איך אתם מסבירים את שנאת הגויים ליהודים?
גלי
המוטיב המרכזי של "הקהילה היהודית-דתית" הוא שימורה ובידולה מהשאר. ורצונם זה עדיף על כל סבל שבעולם.
כדי לשמר את הייחודיות הם קבעו חוקים שהבסיס שלהם הוא: שהם בלבד בני האלוהים ויתר העמים הם אויבי האלוהים. כלומר, טיפחו את אהבת עצמם ושנאת האחר והזר.
מטבע הדברים הגויים ישיבו שנאה תחת שנאה.
היות וחוקים אלו נמשכים כבר אלפי שנים, על ידי פולחן הלכתי דקדקני מדי יום ביומו, הם נהפכו לתכונות טבעיות בלבם. דבר שקשה מאוד לשנותו – עקשנות טבעית לאהבת ההתבדלות העצמית ושנאת האחר.
מציאות עגומה זו ידועה הן ליהודים עצמם והן לגויים אלא שהראשונים גאים בה והאחרונים סולדים ממנה.
כך מחבר מגילת אסתר שם דברים בפי המן:
"וַיֹּאמֶר הָמָן לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל עָם וְאֶת דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים וְלַמֶּלֶךְ אֵין שֹׁוֶה לְהַנִּיחָם" (אסתר, ג; 8).
ומחבר ספר התורה שם את המשפט הבא בפי בלעם:
"הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב" (במדבר, כג; 9).
חכמי התלמוד (מגילה יג ע"ב) היו מודעים למציאות התבדלותם ולא הייתה להם בעיה בכך אלא ההפך.
הנה כך מפרשים את דברי המן דלעיל:
יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד – מפורד, כפרידה זו שאינה עושה פירות.
וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל עָם – לא אוכלים עם הגויים ולא מתחתנים אתם.
וְאֶת דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים – מתבטלים ממלאכה בטענה ששבת היום פסח היום.
וְלַמֶּלֶךְ אֵין שֹׁוֶה לְהַנִּיחָם – אוכלים ושותים ומבזים את המלכות. אם נופל זבוב לכוס יין היהודי מוציאו ושותה ממנו ואם המלך אחשוורוש, שהוא גוי, נוגע בכוס משליך את היין לקרקע ואינו שותה ממנו.
וגם בגויים העלו היהודים בהתנהגותם את חמתם. אלו דברי ההיסטוריון יווני דיודורוס – ( מאה ראשונה לפנה"ס): "רבים מידידיו יעצו לו [ לאנטיוכוס השביעי, המכונה סידטס (138 – 129לפסה"נ) לכבוש את העיר [ירושלים] בזרוע ולהשמיד כליל את עם היהודים, שהרי רק הם מכל העמים נמנעים ממגע עם עם אחר, וחושבים את כולם לאויבים…ואת השנאה לבני האדם העבירו מדור לדור. ובשל כך הנהיגו חוקים נבדלים לחלוטין (מחוקי שאר האומות), כגון שלא להסב לשולחן עם בני עם אחר, ולא לאהוד אותם כלל" (אונ' פתוחה "מגלות לקוממיות" דיודורוס, הספרייה ההיסטורית, ספר לד פרק 1, תרגם א' רפפורט, יחידה 8 עמ' 58).
ואלו דברי ברוך שפינוזה – פילוסוף יהודי, מהאישים המרכזיים בתולדות המחשבה האירופית (1632- 1677) : "העובדה שהם [היהודים] החזיקו ומחזיקים מעמד שנים הרבה כל כך, מפוזרים וחסרי ממלכה אינה פלא כלל וכלל מאחר שניבדלו מכל העמים באופן שהעלה עליהם את שינאת כולם. והם נבדלים לא בלבד במנהגים חיצוניים בהיפך מנהגי שאר העמים אלא גם באות ברית המילה, שעליה הם שומרים באדיקות מופלגת" (מאמר תיאולוגי מדיני, תרגם: ח, וירשובסקי, הוצאת מאגנס, ירושלים, תשמ"ג, עמ' ).
