שלום יגאל,

אלוהים נמצא במקום של חוסר ודאות, ערפול ונסתרות [אלוהים נעדר ממתמטיקה וגיאומטריה ששם יש ודאות].

אם תיתן דעתך על נוהג המאמינים תגלה שהם עטים כמוצאי שלל רב על כל מחלה שאין הרפואה מצליחה להתמודד איתה. כי יותר חשוב להם אמונת המאמינים בפיקציה שלהם מאשר בריאותם. כלומר, חפצים הם בשלטון ללא מיצרים –ואת זה נקל לעשות כשאלוהים יושב בשמיים ומפחיד ומאיים – והם יעשו הכל כדי לגרום למאמינים להאמין.

ההמון המונע מפחד נוהר לאמונות שווא. משאימץ לעצמו אמונות הבל כאילו מרגיעים את פחדיו, , המדע והתבונה מאיימים על אמונתו. לכן הם בוז יבוזו לקידמה, לתבונה ולאור וירוצו לרבנים, מכשפים ומקובלים שבידם הערפול והנסתר המחזק את הזיותיהם.

בזמננו שאמונות השווא השתרשו עמוק בלבות המאמינים הם יכולים לעשות דבר והיפוכו מבלי שהזייתם תתערער. הם ירוצו לרופא הטוב ביותר ואת הקרדיט יתנו לאלוהים.

ראה למשל את סוגיית הרפואות בעיני חז"ל.

האגדה (פסחים נו ע"א) מספרת שחזקיהו המלך גנז "ספר רפואות" ובכך קיים את הכתוב: 'אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵבָב שָׁלֵם וְהַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי' –

והטעם לגניזת ספר הרפואות: "לפי שלא היה לבם נכנע על חולים אלא מתרפאין מיד" (רש"י, פסחים נו ע"א )

משמע עדיפה אמונת הבריות באלוהים יותר מבריאותם.

וכך דעתו של הרשב"א: "יש בה בהתרפאות מחכמי בני האדם קצת מבוא להסרת הבטחון מהאלהים … ולזאת הסבה שובח חזקיה מאנשי דורו כשגנז ספר רפואות לחולשת אמונות אותו הדור. עם רוב הספר ההוא באותה חכמה ואמתתו וקלות השגת התועלת ממנו עד שהיה מביא להסרת בטחונם" (שו"ת הרשב"א, חלק א, סימן תיח ).

כאילו אמרו יש לסגור את הפקולטות לרפואה שהן מביאות מרפא לבשר ודם הגורם לו לבעוט באמונה שאלוהים רופא כל בשר.

קצת שעשוע, הואיל ובספר רפואות שהיה באמתחתו של חיזקיהו עסקינן, נשאל: "

מאין בא לו [לחיזקיהו המלך] ספר רפואות? . ויש לומר: כשהיה נח בתיבה היו עמו שדין רוחין ולילין והיו מזיקין אותו עד שנעשו רובם חולים וגם מפני ריח רע. עד שבא מלאך אחד ולקח אחד מבני נח והביא אותו לגן עדן ולמד אותו כל רפואות שבעולם. ואותם רפואות כתבו בספר וזהו נקרא ספר רפואות" (ספר תשב"ץ קטן, סימן תמה ).

כך מפליגים להם אנשי האמונה באגדות וסיפורים לחזק אמונתם.

נכון הוא שבזמננו, ככל שהמדע בכלל והרפואות בפרט מתקדמים, אנשי האמונה נאלצים להידחק לפינת החומות הבצורות ולחיות חיי כת המתעלמת מהוודאות ומהמציאות. כפי שהגדיר ההומניסט האיטלקי גוויצ'ארדיני בזכרונותיו: "להאמין – פירושו לדבוק בכל מחיר בדברים שאינם מתקבלים על הדעת".

מעניין שהרמב"ם כרציונליסט וכרופא יצא נגד ההבנה כאילו ראוי לגנוז ספר רפואות כדי להרבות אמונה ואלו דבריו:

"שמעתי וגם פירשו לי ששלמה חבר ספר רפואות שאם חלה אדם באיזו מחלה שהיא פנה אליו ועשה כמו שהוא אומר ומתרפא, וראה חזקיה שלא היו בני אדם בוטחים בה' במחלותיהם אלא על ספר הרפואות, עמד וגנזו. ומלבד אפסות דבר זה ומה שיש בו מן ההזיות, הנה ייחסו לחזקיה ולסיעתו שהודו לו סכלות שאין ליחס דוגמתה אלא לגרועים שבהמון. ולפי דמיונם המשובש והמטופש אם רעב אדם ופנה אל הלחם ואכלו שמתרפא מאותו הצער הגדול בלי ספק, האם נאמר שהסיר בטחונו מה', והוי שוטים יאמר להם, כי כמו שאני מודה לה' בעת האוכל שהמציא לי דבר להסיר רעבוני ולהחיותני ולקיימני, כך נודה לו על שהמציא רפואה המרפאה את מחלתי כשאשתמש בה. ולא הייתי צריך לסתור פירוש זה הגרוע לולי פרסומו" (פירוש המשנה לרמב"ם, מסכת פסחים, פרק ד, משנה י).

