. למצב הבעייתי הזה אין פתרון ונאלץ להישאר בטרגדיה זו על כורחנו. כי זה מסוג השאלות שאין להם סוף. כי כל "בורא" נבקש לדעת מי "ברא" אותו וכך הלאה עד אינסוף. אנשים שמציקה להם שאלה זו וטורדת מנוחתם קבעו לעצמם, במין שרירות עיוורת, יש "אלוהים" שעליו אין לשאול מי בראו כי הוא תמיד היה ויהיה. כאילו הבינו באינטואיציה שאין פתרון לטרגדיית קיומנו הבלתי פתורה ולכן הם "אנוסים" לבדות מלבם משהו שירגיע את רוחם הנסערה. הם הזו "אקסיומה" שיוכלו להשתעשע איתה ככל אשר עולה על דעתם כדי לספק את המצב הטרגי בו הם שרויים.

2. הפחד מיד המקרה – אי ודאות, ערפול וחוסר שליטה יוצרים אצל האדם פחד. תחושת הפחד אינה נעימה לאדם והוא יחפש מזור. אחד הפתרונות שהגו בני אדם הוא המצאת פיקציה מדומיינת שהיא מטבעה מטיבה לבני אדם, משגיחה עליהם ואינה מניחה אותם ליד המקרה. משום מה, זה יוצר אצל האדם תחושת בטחון.

3. אנשים מספרים שיש אלוהים – בני אדם קולטים דברים מתוך חינוך ההורים והסביבה ואלה "דעות קדומות" שנקלטו בנפש האדם ללא בחינה ובדיקה. המושג "אלוהים" השתרש בבריות אף שהוא לבש צורה ופשט צורה מדור לדור וממקום למקום.

אם תתן דעתך בדברים תגלה ששתי הסיבות הראשונות הם מתחום הפסיכי של האדם. זו אינה שאלה "מדעית" שניתן לחקור אותה במתודה מדעית. הסיבה השלישית אינה אלא "דעת הדיוט" שצריך לברר למה בדיוק מתכוונים הבריות המדקלמים את שדקלמו להם.

עכשיו אנסה להתייחס "לאלוהיך" הספיציפי/הקונקרטי שאותו ניתן לחקור "מדעית".

כוונתי ל"אלוהי ישראל" שכתב טקסט בשפה העברית ויש אומרים בכתב העברי הקדום, בדיו שחור על גבי קלף. רצוני לומר שאפשר לבדוק את הטקסט אם בדיה הוא.

הטקסט, שציבור מסוים מספר שנכתב מפי הגבורה, מספר על אירועים היסטוריים שקרו לעם: השתעבדו במצרים, יצאו, כבשו את ארץ ישראל, בנו מקדש, חטאו, הוגלו, חזרו. ושוב חטאו, הוגלו.

סיפורים אלה אפשר לבודקם על-פי המתודה המדעית כפי שעושים זאת אנשי אקדמיה רבים; חקר המקרא, ארכיאולוגים, ביולוגים, היסטוריונים, גיאולוגים… ומכולם עולה מסקנה ברורה שטקס "התורה" אינו אלא עיבוד של שנים רבות בידי מחברים שנכתבו זמן רב אחרי האירועים ואין להם ממצאים ארכיאולוגים שניתן לאמת אותם. ההפך, הממצאים של גיל כדור הארץ, היסטוריית המצרים, היסטוריית כנען מראים שהועלם לא נברא לפני ה' תש"ע שנים, לא יצא עם מעבדות לחרות ושלא היה כיבוש כמתואר בספר יהושע.

לא דיי בכך, אלא שלמעשה העם הזה "בגד" בטקסט שהוא מאמין שנכתב מפי הגבורה ויצר לו מערכת חוקים חדשה המכונה "תורה שבעל-פה" – כך ממש כשראו שחוקי התורה לא תואמים את הזמן והמקום המציאו "תורה" חדשה. וכדי שהבריות יקבלו אותה, כאילו דבר אלוהים היא, המציאו "סיפור" מתוחכם: אלוהים פירש על-פה למשה את התורה. ועוד תעתעו בבריות כאילו "אלוהים" זה שכתב את טקסט התורה למעשה ביטל את חוקיו שלו ומסרם לחכמים. (כמה מגוחכים הבריות המוכנות לקבל אלוהים שכותב חוקים לריק).