התבונני במה שקורה בימינו כאן במדינת ישראל ובכאב ניתן לומר שלא השתנה כלום.
ראי איך שמקימים קווי הפרדה באוטובוסים, מקימים ישובים לחרדים בלבד, בתי דין משלהם, מערכת חינוך משלהם, מסלול צבאי משלהם, מסלול לימוד משלהם וכך הלאה.
מוכנים הם לסכן את הבריות ובלבד לשמר קברי ספק יהודים. והגרוע מכל כשתבקרי מעשיהם הנואלים יטיחו בך דברי נאצה, שקר ואנטישמיות. כל כך נעשתה שנאתם את האחר ואהבת עצמם טבועה בנפשם עד שהיא מעוורת אותם מלראות בקורת.
בברכה
דעת – אמת
משהו מוזר קורה כאן, לפי ניתוחו של הרב את המגילה הרי שעם ישראל נמצא בסכנה קיומית מכל שוטה שיושב על כיסא מלכות כל עוד הוא בגולה. הטקסט הזה היה מקודש למי? לאותם אנשים שטענו שאסור לנו לעלות לישראל כי – הטקסט הקדוש אוסר על זה!
משל למה הדבר, אדם אחד הולך באמצע הכביש מחזיק בידו את הוראות הבטיחות של משרד התחבורה ומדקלם אותן שוב ושוב – כולל את החלק שאומר שמסוכן ללכת באמצע הכביש.
אדם אחר הולך באמצע הכביש, בלי לקרוא שום הוראות הוא מבין שמסוכן ועולה על המדרכה.
האם יש משהו רע בכך שאנחנו 'עם הספר'? אולי כל הדבקות בלימוד ובקריאת טקסטים שהביאה לנו כל כך הרבה גאונים וזוכי פרס נובל גם הרחיקה אותנו מהמציאות בצורה הרסנית?
עדו
דברים אלה מוסברים היטב על ידי הסוציולוג אלברט ממי בספריו דיוקנו של ה"יליד" בקולוניה וגם דיוקנו של יהודי…
אבי
מנשה
ראה את התשובה "עשיו שונא ליעקב הגוי שונא את היהודי".
דעת-אמת
ראיתי את מה שנכתב כאן אך אינני מסכים כ"כ על התיאוריה שהוצעה לגבי השנאה ליהודים. לדעתי אפשר לערער על תיאוריה זו מהסיבות כלדהלן:
א. בסוף המאה ה-19, לראשונה בהיסטוריה, דחו היהודים בגרמניה ובאוסטריה את הטענה על היותם "נבחרים". למעשה, הם האמינו כי הגרמנים והאוסטרים בקרבם חיו, הם הנבחרים האמיתיים והצהירו, כי "ברלין היא ירושלים שלנו!". הם שאפו להידמות לגויים ולהיטמע בחברה בה חיו וראו בגרמניה את ביתם ומולדתם.
האם האנטישמיות נעלמה כתוצאה מכך? כולנו יודעים את התשובה לשאלה זו.
לאחר שאימצו לעצמם את תרבות הסביבה בה חיו, חוו יהודי אוסטריה וגרמניה את ההתפרצות העזה והאלימה ביותר של שנאת יהודים. גילויי האנטישמיות המרושעים ביותר, הופיעו בדיוק כאן – בגרמניה ובאוסטריה – באותה עת ובאותו מקום, בו השילו היהודים מעליהם לחלוטין את טענת היותם נבחרים.
ברור אם כך שהסיבה לאנטישמיות, אינה נובעת מטענת היהודים כי הם העם הנבחר.