כך הרמב"ם מחזק את דברינו שרש"י והרשב"א אינם אלא הוזי הזיות.

בברכה

דעת -אמת

יש לי משהו להוסיף לדיון :

הרב 'איפרגן מנתיבות ידוע ביכולתו לאבחן ולרפא מחלות שונות, אגב, לאחרונה היו כאלו שחלקו על יכולותיו וקראו לו שרלטן והם דווקא לא היו חילונים אלא בעלי לשונות רעות מ'חצרות' אחרות של רבנים מתחרים שקינאו בפופולריות שלו. בכל אופן , כה גדולה יכולתו של הרב איפרגן שמעריציו קמו וקראו לו בשם 'הרנטגן' .

אני מזמין את כולם לחשוב על זה רגע: מכשיר הרנטגן הומצא על ידי וילהלם רנטגן (הזוכה הראשון בעולם בפרס נובל לרפואה) שגילה תופעה במהלך הניסויים שלו ובזכות שכלו החריף ויצירתיותו המציא דבר מה מופלא שמיליוני חולים בכל יום נעזרים בו כדבר שבשגרה. ההמצאה לא מתה כשוילהלם רנטגן מת אלא ממשיכה וקיימת אחריו ואין צורך לעלות לקיברו כדי להנות ממנה.

אז מי גדול ממי? הרב שכן או לא ריפא כמה חולים (כאמור ,תלוי את מי שואלים ) או וילהלם רנטגן שגילה את קרני הX ?

משום מה , כל מי שמתפעל מכוחותיו המסתוריים של רב זה או אחר מתייחס באדישות מוחלטת לניסים שמחוללים שוב ושוב התבונה והמחקר העובדתי(המדע , בעברית) . למה בעצם? למה שלא נתלה על הקיר תמונה של וילהלם רנטגן ? של לואי פסטר שבזכותו ניצלו כל כך הרבה חיים ? של יונה סאלק שהמציא את החיסון נגד הפוליו? או אפילו של אדיסון שהמציא את הנורה החשמלית ?

כאשר מתגלה איזה פסוק בספר קדום שמתאר משהו שדומה לתופעה שהתרחשה לאחרונה מיד קמים המעריצים ומכריזים בתרועת ניצחון על קדושתו של הספר, אבל כשמחקר מדעי מוכיח שתופעה מסויימת צריכה להתרחש והיא אכן מתרחשת אף אחד לא חושב להכתיר את המדען כקדוש ואת המחקר כספר קודש.

במילים אחרות: המדע , קרי השימוש בתבונה ובעובדות מוכיח את עצמו פעם אחרי פעם וזה מתקבל באדישות מוחלטת , אבל כשמיסטיקן כלשהו (רב, גורו או כומר) צודק אחת לתקופה זה מתקבל באקסטזה מוחלטת כהוכחה לכוחותיו השמימיים.

אני חייב לציין שזה מאד מוזר בעיני.

עדו

ליגאל…האלוקים שסיפרו לך עליו הוא סבא שמושך בחוטים ומרפא אנשים ומכניס תבונה וכ" וכ"ו האלוקים שאני מאמין בו הוא אין לו גוף ולא דמות הגוף ולא ישיגוהו משיגיי הגוף…ומי שחולה צריך ללכת לרופא וזה שבעצם התפילה יש צורה מסויימת של רפאיינו ה" ונרפא…אומר לך שלא דיברה תורה אלא כלשונם של בנני אדם..

בברכה יוסי..

ממש לא מוזר עדו, חיזוק דעה קדומה הוא כוח שאין לזלזל בו.

מזכיר לי שבתכנית של ירון לונדון על שורשי השפה העברית, הוא הגיע לגן דתי-לאומי ושאל את הגננת על השמות שיש לילדים בגן.

נו הרבה שמות היו, אבל יותר מעניין וזו ציינה גם הגננת אילו שמות לא היו ואילו שמות גם לא יהיו אף פעם.

שמות כמו שאול, אחאב,נמרוד,עמרי,מנשה וכו'.

זה מעניין מאוד, כי דוד ושלמה ואליהו למשל הם שמות יותר נפוצים, אבל בקריאה בספר התנ"ך ללא דעות קדומות אנחנו מגלים שאותם אנשים עשו מעשים גרועים כמו ואף יותר מאלו שהכתובים מעלה.