למען אנשים כמותך קמה דעת-אמת להראות עד כמה הזוי להאמין בהבלים אלה.

בברכה

דעת – אמת

למוטי ענה לך נכון ירון בתחילת דבריו אתה שואל זאת בפחזות וקלילות וזה קצת משעשע…בהקשר לאלוקים אומר לך כך וגם לירון..ירון אלוקים שההמון מאמין בו הוא באמת פדיחה האלוקים שאנשיי ההגות מהרמב"ם ועד לייבוביץ ולפניהם האמינו הוא שונה לחלוטין הרי מי כמוך שהיתבונן בדבריי הרמב"ם והבין שמושג הגותו באלוקים הוא לא ההבנה הרגילה בעניין אלוקים…העממי אלא כל הסתכלות שלנו כלפיו היא מצד השלילה לא החיוב שמה שהוא לא זה אלוקים ואסביר דבריי …אלוקים הוא מושג של אמת בלי שום קשר למציאות העולם אני אישית כאדם דתי מקבל את האובולוציה בשלמותה האמיתית ואין לי שום בעיה לדעת שהעולם נברא מהתפתחות כלשהיא [לא מפיצוצים כמובן בכל זאת קצת רצינות]…כי מבחינתי אין שום קשר בין העולם לבין האלוקים העולם ייחרב ואלוקים קיים …אלוקים זה מושג של אמת שלדעתי אין עליה שום עירעור…בברכה יוסי.

ירון, קראתי חלק מדברייך באתר, והייתי מגדיר אותך כילד שרוצה לפגוע באחרים, אם תקרא את כל מה שכתבתי ותענה לי בצורה רצינית ולא מזלזלת, אני מאד ישמח.

אם אתה אדם רציני ורוצה לנהל שיחה, כמובן שבלי ללעוג ולצחוק ושאר החסרונות שבך, אני מוכן, ומבחינה לוגית אני רוצה לעבור איתך על מספר דברים.

אולי אחרי השורה הזאת כבר לא תרצה לדבר איתי אבל אני בכל זאת כותב את הידיעות שלי, יש אלוקים! אני יודע שיש אלוקים! אני יודע שיש ומאמין שיש ובטוח באין סוף אחוז שיש אלוקים!

נתחיל:

יש מכל דבר בבריאה מספר סוגים, לא ניכנס לעומקם של דברים.

גם אתאיסטים יש מספר סוגים, אני רוצה לציין 2 מתוך הסוגים שקיימים.

אתאיסט שהוא באמת לא מאמין.

אתאיסט שמטרתו להתגרות במאמינים, רוצה יחס וצומת לב, אני "גיבור" אני כופר ב-ה'.

אתה נמצא באפשרות השנייה, ואך אני יודע? כי אתה מדבר בצורה מאד מזלזלת, מתנשאת ופוגעת.

מענה:

1. היופי באדם שהוא מסוגל להבין דבר מתוך דבר, אם יש לך אישה ואתה מגיע לבית ורואה בית נקי ומסודר, אוכל מוכן, אתה לא צריך שהאישה שלך תבוא ותגיד לך: ניקיתי,סידרתי והנה גם הכנתי לך לאכול…

המח החושב יבין לבד, אשתי עשתה את זה, לא צריך לראות אותה ולא צריך שהיא תגיד לי, ע"פ המציאות אני לומד דברים.

2. תקשיב לי טוב אני רציני מאד! הפחד שלי מאלוקים גדול יותר "מיד המקרה", אני מפחד מאלוקים בלי סוף, בכל דבר שאני עושה אני מפחד ממנו, ואם כבר דיברת על פחד, אז האתאיסט הוא זה שפוחד ולכן בורח מהמציאות ולא אנחנו.

ירון, לא תוכל להגיד שאני משקר לך, אני דובר אמת! אני באמת מפחד מאלוקים בלי סוף, ואני יודע במאה אחוז שהוא קיים, ואם כבר פחד אז האתאיסט הוא בורח מהפחד והמזור של האתאיסט הוא "מקריות" וזה יוצר אצלכם "תחושת ביטחון" למה אתם באים הפוך על הפוך? אתה זורק עלינו את הצרות שלכם?

3. זהו שפה אתה טועה ובגדול, אתה לא מכיר אותי ואת הסביבה שלי ולכן אין טעם לפרט, אבל אני לבד הבנתי שיש אלוקים בגיל 8, והתחלתי לדבר איתו לבד, הייתי כותב תפילות על דעת עצמי, בגיל גדול יותר חיפשתי אחר דבר האלוקים! תמיד ידעתי שיש אלוקים, רק שגדלתי חיפשתי את דברו.