ב. יש לראות כיצד מתייחס העולם לעמים אחרים, הטוענים כי הם הנבחרים. אם מעמד של עם נבחר מהווה סיבה לאנטישמיות, מן הראוי היה, שהאנטישמים ישנאו את כל העמים שטוענים כי הם עם נבחר. האם אמנם כך הם מגיבים?
שתי קבוצות דתיות גדולות אימצו לעצמן את טענת היותן עם נבחר: הנוצרים והמוסלמים.
כיצד הם הגיעו למסקנה זו? בתנ"ך מופיעה האמירה, לפיה היהודים הם העם הנבחר. הנוצרים מאמינים בתורה ומקבלים אותה בתור דבר האלוקים. הם גם מאמינים, כי אלוקים נתן את התורה לעם ישראל והפך את היהודים לשליחיו המיוחדים. אולם, טענתם היא, כי לאחר שישו הופיע והיהודים דחו אותו ואת תורתו, שינה אלוקים כביכול את דעתו והפך את הנוצרים לעם הנבחר החדש.
גם המוסלמים מאמינים, שאלוקים פנה לאברהם כפי שכתוב בתורה, וכי התורה מבטאת את רצון האלוקים. אולם, לטענתם, כאשר הופיע הנביא מוחמד, שינה אלוקים את דעתו והפך את המוסלמים לעם הנבחר. היהודים אומרים, שאלוקים בחר בנו והוא מעולם לא שינה את דעתו.
מדוע האנטישמים לא שונאים את הנוצרים והמוסלמים? הרי גם הם טוענים להיותם עם נבחר. מסיבה כלשהי נראה, שהאנושות לא מוכנה לסבול אמירה זו דווקא כשהיא נטענת ע"י היהודים, למרות שהוכח כי הטענה לגבי "נבחרוּת" לכשעצמה, אינה גורמת לשנאה.
ג. כשאדם טוען שהוא יוצא דופן בדרך כלשהי, האם טענה זו גורמת לאחרים לשנוא אותו? לדוגמה, אם מישהו מחבריכם היה אומר לכם שהוא משתייך לגזע נבחר של בני אדם בעלי אינטליגנציה גבוהה הרבה יותר משאר האנושות, האם הייתם כועסים עליו? קרוב לוודאי שהייתם מרחמים עליו! הייתם חושבים, ש"חסר לו בורג", שהוא בעל שיגעון גדלות וסובל מחוסר בטחון עצמי חמור.
בדיוק מאותה סיבה איננו שונאים את הנוצרים והמוסלמים, למרות טענתם שהם העם הנבחר. לכן, אם חבר נוצרי היה אומר לכם שהוא אחד מבני העם הנבחר, קרוב לוודאי שלא הייתם מתרגזים או מתרשמים מדבריו והייתם אומרים לו, "נהדר. שיהיה לך לבריאות".
אם זהו אכן ההסבר האמיתי לשנאתם, היו צריכים האנטישמים לשנוא עמים רבים, משום שכמעט כל אומה טענה בתקופה כלשהי, שהיא הנבחרת. האמריקאים לדוגמה טענו, כי בניגוד לרצון תושבי טקסס ואלסקה, היה זה רצון הא-ל שהן תסופחנה לארה"ב. הסינים קראו לארצם בשם "סין", משום שפירוש השם הוא "מרכז העולם". השם יפן פירושו "מקור השמש" ואפילו האינדיאנים משתמשים באותה מילה לאדם ולאינדיאני – כרמז לכך שכל האחרים שייכים לגזע נחות יותר.
אשמח לשמוע דעתכם.
תודה.
עדו
אורחות החיים הללו, שוב, בניגוד לעמים אחרים שראו עצמם כביכול נבחרים, הביאו את היהודים לקיים עבור עצמם מעין אוטונומיות תורניות, המעמידות את חוקי ההלכה לפני חוקי המדינה שבה הם חיים (כמו בימינו אלה בארץ) ומייצרות חיכוך מתמיד ושוחק בין הקהילה היהודית לרשות המדינית שבה הם חיים.
