שלום לתוהה האלמוני

אלוהים הוא פיקציה המשמשת כפונקציה לגחמות בני האדם.

אמור לי מי אלוהיך ואומר לך מי אתה.

ואם תשאל מדוע אנשים זקוקים לפיקציה כדי להגשים משאלותיהם ולספק את פחדיהם? הדבר מורכב מאוד ואין לי תשובה ברורה לכך. הדבר דומה לתופעה שאנחנו מורגלים אליה, לספר סיפורים בשם חיות המייצגות את ערכי המוסר שאנחנו רוצים להעביר לילדינו. משמע, נוח יותר להוכיח באמצעות חיות מאשר להוכיח ישירות. כך הוא לגבי הדמות המדומיינת (אלוהים). נוח לבריות לנהל חייהם וחוקיהם באמצעות משהו הרחוק מהם ושאינם יודעים אותו ואינם מכירים בו.

אם תבדוק את אלוהי היהודים תגלה שהיהודים בדו פיקציה התובעת מהם את שהם רוצים בעצמם. כלומר, להיות מבודדים כשבט יחיד בלי להתערב עם יתר בני האדם. לכן הם כתבו שאלוהים בחר רק בהם, ויצר את העולם רק בשבילם. והיות וגברים שלטו בפיקציה הזו ולא הניחו לנשים להשתעשע יחד איתם, הם אסרו בשמו לתת כוח ושלטון לנשים, והעמידו אותן כעזר לגברים. ויתרה מכך, משהבינו שאור התבונה מאיים על בדייתם קבעו שאלוהים אוסר להשתמש בתבונה, באור הטבעי, אם היא תוביל למסקנה שבדייתם היא בדיה מגוחכת שיש להכחידה.

כך תלמד על האיסלאם והנצרות, מתוך כתביהם וחוקיהם בשם אלוהיהם תלמד על רצונותיהם וגחמותיהם. או כפי שכתבתי לעיל: "אמור לי מי אלוהיך ואומר לך מי אתה".

כדי לחזק דבריי אתלה באילן גדול הפילוסוף ברוך שפינוזה: "מדרכם של בני אדם להניח שדברים טבעיים פועלים כמותם לשם איזו תכלית ושאלוהים עצמו, כפי שהם פוסקים בוודאות, גם מוליך לאיזו תכלית מסוימת – אלוהים עשה הכל, אומרים הם, בשביל האדם ואת האדם בשביל שיהא הלה מעריץ אותו…מכאן אותה עובדה, שכל אדם המציא לו לפי רוחו הוא אופן מיוחד של הערצת אלוהים בשביל שיאהב אותו אלוהים יותר מאחרים וינהיג את הטבע כולו לשם סיפוק תאוותו העיוורת ותשוקתו שאינה יודעת שובע. … אולם אין מן הצורך להרבות בדברים כדי להוכיח, שהטבע לא התווה שום תכלית וכל הסיבות התכליתיות אינן אלא בדמיונותיהם של בני אדם" (תורת המידות, מילואים לחלק ראשון).

לאחר הסבר זה התשובה לשאלתך ברורה, היות ורצונות האדם הם דברי האלוהים עצמו הרי שאין האדם מרגיש בסתירה. אתה שואל מדוע אלוהים לא דואג לחיות יציר כפיו, שאלתך נובעת מתוך הרצון לדאוג לחיות לכן אתה תמהה על כך. שים לב שעניין החיות הציק לך ופחות עניין הדומם. כלומר, השאלה על "אלוהים" מתעוררת כשרצון האדם משתנה.

לכן יש בעיה לאנשי הדת כשרצונות בני האדם משתנים. ילדי אבות, יוצרי הפיקציה, מתחנכים על ציות טוטלי לחוקי האלוהים כלומר, לגחמותיהם של יוצרי הפיקציה באותה תקופה שתאמה את רצונם לחוקי האלוהים שבדו. והנה דור הולך ודור בא ותודעת האדם משתנה, המוסר משתנה, הנורמות משתנות. ומה עם חוקי הבדיה הנצחית? התמודדות עם בעיה זו, שהיתה מורגשת היטב מדור לדור, באה לידי ביטוי במלוא חריפותה לאחר חורבן מקדש שני וביטול העצמאות המדינית של החשמונאים.

בתקופה זו היו חייבים האנשים להתאים את רצונותיהם לגחמת אלוהיהם ולכן היו צריכים לקבוע "שאלוהים" נתן להם רשות לקבוע את חוקיהם כהבנתם וכפי הכרעתם יהיה מקובל על בדייתם הנצחית (אלוהים). וזהו אומרם: "אפילו אומרים לך על ימין שהוא שמאל", יצאה בת קול ואמרה: "נצחוני בניי".