דוד שלומי

שלום דוד שלומי.

לא ילד שרוצה לפגוע באחרים, אלא נביא חורבן העומד בשער וחובט בגונג בכל כוחו על מנת להתריע את הציבור. כך הייתי מתאר את ירון. ויש מי המוכנים לשמוע.

אני אשמח לעבור איתך על מה שהצגת, אף על פי שאיני מוצא כל דבר "לוגי" בהם, על אף הצהרתך. נלך ראשון לראשון.

1. "אני בכל זאת כותב את הידיעות שלי, יש אלוקים! אני יודע שיש אלוקים! אני יודע שיש ומאמין שיש ובטוח באין סוף אחוז שיש אלוקים!"

את ה*דעות* שלך אתה מוזמן להשמיע כאוות נפשך, אבל לא הייתי מתיימר וקורא להן "ידיעות". והנה, גם אני יכול לקרוא בעלמא בדיוק אותו הדבר עם כל סימני הקריאה והטטרם הכרוך בכך:

"אין אלוהים! אני יודע שאין אלוהים! אני יודע שאין ולא מאמין שיש ובטוח באינסוף אחוזים שאין אלוהים!"

ומה יצא לנו מכך? שום דבר. רק למדנו שאתה יודע לכתוב בנחרצות.

ואני אגלה לך סוד: על אף שחברי דעת אמת לא מסתירים את דעתם לגבי היות האליל היהודאי הקרוי יהוה רק פיקציה של נפש המאמין, לא בנושא זה הוכחותיה וראיותיה של דעת אמת. לא. מאמרי וקונטרסי דעת אמת מציגים הוכחות לכך ש*הדת* שגויה. ש*הדת* היא יצירה אנושית. התלמוד, החומש, כולם רצופים טעויות, אנכרוניזם, ותפיסת עולם שמנוגת לכל מה שאנו מחשיבים היום כמוסרי. לא מפי הגבורה ניתנו הטקסטים הללו.

ועל בסיס ידיעה ודאית זו, שהדת שגויה, ניתן לחבר אחד ועוד אחד ולהבין שגם מושא האמונה שבה, קרי, האל, גם הוא שגוי.

אז הנה לאחר שהצגת את דעתך, אני בא ומציג לעומתך את דעתי ואת דעת 'דעת אמת', שאתה מבזבז את זמנך בלהשתחוות ולהתפלל ולהודות להבל וריק ולאל לא-יושיע.

2. "אתאיסטים יש מספר סוגים, אני רוצה לציין 2 מתוך הסוגים שקיימים. אתאיסט שהוא באמת לא מאמין.

אתאיסט שמטרתו להתגרות במאמינים, רוצה יחס וצומת לב, אני "גיבור" אני כופר ב-ה'. אתה נמצא באפשרות השנייה, ואך אני יודע? כי אתה מדבר בצורה מאד מזלזלת, מתנשאת ופוגעת."

אתיאיסטים יש סוג אחד: זה שבאמת לא מאמין. מתוך הסוג הזה, יש את אלו שיושבים בחוסר מעש בעוד מדינתנו מתחרדת והולכת, ויש את אלו שקמים ועושים מעשה.

אם מחפש אתה זלזול והתנשאות פוגענית, אין לך אלה לקרוא את ניבולי הפה של יעקב סגל, ותבין שכשאנו מתמודדים מול דברים שכאלו, אין לנו מקום לנהוג כיפי נפש.

3. הטיעון האומר שכל סדר מחייב מסדר. והו-הו כמה שהוא כבר נתחן בעבר. אצלך זה בית מסודר, ואצל ויליאם פיילי זה שעון, אבל כך או כך הטיעון נופל. כאן אני חורג מעבר לעיסקה של דעת אמת, אבל זה יהיה קצר מספיק, ויעביר את הפואנטה:

סדר אינו בהכרח מעיד על מסדר, כמו שפתית שלג לא מעיד על יוצר-פתיתי-שלג. כל מה שצריך הוא את חוקי הפיסיקה שלנו, והשאר כבר קורה על פיהם.