אז איך אתה מסביר את התופעה המוזרה הזו אם לא ע"י דעה קדומה?

כך גם אתרים רבים בירושלים מיוחסים למסורת, כמו חומות עיר דוד, כמו מגדל דוד וכו' שאין להם שום קשר לדוד המלך. – גם זו דעה קדומה.

והנה היום אנו שרים שרי הלל ל- "דוד מלך ישראל" ושירים לאליהו הנביא בלי שום ביקורת על אותם דמויות, ואילו מנגד אנו מקבלים כפשוטו דעה קדומה ששאול למשל היה רשע ואינו ראוי להיות שם של ילד – שלו אין שום דעה קדומה.

התמימות של הילדים, מזכירה לי את סיפורו של בנו של אחד מהאבות המסיידים של ארצות הברית, דומני ג'פרסון – שהיה בצבא ובפעם הראשונה שקרא את התנ"ך ללא שום ידע קדום הוא הסתכל על הדברים על הדמיות באור שונה לגמרי.

בדיוק כמו שאנשים אומרים לי על דעותיו של ירון למשל שלא ניתן לקרוא את התלמוד כפשוטו, זה תמיד מצחיק אותי.

צריך ידע קודם בשביל לקרוא טקסט?

ומה הם כל מדרשי הדרש למינהם? מה תפקידם?

הרי זה ברור שזו המצאה של אותם מפרשים שלא יכלו להתנתק מן הדעות הקדומות שלהם והיו חייבים לתרץ את הטקסט בדרך שאינה פשט.

סארגון.

סארגון לא התכוונתי לפתוח כאן תכתובת שלמה אבל נראה לי שלא ירדת לעומק העניין:

כשאני קם בבוקר אני מצחצח שיניים, מתקלח ומתגלח בלי שאף אחד יריע לי על כך. לעומת זאת הבן הקטן שלי הוא בשלב שבו צריך ללמד אותו עצמאות ולכן כשהוא מצחצח שיניים אני משבח אותו וכשהוא מתלבש לבד אני מתמוגג מנחת ודואג שהוא ידע מזה , הרי צריך לחזק אותו. הוא ילד קטן ואני לא מצפה ממנו למה שאני מצפה מעצמי. לעומת זאת אם אודיע לאשתי בקולי קולות שהיום התלבשתי לבד היא תסתכל בי כמשוגע – מה מיוחד בזה?

אנשים שמעריצים את המיסטיקן התורן שלהם כשהוא מרפא מחלות לא מבינים שההערצה שלהם די מגוחכת כי היא בעצם מורידה את הקדוש הצדיק בדרגה. אנשים נכנסים מדי יום לבית חולים כדי לקבל טיפול ואף אחד לא קורה לזה 'נס' אבל כשהרב המקובל הצליח לרפא בברכה את עקרותה של האישה זו הוכחה חד משמעית ומוחצת… למה בעצם? הרי טיפולי פוריות קיימים ומצליחים מדי יום ביומו ואף אחד לא מניד עפעף. כך גם היחס למדע, פסוק כלשהו בתורה שאפשר לפרש אותו בדוחק כמתייחס לעובדה מדעית כלשהי (דגים , עופות, העלאת גירה וכו' האתר הזה מלא בדוגמאות) הופך לאישור לקדושתה של התורה אבל אם בתיאוריה מדעית שמוכיחה יפה תהליכים שונים יש נקודה או שניים שבהם עדיין הדברים לא לגמרי ברורים אז בוודאי שהמדע כולו הוא הבל הבלים. בעצם מודים חסידי האמונה שהם כמו ילדים קטנים לעומת מבוגרים ואמות המידה שבהם הם שופטים את עצמם נמוכות ונלעגות לעומת אמות המידה בהם הם שופטים את המדענים.

עדו

תוכן:   ברצוני להוסיף תגובה קצרה וכבר עיקרי הדברים נכתבו בהערות קודמות: השאלה הייתה בעינה אם היה ידוע לשואל מיהו האלהים ובכן אם אלוהים הינו כל יכול העושה רק טוב בעיני האנשים אכן שאלה קשה שאלתך אלא שהאלהים אינו טוב לפי קנה המידה שלך אלא טוב אמיתי שייתכן וברגע מסויים נדמה לך שהוא רע אלא שזהו הטוב המושלם ההליכה לרופא הינה חלק אינטגרלי מהתפילה לאלהים משום שאין אלהים עושה מעשים היוצאים מגדר הנורמה בכדי לשמר על אפשרות בחירה שווה בטוב וברע [תאר לך שכל החוטא מת מיד האם היו אנשים שאינם מאמינים באלהים ?]

יעקב