שלום דבי,

סוגיות העוסקות בשגיאות חז"ל בתלמוד אין מדובר בשקר אלא בטעות כיאה לבשר ודם.

השקר הוא של הרבנים המאוחרים המתעתעים בעצמם ובתלמידיהם כאילו חז"ל ידעו הכל.

חז"ל עצמם לא התביישו לומר שטעו. הנה בגמרא (חולין נז ע"א) חזקיה אמר אין ריאה לעוף ורבי יוחנן אמר יש לו והסיקה הגמרא "מדבריו של בריבי (חזקיה) ניכר שאינו בקי בתרנגולין".

לגבי ההסבר שנתת לדברי חז"ל, ניכר שאמונתך משבשת את שיקול דעתך. אביא לפניך את הגמרא: "ת"ר שני נקבים יש בו באדם אחד מוציא שתן ואחד מוציא שכבת זרע ואין בין זה לזה אלא כקליפת השום" (בכורות מד ע"א).

חז"ל לא דיברו על מציאות של חולי, כפי שאתה מנסה לייחס להם, אלא על אנטומיה של איבר המין הזכרי כפעילות שיגרתית ובריאה, ובזה הם שגו לחלוטין.

אביא גמרא נוספת, כדי שלא תאחוז בקרנות אמונתך על חשבון תבונתך. הגמרא (יבמות עה ע"ב): מעשה באדם, תושב 'פומפדיתא' שבבבל, שנסתם צינור המוביל את שכבת הזרע. ובמקום זאת יצא הזרע מצינור השתן. אביא את הגמרא בלשונה ובפירושו של רש"י: "ההוא עובדא דהווה בפומפדיתא איסתתם גובתא דשכבת זרע [קנה הנקב שראוי להוציא בו זרע-רש"י] ואפיק במקום קטנים [היה מוציא שכבת זרע דרך נקב השתן] וכו' במקומה מבשלה [כלומר, אם שכבת הזרע יוצאת דרך נקב הזרע ראוי הוא להוליד] שלא במקומה לא מבשלה [כלומר, אם יוצאת שכבת הזרע דרך נקב של השתן אינו ראוי להוליד]". וכך פסק השולחן ערוך, אבן העזר, סימן ה', סעיף ו': "נסתם שביל שכבת זרע וחזר לראות שכבת זרע בשביל [צינור] שמשתין בו הרי זה פסול".

מציאות של "שפיכה לאחור" אינה כשנסתם 'שביל שכבת הזרע' אלא שפתחה של שלפוחית השתן לא נסגר בזמן שפיכת הזרע. בכדי למנוע מהזרע להגיע למקום הלא נכון (כלומר לשלפוחית השתן, הקרובה יותר), פתחה של שלפוחית השתן נסגר באותו רגע על ידי סוגר קטן – וזו גם הסיבה לכך שלא ניתן להשתין ולפלוט זרע בו זמנית.

עיין בהרחבה "בפרשת כי תצא".

בברכה

דעת – אמת

נראה לי שאנחנו מסכמים על משהוא כתבתם בתשובה שלכם

ששלחתי לגבי שפיכה לאחור נראה שישנה הסכמה ביננו שבעצם חז"ל לא שיקרו אלא טעו

אז מה אם כן כל הרעש ?

מה הייתם מצפים בהיסטוריה הכל כך רחוקה לאחר גלות בה ניסו קצת לעשות סדר ארגוני פנימי בהלכה מתוך הסמכות שהועברה אליהם שנסמכו מדור לדור אז יתכן שבגלות היו שיבושים והמסורת לא הועברה בצורה תקינה אז מה למה אתם מתעקשים עד כדי כך שאתם כופרים

למשל אתן לכם שאלה ששלחתי לזאולוג בעקבות שאלת הדרוסה

האם בטבע בעל חי המוגדר כטורף נגיד זאב המצליח להתקרב לטרף שלו ולנעוץ בו את ציפורניו ולשלוף אותם אך טרפו נמלט ממנו האם יש משהוא בניעצת הציפורניים שיכולה לגרום לאיזה הרעלה של אותה חייה שהצליחה להימלט

האם יש משהוא מעין השיטה הנ"ל בטבע

תשובה שהתקבלה

היי, דבי !

אלפי טורפים {הגדרה לטורף: בע"ח הניזון מבשרו של בע"ח ממין אחר ו/או מאותו המין} משתמשים בטכניקת ציד זאת.

קח לדוגמה את הכוח הענק {לטאה} מאסיה – היא נושכת את הטרף ומניחה לו לברוח. ברוק שלה יש רעל ארסי ומסוכן, הגורם לנטרף לגסוס מיד. אח"כ היא מאתרת אותו ע"י חוש הריח המנחה אותה, ואוכלת אותו.

ידוע גם על פעולה הפוכה / עניין אחר – טורפים המנסים לאכול בע"ח בעל אמצעי הגנה מסוכנים, ונפצעים ממנו. לדוגמה: ידוע כי אריות מציקים לדורבנים ואז נפצעים מהם. אני מכיר מקרה מאפריקה שתועד, ובו אריה שמת מזיהום קשה בעקבות פצעים פתוחים מדורבן שדקר אותו.

מקווה שסייעתי.

נחזור לשאלה שלי אליכם ממה שהזאולוג הזכיר את הדורבן כמובן לדורבן אין רעל בקוצים שלו אך מהפציעה מהקוצים מהפצע הפתוח יכול להיגרם אודם סביב ויכול להתפתח זיהום

עכשיו נחזור לחז"ל

נכון אין ארס בציפורניים של הטורפים אבל מצד שני אתה רואה שהם דנים האם יש דרוסה או אין דרוסה לכל מיני חיות ובאמת נפלו טעיות והם לא כל כך הבינו את המציאות של הגדרת דרוסה

להזכירכם לא היו קיימים אמצעים דיגטליים לתיעוד

אז מה רצונכם ללומר שכיוון שאלוקים לא טועה אז איך המידע הנ"ל מוטעה ברור כמו שכתבתם הטעות באה מבני האדם אבל מה יש בכך אנו מקבלים את הטעיות שלהם להלכה גם אם טעו

אשמח לשמוע ממכם

דבי

שלום דבי,

אתה מקבל שההלכה היא יצירה אנושית.

אדם הרוצה לנהוג על-פי חוקים המבוססים על שגיאות עובדתיות שיבושם לו.

אדם הרוצה לנהוג על-פי ערכי מוסר שבטיים ולבוז לאחר; לגוי, לאישה ולאתיאיסט כאן יש בעייה חמורה.

קבוצת אנשים המתארגנת כארגון מפלגתי כדי להחזיר את מדינת ישראל אחורה בהתקדמות הערכית – זה גובל ברשעות שיש להיאבק נגדו בכל הכוח.

אני מקווה שתצטרף אלינו.

בברכה

דעת – אמת

מה שאמרו שבריבר אינו בקי בתרנגולין זה בצחוק (רש"י), כי כך זה יכל להתפרש.

באמת החת"ם סופר מסביר שוודאי ידוע היה לחזקיה שיש ריאה לעופות, אלא שהיה סבור שמכיוון שאין לריאתם אונות נפרדות כפי שיש אצל ריאת בהמות, אין להם שם "ריאה" לגבי דיני טריפה, על דרך שכתב הרמב"ם הלכות שחיטה י, י, שכיוון שמבנה הטחול והכליות של העופות שומה מבהמות אין להם דיני טריפה.

ראה עוד יבין שמועה, גור אריה ודור רביעי (הובאו בשיחת חולין הערה ג424) ותפארת יעקב.