כל מה שצריך בשביל היווצרות היקום כולו בצורתו הנוכחית מרגע המפץ הגדול והלאה הוא את אבני הבניין של האטומים (הם האלקטרונים הנויטרונים והפרוטונים), וארבע הכוחות (הכוח הגרעיני החזק, הכוח הגרעיני החלש, הכוח האלקטרומגנטי וכוח הכבידה) בצירוף הרבה מאוד זמן. אני יכול אפילו לתאר לך את התהליך אבל זה כבר חורג בהרבה מהתעסקות דעת אמת.

אפילו ספסל גינה פשוט מצביע על מורכבות מאות מונים יותר מאשר היקום כולו – ולכן אין לי אלא להסיק שלא על היקום רצית לדבר, כי אם על האורגניזמים החיים בו (על כוכב לכת קטן בשם ארץ). למעשה הצגת את גרסתך לטיעון השעון של וויליאם פיילי משנת 1802, שהפך לשווה לא-כלום מהרגע בו נהגתה תורת האבולוציה. למעשה, שימוש בטיעון "סדר מצריך מסדר" בימינו אנו כמוהו כהתעלמות מוחלטת מהאבולוציה כהסבר למורכבות החיים.

אם הטיעון שלך הוא שאלה ("איך תיתכן מורכבות שלא על ידי יוצר מתכנן?"), אזי תורת האבולוציה היא התשובה עבורו ("בדרך של תורשה, מוטציה וברירה טבעית מתוך התחלה פשוטה שבפשוטות"). האבולוציה היא השען של הטבע, והיא שען עיוור.

4. "תקשיב לי טוב אני רציני מאד! הפחד שלי מאלוקים גדול יותר "מיד המקרה", אני מפחד מאלוקים בלי סוף, בכל דבר שאני עושה אני מפחד ממנו. ירון, לא תוכל להגיד שאני משקר לך, אני דובר אמת! אני באמת מפחד מאלוקים בלי סוף, ואני יודע במאה אחוז שהוא קיים".

אחח, פחד. השיטה העתיקה ביותר והטובה ביותר לשמור את האדם "בתלם".

אני מאמין הדוק ברציונאליות, ומשתדל כמיטב יכולתי להפריד בין ההשפעות הרגשיות של הדת עלינו, לבין שאלת נכונותה של הדת. ושיהיו אלו השפעות חיוביות או שליליות, הרגשת הקלה ובטחון או הרגשת חרדה ומתח. לדעתי אין להם מקום בניתוח ביקורתי של מושאי האמונה ושל המציאות.

בקשר לעצם רגש הפחד, ואולי אפילו רגש החמה החמים שחש האדם המאמין ששמשכח את פחדיו מן המוות בעזרת אותו אופיום להמונים:

כל שאני יכול לקוות לו הוא שתבין שמידת הנחמה או הרגשת המשמעות שמספקת דת כלשהי לא מהווה שום תימוכין לנכונותה.

מחזירים בתשובה, כמו אמנון יצחק למשל, פונים בהרצאותיהם לכיוון הרגשי באופן מופגן, ולא ממעטים במיני הפחדות: גוג ומגוג מתקרב, הצל את נשמתך. הפחדות מאש הגיהנום. אני לא מזלזל בהרגשה. זה באמת באמת מפחיד. אבל זה מה שזה – הפחדות ותו לא – בסך הכל עוד שיטה של מניפולציה רגשית. הוא פונה אל הפחד של המאזינים, ואולי דווקא בגלל זה הוא מסוכן פי כמה מכל אותם המחזירים-בתשובה שמנסים לפנות אל ההגיון. בקרב של הגיון מול הגיון מי שצודק הוא שינצח, והתשובה מי יהיה האדם הזה היא פשוטה, בהנחה ויש לו מספיק כלים כדי להתמודד מול שפע הטיעונים הגזורים מתחומים אינספור – אבל מה קורה בקרב של הפחדה למול רגש?

