שלום לך,

לפני שאציג את דעתם של חוקרים הסוברים אחרת חשוב לי להבהיר לך ולשכמותך כפי שכבר כתבתי במאמר "ממצאים ארכיאולוגים לתיארוך כתיבת התורה" שכל המקבל את המחקר על-פי המתודה האקדמית למעשה הופך את כתבי הקודש ליצירת חולין – ואין זה משנה מה הם מסקנות המחקר. גם לא משנה, מבחינה אמונית, מתי נכתבה התורה. עוד כתבתי בתשובה "מטבעות מצריים": "עוד דבר, שיש להפנים בנושאי ארכיאולוגיה ודת, ממצאים ארכיאולוגים התואמים את סיפורי המקרא אינם מעלים ומחזקים את האמונה אלא את ההיסטוריה, כי לאימות אמונה אין ארכיאולוגיה משום ש"אין ממצאים ארכיאולוגיים לאלוהים".

ולגופם של דברים, אם מחקר במתודה אקדמית מעניינך, כדרכנו, שלחנו את שאלתך לאנשי אקדמיה לארכיאולוג, פרופ' זאב הרצוג מאונ' ת"א, והוא קישר אותנו למכתב תגובה של פרופ' חיים כהן מאונ' בן-גורין ולמאמר תגובה של פרופ' ניל סילברמן.

נתחיל עם מאמרו של פרופ ניל סילברמן "הללויה או, החכם עיניו בראשו".

(Hallelujah or Caveat Emptor? כתוב באנגלית)לטובת הציבור ביקשנו משוש לפידות (מתרגמת מקצועית שתרגמה בהתנדבות, תודה שוש) לתרגם את מאמרו, הנה תרגומו:

ושוב אנו נחשפים לחיזיון שבו פונדמנטליזם דתי מתחפש לארכיאולוגיה "מדעית". עוד ארכיאולוג, מוכשר למדי, רתם את כירכרת מקצוענותו לדגל "הוכחת אמיתות התנ"ך". עורכי סיכומי העיתונות של נשיונל ג'אוגרפיק, ו-ניו יורק טיימס הקשובים היטב לקהלם, ידווחו על כך בהתלהבות; מלומדים במשקל כבד ונפוחים, בדרך כלל, יקרקרו על "מות המינימליזם", בקבוקי שמפניה ייפתחו במשרדי הארכי-מעודדים של צמד האובססיות התאומות, איסוף עתיקות מתקופת התנ"ך וספרות תנ"כית, ב-Biblical Archaelogy Review (כתב העת לארכיאולוגיה תנכית).

אולם, האם באמת מוכיח האוסטריקון (חרס עם כיתוב בדיו), אשר התגלה בשנת 2008 בחפירות פרופ' גרפינקל באתר ח'רבת קאייאפה בדרום ישראל, ש"מלכות ישראל התקיימה כבר במאה ה- 10 לפני לפנה"ס, וכי לפחות אחדים מבין הטקסטים התנכיים נכתבו מאות בשנים לפני התאריכים מוצגים במחקרים הנוכחיים"?

פרופ' גרשון גליל מאוניברסיטת חיפה מעלה השערה לפיה "תוכן הטקסט מגלה רגישות חברתית למעמדם השברירי של החלשים בחברה. הכתוב מעיד על נוכחות גרים בתוככי החברה הישראלית, גם בזמן כה קדום, וקורא לתמוך בגרים אלה. נראה שהכתוב מתייחס לאלמנות וליתומים וקורא להתערבות המלך – שבתקופה ההיא היה אחראי לריסון חוסר השיוויון. תוכן כיתוב זה דומה לכתבים תנכיים אחרים (ישעיה, א:17, תהילים עב: 3, ואחרים) אולם ברור שאינו מועתק מטקסט תנ"כי אחר.”

הסנטימנטים ראויים לציון אולם, אין ספק שזיהויים בחרס עתיק אינו אלא פרי הדימיון ומשאלת לב אשר יסעירו את המאמינים אבל לא יציגו יותר מאשר כישורי התשבץ המחוכמים של גליל. להלן ההודעה הרשמית לעתונות:

1. אל תעשו [כזאת] ועבדו את [יהוה]

2. שפטו עבד ואלמנה/ שפטו יתום

3. וגר. ריבו עולל/ ריבו דל

4. ואלמנה/ שקמו ביד מלך

5. הגנו על אביון ועבד – תמכו בגר –

אבל הנה תרגום מוקדם יותר של הטקסט אשר מאפשר לנו מושג טוב יותר על היקף חוסר הוודאות בשיחזור:

1. לא תעשו [משהו רע?] ושרתו [שם אישי?]

