השאלה שלי היא כזו, נניח שהיה תלוי מגנט מעל ראשו של דוד, אולי זה היה יכול להקל על משקל הכתר (לא ברור כיצד דוד יכול היה להסתובב עם מגנט תלוי מעליו אבל לא משנה).
לעומת זאת, אם היה מגנט על הכתר ולא מעל לכתר, הרי שזה אמור להכביד על משקל הכתר.
אז כיצד זה עזר להקל על משקל הכתר?
שייקה
קצת מביך להתעסק בהבלי חז"ל כלומר, להתפלפל עליהם, להקשות ולתרץ.
אך היות וזמן פורים קרב ובא ומילי דבדיחותא מרחיבים דעתו של אדם אשיב את שהשיבו חכמי צרפת (בעלי התוספות) – ויפה כיוונת לקושייתם – שהמגנט היה תלוי על כסא מלכותו.
"אבן שואבת [מגנט] היה בה – וכשהיה [דוד המלך] יושב על כסא מלכותו מניחה [את הכתר]. ואבן שואבת שקועה למעלה [תלויה על הכסא] ולא היתה האבן שואבת חקוקה בנזר" (תוספות, עבודה זרה מד ע"א ).
מעניין שתירוץ חז"ל לא התקבל על דעתו של רש"י וניסה כוחו לפרש את הכתוב אחרת:
"ותהי על ראש דויד – יש מפרשים על ראש דוד ממש. ויש לתמוה היאך ראשו סובלת? ורבותינו [חז"ל במסכת ע"ז] פירשו אבן שואבת [מגנט] היתה בה. ושמעתי בנרבונא כי מנהג בארץ ישמעאל שתולין כתר של מלך מלמעלה על ראשו והוא יושב כנגדה מלמטה תחתיה על כסא. ומה שכתוב ותהי על ראש דוד שנראית כמו על ראשו" (רש"י, דברי הימים א, פרק כ, פסוק א).
והואיל ובמגנט ובמילי דבדיחותא עסקינן נוסיף את "הפטנט" להוציא מרשות לרשות ביום שבת באמצעות מגנט. כך כתב הפוסק הרב שלמה זלמן אויערבך בספרו:
"נראה שהמוציא מחט מרשות לרשות ע"י אבן שואבת דאין זה חשיב הוצאה כיון שהמחט הולך מעצמו בלא שום כח דוחף ולאו "מוציא" הוא אלא "יוצא" מאליו" (שו"ת מנחת שלמה, תנינא (ב – ג) סימן לא).
אין לנו אלא לבכות על עצמנו שמממנים אנשים העוסקים באובססיה חסרת תועלת בדקדוקי הבל לזרא.
בברכה
דעת – אמת
כתר של ברזל היה לדוד דמסתמא אבן שואבת ,רק ברזל.
וההוכחות לכך:
1- "אדמוני ויפה עיניים…" אדמוני על מה ? על החלודה שבשעה דחפיף לרישה הווה מחליד ונוטף על שערו, וקשיא?? דהרי בדוד קודם מלכותו עסקינן?!
ולא קשיא דהרי:"אין מוקדם ומאוחר בתורה"
2-ועוד "ויאמר קום משחהו.." שמן המפורסמות ששמן דוחה חלודה.
3-ועוד שהיה "מושך" כל אשר ראהו. ותימה והרי לא נשא מגנט על ראשו ??!
ומשיבין מהמגנטיות השיורית של הברזל משך…
פורים שמח.
ישראל.