עוד לא מצאתי אדם שהגדיר את הדבר בצורה טובה יותר מהפילוסוף היהודי, ענק הרוח, ברוך שפינוזה:

אילו בני אדם עשויים היו לכוון את כל ענייניהם בעצה בטוחה, או אילו שיחק להם מזלם תמיד, לא היו נתפסים לכל אמונת שווא. אולם בני אדם באים, לעתים קרובות, לכלל מצוקה גדולה כל כך, עד שכל עצתם מתבלעת, ומחמת רדיפתם המופרזת אחר טובות המזל שאין בהן ודאות הם נקלעים מרה בין תקווה ופחד. לכן רוחם על הרוב נוטה עד מאוד להאמין לכל דבר. וכל זמן שהרוח שרויה בספק, ניתן על נקלה לטלטלה אילך ואילך…הסיבה המחוללת, משמרת ומטפחת את האמונה התפלה הוא הפחד.בני אדם אינם נתפסים לאמונות תפלות אלא בשעה שהם שרויים בפחד… ולפי שכך הם פני הדברים, אנו רואים בראש ובראשונה, כי הדבקים ביותר בכל מיני אמונות תפלות הם אלה הלהוטים ללא שיעור אחר דברים שאין בהם ודאות. וביותר כשהם שרויים בסכנה וקצרה ידם מהושיע לעצמם, הריהם משוועים כולם לעזרת שמים בנדרים ובדמעות כנשים, וקוראים לתבונה-עיוורת ולחכמת אנוש הבל. לעומת זאת הם מאמינים, כי הזיות הדמיון, חלומות ולהג תינוקות הם תשובות אלוהים, ולא עוד אלא אלוהים מואס בחכמים ולא חתם את החלטותיו ברוח כי אם בקרבי בהמות, או שאווילים, משוגעים ועופות מגידים אותן מראש בהשראה ובהתעוררות אלוהית. הנה עד איזו מדרגה של טירוף-דעת מביא הפחד את בני האדם. נמצא שהסיבה המחוללת, משמרת ומטפחת את האמונה התפלה הוא הפחד… בני אדם אינם נתפסים לאמונות תפלות אלא בשעה שהם שרויים בפחד; ושכל אותם הדברים שכיבדו לפנים מתוך יראת שווא אינם אלא יצירי הדמיון, הזיות רוח נכאה וחרדה; ואחרון אחרון, ששלטונם של החוזים על ההמון גדל ביותר בעתות הצרה הקשות ביותר למדינה…שיא העוול הוא, שדווקא אלה הבזים לתבונה מכל וכל ודוחים את השכל בטענה שהוא נפסד מטבעו, הם הם הנחשבים בעלי אור אלוהי… ועוד ידעתי כי ממש כשם שאי אפשר לעקור מלב ההמון את הפחד, כך אי אפשר לעקור מלבו אמונת שווא. ואף זאת ידעתי, כי עקיבות ההמון אינה אלא עקשנות, ולא התבונה מכוונת אותו כי אם קנאות דוחפתו, לשבח או לגנות. לכן אין אני מזמין את ההמון ואת כל הלוקים באותן הפעילויות שלוקה בהן ההמון, שיקראו את דברי אלה."

(ברוך שפינוזה, מאמר תיאולוגי מדיני – הקדמה).

כאן באה מצידי הקריאה להעדפת התבונה על הרגש. אדם צריך לבחון את הדברים בצורה ראציונאלית ככל שיוכל. יש לבקש נתונים. לבקש ראיות. לבחון את מושא האמונה ללא חשש. לבחון את שורשי האמונה בכלל, ואת האמונה בעולם הבא/גן עדן/גיהנום בפרט. תוכל להתחיל בתשובת דעת אמת בנושא גן העדן ביהדות:

[נא ליצור קישור: https://daat-emet.sentice.com/questions/index.cfm?MESSAGEID=3469 ]

ראה כמה גלגולים ושינויים עברו על אמונות אלו במשך השנים. מושג העולם הבא וגן העדן הלך והשתנה במהלך השנים בצורה מטורפת ממש, וכל הערה שניה של חז"ל בנושא סותרת הערה אחרת שלהם.

וכשאדם יודע את כל זה, האם באמת נשארת לו סיבה רציונאלית לפחד?

5. "ואם כבר דיברת על פחד, אז האתאיסט הוא זה שפוחד ולכן בורח מהמציאות ולא אנחנו."

כמו הילד שפחד ממפלצות דימיוניות שתחת מיטתו, כך גם אנחנו: התבגרנו וגילינו שאין דבר כזה מפלצות מתחת למיטה, והפסקנו לפחד. התבגרנו, השתחררנו מהתפיסה הילדותית המאמינה בשוטר קוסמי האוחז במקל ובגזר, והבנו שאין דבר כזה אלים. הבוגי-מן/יהוה אינו קיים. אין כל דבר לחרוד מפניו.