2. שליט [שם גיאוגרפי] … שליט …

3. [שמות גיאוגרפיים?]

4. [לא ברור] והענישו את יסד מלך גת…

5. סרן ע [עזה?…] [לא ברור] …

די להתבונן במתווה שמספק גליל, על היקף חוסר הוודאות (או אי-קיום) באותיות המובאות בהדגשה.

עד כאן דברי פרופ' ניל סילברמן.

הנה מכתב תגובה של פרופ' חיים כהן:

גרשון היקר וחברים יקרים, ברצוני להעיר כמה הערות ספורות באשר לפיענוח של הכתובת שגרשון הציע.

א. קודם כל אני רוצה להודות לגרשון עבור נסיונו האמיץ לפענח כתובת קשה זו וכן על החלטתו לשתף

אותנו בתוצאות העיקריות עוד לפני פרסום מאמרו.

ב. אם היה אפשר לקבל את קריאתו באשר לרוב המילים בכתובת זו, נראה לי שהכיוון הכללי שהוא מציע

היה בהחלט מתקבל על הדעת.

ג. מאידך, קריאתו של רוב המילים איננה בטוחה כלל וכלל.

Prof. Jack Sassonהודיע לכל חברי הרשימה שלו agade שניתן לראות קריאה אחרת לחלוטין של כל הכתובת הזאת על ידי משגב, מאיר, ירדני, אחיטוב וכן Schniedewindלפי הכתובת באינטרנט:

http://ancienthebrewpoetry.typepad.com/ancient_hebrew_poetry/2009/10/misgav-maeir-yardeni-a hituv-and-schniedewind-on-the-qeiyafa-inscription.html

ד. יש לשים לב שמילה אחת בכתובת זו לפי קריאתו וניתוחו של גליל (כולל תרגומו לאנגלית של כל הכתובת כפי שפורסם באתר של אוניברסיטת חיפה) לא הייתה קיימת בשפה העברית עד לשנת 1944 אחרי הספירה כלומר לקראת סוף מלחמת העולם השנייה! מדובר בפועל 'שקם' שגרשון קרא בשורה 4 ותרגם

) באתר של אוניברסיטת חיפה) כך: "Rehabilitate" את הסיפור המעניין באשר ליצירת שורש זה בעברית החדשה, ניתן לקרוא בספרו של יצחק אבינרי, יד הלשון, תל-אביב 1964, עמ' 504-503 (ערך "קימום ושקום"). מדובר כמובן בשפעל של השורש קו"ם (ראה למשל במילון של אבן-שושן). יצירת פועל זה הוצעה לראשונה בעיתון 'דבר' כדי לתאר בעברית את הרקונסטרוקציה של ההריסות לקראת סוף מלחמת העולם השנייה. היה ויכוח בין חוקרים אם לאמץ הצעה זו. אבינרי התנגד וטוען שגם בוועד הלשון הייתה התנגדות. אני ממליץ לכולכם לקרוא ערך מענייןזה בספרו של אבינרי בברכה לכולכם ולהתראות בכינוס,

חיים כהן

אוניברסיטת בן-גוריון

אני מקווה שתקרא את שני הצדדים בעניים פקוחות לחקר האמת.

בברכה

דעת – אמת

הפועל "שקם" במובן "שיקום" מיוחס במאמר שבו נמתחה ביקורת על השימוש שעשה פרופסור גרשון גליל בתרגום טקסט קייפה, לתקופה של סוף מלה"ע השנייה. עם זאת, בספר שופטים בשירת דבורה נכתב: "בימי שמגר בן ענת בימי יעל חדלו אורחות והולכי נתיבות ילכו אורחות עקלקלות. חדלו פרזון בישראל, חדלו עד שקמתי דבורה שקמתי אם בישראל". המילה שיקום במובן השבה למוטב, שיחזור מצב קודם, ריפוי חוליי גוף ונפש היא אינטרפרטציה של המילה האנגלית RE עם השורש "קומ", כגון "הוליכנו קוממיות". רצתה דבורה הנביאה לומר במצב הביטחון היה גרוע עד אשר קמתי אני ועשיתי מעשה.

תרגם גליל את המילה כמות שנחרתה באוסטיריקון (חרס) וההקשר שלו הגיוני ונכון, ואין הפרופ' גליל, מייחס למילה זו את ההקשר (Context) שניתן לו לפני כ- 66 שנים – שיקום.

אז לאט לכם חכמים, והיזהרו בדבריכם.

יוסי בלום הלוי