פרנסי הקהילות היהודיות באירופה וגם בארצות ערב, היו עסוקים באופן שוטף ויומיומי בניסיון ל"יישב" את הפערים והמחלוקות מול המלכות ומול הציבור האחר הנתון למרות המלכות ומקבל אותה. מטבע הדברים, פרנסי הקהילות, נאמנים לחוקי ההלכה, הוכרחו להערים על הרשות (מכאן נולד הביטוי to jew) וכך קנו להם שם של שקרנים, תחמנים, קומבינטורים, יהירים וכיוצא בזה. הגויים מעולם לא הסכימו לקבל את ההתבדלות בפן המעשי שלה, דהיינו, הקמת "מדינה בתוך מדינה" שרואה עצמה חופשית לדחות את המלכות מחד, אבל גם חופשית להשתמש במשאבי המלכות ולקחת ממנה את מה שניתן לקחת (כמו בימינו אלה בארץ). האנטישמיות לא הייתה מגיעה למימדים שהגיע אליהם אם הקהילות היהודיות היו מנהלות משק אוטרקי מהסוג שאיננו נזקק למלא את צרכיו גם מבחוץ. אלא שזה לא הצליח בידם כי התלות במלכות הייתה בלתי נמנעת ולעתים גם רצויה ונוחה. אין פלא אפוא, שהגויים ראו בכך סכנה המאיימת על מדינתם ועל תרבותם, בדיוק כפי שהיום, יהודים רבים רואים סכנה בקהילה האורתודוכסית בארץ שהיא קהילת אזרחים שווי זכויות, אך לא שווי חובות. בקיצור ולסיכום: אף קהילה לא הרחיקה לכת במעמד הטפילי שיצרה לעצמה בעצמה וכל ההשוואות ליפן, ארה"ב, לנוצרים ולמוסלמים במובן תפיסתם העצמית כנבחרים בטלות ולא רלבנטיות. הנטייה לטפילות שבמקום להתבייש בה מלווה ביוהרה מקוממת, והסכנה שהיא מייצרת לפונדקאי, היא שעומדת ביסוד האנטישמיות.
ברבות הזמן למדו פרנסי הקהילות שהאנטישמיות יכולה לשמש מכשיר מצוין להעמקת ההתבדלות ולמניעת התבוללות, ורתמו את האנטישמיות למערך האינטרסים שלהם, אבל זה כבר עניין אחר.
זכי חלטורה
אני חושב שבדבריך אין משום חידוש כביר… כתבת את דברי דעת אמת רק בצורה יותר מפורטת, אך לדעתי הטענה שלי עומדת וניצבת לה, ודבריך לא מספיקים בשביל להשיב לטענתי (ושוב, משום שברוב דבריך רק ביארת את דבר דעת אמת).
תודה.
נ.ב.
אני עדיין מחכה לשמוע את דעת "דעת אמת" בעניין.
שינאה היא התפעלות הנפש. לכן אי אפשר לפרוט סעיף סעיף, אלא מכלול הדברים, ואי אפשר לקבוע מסמרות בדבר.
אפשר להזדהות עם שינאה כלפי קבוצת אנשים ששמה עצמה מעל כולם – כשלמעשה נוהגת בהבלים ובפרזיטיות – ואינה רוצה להשתתף במטלות לקיומה של חברה.
כלומר גורמים לכרסום במבנה החברתי שממנו הם יונקים ושורדים.
האידיאולוגיה הטקסטואלית שלהם מושתתת על שינאת האחר. ושינאה גוררת שינאה מטבעו של אדם.
איני רוצה להיכנס לפרטי פרטים שאין לדבר סוף. רק הסתכל סביב סביב וראה מה מעוללות לנו הקהילות המשמרות את צורת חיים הגלותית.
דעת – אמת