6.אני לא מכיר אותך, זה נכון. אבל מסופקתני אם "לבד הבנת שיש אלוהים בגיל 8". הכל פונקציה של חינוך. אם לא היו דוחפים לך לשכל בגן ובכיתות הנמוכות את המילה "אלוהים אלוהים אלוהים", את סיפורי מעשיות האבות, השירים והחגים, לא היה הדבר קונה אחיזה בנפשך.

ראה את שכתבתי בתשובה "אמונה זה דבר שנולדים איתו" [נא ליצור קישור: https://daat-emet.sentice.com/questions/index.cfm?MESSAGEID=5046 ]

בברכת השתחררות מפחדים ומאמונות תפלות.

ליאור הלפרין

שלום דוד שלומי,

בגרותו של אדם נמדדת ביכולתו לנהל שיחה עניינית ולא להיפגע מביקורת, בן אם הביקורת הזאת היא ביקורת עליו או על אמונותיו. אין הדבר כן בכל הקשור לדת, באיצטלא של "סובלנות דתית" חופש הביטוי לדיעות המנוגדות לדת מושתק פעם אחר פעם תחת חוסר בגרותם של המאמינים. או כפי שטען זיגמונד פרויד: "הדת היא נוירוזה ילדותית".

העיקרון אינו שונה מהעיקרון כפי שהוא מופיע באיסלם. האיסלאם אוסר להציג את תמונתו של מוחמד, והדת היהודית אוסרת על אמירת שם ה'.

קריקטוריסטים דנים מציירים את מוחמד, ואלפי פונדמנטליסטים מוסלמים שורפים שגרירויות אירופיות. זה הכל עובד על אותו עיקרון – הפחד והטרור.

כמובן שאין בעיה לנהל דיון אבל הדיון צריך להיות דיון לגופו של עניין ולא לגופו של כותב, מטרת האתר אינה התנגחות או התנצחות אלא דיון.

בקשר ל"מענה":

1.

"וכן האפיקורסים מישראל אינן כישראל לדבר מן הדברים ואין מקבלים אותם בתשובה לעולם שנאמר 'כל באיה לא ישובון ולא ישיגו ארחות חיים' (משלי ב,יט), והאפיקורסים הם התרים אחר מחשבות לבם בסכלות דברים שאמרנו עד שנמצאו עוברים על גופי תורה להכעיס בשאט בנפש ביד רמה ואומרים שאין בזה עון, ואסור לספר עמהן ולהשיב עליהן תשובה כלל שנאמר 'ואל תקרב אל פתח ביתה' (משלי ה,ח)".

-הרמב"ם, הלכות עבודת כוכבים פרק ב הלכה ה

והרי לך תלמיד חכם שהאפיקורסים ממשים את היופי הגלום באדם ומבינים דבר מתוך דבר("תרים אחר מחשבות לבם בסכלות של דברים"). ואילו הדת היא שטוענת כי "יצר לב האדם רע מנעוריו" שבזים לאדם באשר הוא אדם, לתבונתו, לרצונותיו ולאושרו.

מטרת הדת היא לא ליצר מוח חושב אלא לרצוח את האינטלקט של בני האדם.

2.

"ואם כבר דיברת על פחד, אז האתאיסט הוא זה שפוחד ולכן בורח מהמציאות ולא אנחנו."

"ואם כבר פחד אז האתאיסט הוא בורח מהפחד והמזור של האתאיסט הוא "מקריות" וזה יוצר אצלכם "תחושת ביטחון" למה אתם באים הפוך על הפוך?"

או בקיצור, אתה היחיד שפוחד כאן אבל אתה פוחד גם על שיוך החברתי שלך(חרד, ירא שמיים).

3.

הדיילי מייל החמישי בפברואר 2009:

http://www.dailymail.co.uk/sciencetech/article-1136482/Brains-hardwired-believe-God-imaginary-friends.html

ילדים קטנים פגיעים יותר לנגיף האמונה ביהווה, דווקא אינני מתפלא על כך שגילית את אלוהים בגיל כל כך מוקדם כמו שמונה והתחלת לדבר איתו, זה עובד על אותו מנגנון של חברים דימיוניים. רק שאלוקים הוא החבר הדימיוני של המבוגרים.

אגב, אם תקרא בכתבה של הדיילי מייל אתה תבין שהיא מסבירה גם על "מענה" מספר 1.

תודה רבה.

יום טוב

תוכן:   אוי ר" שלוימה …איכזבת אותי זה אלוקיך ?ייצור דמוני מפחיד רח"ל איזה ייצור שיושב בשמים ומטביע ילדים ושולח מחלות והורג נשים גברים וילדים יוצר מלחמות סיכסוכים הזה אלוקיך..??וכותב אני זאת בכאב וכן בניגוד לחבר ליאור. מאמין אני באלוקים [בתקווה שקראת דבריי]..אבל זה האלוקים שלך אל זועם?שצריך לפחד ממנו???איך הגעת למצב כזה??הריי בסטטיסטיקה חוליי הסרטן בין החרדים והאתאיסטים איינו שונה…בתקופות של גזירות ת"ח ות"ט הרגו יהודים ושחטו אותם בצורות האכזריות ביותר ואלוקים לא היה שם והם בכל זאת מסרו נפשם עליו …ואספר לך סיפור …לפני כמה זמן ניפגשתי עם ניצול שואה שדיבר איתי על אלוקים ואמר וטען שאינו מאמין כי אם היה אלוקים איך היה שואה או יותר נכון איך הוא נתן שיהיה שואה??שאלה נפוצה וידועה..לא אכנס איתך לכל מהלך השיחה.. אך אני היסתכלתי עליו בסוג של תמימות ועניתי לו שהשואה נעשתה כי באותה תקופה הרע גבר על הטוב ולכן היא קרתה נקודה…פשוט ככה.הרע באותו זמן גבר והשמיד את הטוב טבע העולם מה לעשות אך הוספתי ואמרתי שבאמת האלוקים שהוא האמין בו לפני השואה היה בדיוק כמו האלוקים שאתה מאמין בו איזה סבא שיושב למעלה ומושך בחוטים וכשלא מצא חן בעייניך הפסקת להאמין בו וזה כן זה האלוקים שאתה מאמין בו הייתי מצפה ממך לקרוא קצת מורה נבוכים לרמב"ם להתעמק ולהבין שאלוקים שאני מאמין בו הוא אין לו גוף ולא דמות הגוף ולא ישיגוהו משיגיי הגוף וודאי שלא יפחדו ממנו כאילו היה מפלצת אימתנית איכזבתני וחשוב על דבריי,

בברכה לך יוסי.

תוכן:   ומדוע לא זאוס…?

הרי אופיו של אל זה הוא לא פחות "אלוהי" מזה שלנו..

ליהוה יש "עוזרים", טובים ורעים , יש לו שליחים שעושים מלאכתו כאשר הוא עסוק או ישן שנת צהריים..

הוא גם מאוד כועס וממטיר קללות נוראות כמו השכן שלי ממול.

ומעל הכל הוא בור ועם הארץ בכל הנוגע לחוקי הפיזיקה.

1-יצר רקיע להחזיק את המים שממעל לרקיע.

2-יצר קשת בשמיים ושכח שהיא קיימת גם בזכוכית.

3-יצר "צבא שמיים" כוכבים כאילו מלכותם שרירה רק בלילה.

4-ושמש וירח (גם להם יש אופי , הלבנה קיטרגה.) כשני "שעונים" פעם מפגרים ופעם מקדימים וכל זה כדי לקדש מועדים…..

5-"ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד" ובנורבגיה חצי שנה…

6-ועוד ועוד ועוד………

זמן להתעורר שלומי.

בברכה

ישראל

תוכן:   דוד שלומי שלום,

נקודה למחשבה… כתבת:

"אני בכל זאת כותב את הידיעות שלי, יש אלוקים! אני יודע שיש אלוקים! אני יודע שיש ומאמין שיש ובטוח באין סוף אחוז שיש אלוקים!"

אם אתה יודע שאין אלוהים אז אין שום משמעות לומר שאתה מאמין בו.

אנחנו יכולים להאמין רק במשהו שאנחנו לא יודעים אם הוא קיים.

למשל, הכיסא שאתה יושב עליו כרגע… אתה לא צריך להאמין שהוא קיים כי אתה יודע.

לכן, אמונה באלוהים היא בהכרח נובעת מחוסר הידיעה שהוא קיים.

אגב, אם עדיין אלוהים מדבר איתך.. אולי כדאי שתתייעץ עם פסיכיאטר.. זה לגמרי לא נורמאלי. (אני אומר את זה כסטודנט לרפואה).

ירון