אלא שחוקי האנשים שחיו לאחר חורבן מקדש שני תאמו את רצונם ותשוקתם ואינם תואמים את רצונם ותשוקתם של אנשי דת בזמננו. ועדיין הם תקועים בחוקים אלה ואין להם את העוז להמציא "לוליינות" יצירתית ולהפיח בבדייתם הנצחית (אלוהים) את רצונם שלהם.

לכן שם ספרי הוא : "הדת קמה על יוצריה".

בברכה

דעת – אמת

מותר לצטט את ישעיהו ליבוביץ' שתמונתו מופיעה פה באתר?

'אין לו לאדם שום ידע על השם יתברך!' .

הנה לך יהודי אורתודוקסי שעצם השאלה, למה אלוהים חושב או עושה כך ולא אחרת היא חילול השם מבחינתו, גם כשהיא באה מידי יהודים אדוקים שמסבירים שאלוהים 'בחר' בנו או 'מעדיף' דווקא אותנו , אין לאף אחד מושג מה אלוהים 'מעדיף' .

עדו

איפה ניתן להזמין את הספר "הדת קמה על יוצריה", אני אשמח לעיין ברעיונותך כי קרובים הם לדעתי.

ולמגיב עדו, בבקשה ממך, אם ברצונך שאנשים יבינו אותך דבר איתם בשפה הפשוטה ביותר שאתה יכול. ואל תענה לי בשאלה על שאלה, הרי זה לא מוביל לתשובה אלא רק להשערות מנופחות וחסרות בסיס.

אם היה רבי שהיה מוכן לענות לי על כל שאלותיי מבלי לקרוא לי כופר, אלא באמת מנסה ללמד אותי את "החוכמה", ואכן היה מוכיח לי את הטעויות שלי באמונתי, הרי כבר מזמן הייתי דתי חרדי, כי הייתי רואה את "האור".

אבל מנגד כל פעם שיצא לי לשאול רב או משכיל "בהלכה" את השאלות הקשות שלי, קיבלתי תשובות מתחמקות (אשר עונות לטפל ולא לעיקר), וכשביקשתי הסבר מעמיק, קיבלתי תשובה שמאחוריה עומד הרעיון שאם איני מאמין באלוהים כמוהם סימן שקטונתי מלהבין זאת כי איני "חכם".

אני אדם שמאמין, שקיים כוח שגדול מהאדם, אשר יצר את הכוכבים הדומם והחי.

אבל מה שאני לא מבין למה אנשים חושבים שלכוח זה יש רצונות אשר דומים במהותם לרצונות האדם, הרי כוח זה בעל תפיסה אחרת ושונה לגמרי!!(כמו האדם העיוור שיש לו תפיסה שונה מעט מהאדם הרואה לגבי העולם, כי חסר לו חוש.)

ככה לאל ישנם הרבה יותר חושים (או שעדיף להגיד שיש לו כל חוש אפשרי) מנגד לאדם שהוא בעל 6 חושים בלבד(אני מכליל את האינטואיציה)

איך יתכן (או בפשטות, למה??) שכוח זה יהיה מעוניין דווקה באנשים, ולא בדולפין או במדוזה או בעכברוש, מה זה משנה לו?? למה שיעדיף יציר כפיו אחד על פני האחר?? ולמה אנשי דת למיניהם חושבים שהם יכולים להבין כוח זה?????

אם תשאל אותי, כל אדם אשר מגדיר את עצמו כבעל הבנה בדרכי האל הרי הוא לא יותר משרלטן אשר מנסה למכור לך שיקויי קסם לחיי נצח.

הרי אותו אדם בוודאות לא דיבר עם אלוהים ולא יודע אפילו חצי דבר מהאמת האמיתית, כל מה שהוא יודע זה מה שאבותיו לימדו אותו, וידע זה מתעוות מדור לדור.

בקיצור אני לא רוצה לחפור מדי בדעותיי, ממליץ אני לך לשאול את רבנך למה ומדוע הוא מאמין. אם הוא יענה לך שבגלל אבותיו, תשאל אותו למה אבותיו האמינו…. ככל שתרד אל תוך המהות של שאלה זאת כך תבין יותר שהכל הבל הבלים.

התוהה

שלום תוהה,

אולי תשמח למצוא שאינך היחיד באמונתך, וקדמו לך רבים וטובים:

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%90%D7%99%D7%96%D7%9D

יואב

לתוהה שלום…

צר לי אך אייני מבין שאלתך ואנסה לבאר..

א…אתה יוצא קודם כל מהנחה שאת העולם ברא אלוקים ומכאן אתה מתחיל לשאול שאלות…אבל א..אומר לך שהמושג בריאה הוא מושג בלתי מובן…ואסביר..אתה יוצא מנקודת הנחה מסויימת ועליה אתה בונה אסקיומה וכאן הבעיה.הרי אי אפשר לשאול על אלוקים ממשוגים שהם רק בשבילנו זה כמו שתשאל אם אלוקים נושם אז איך הוא לא נחנק מהרעלים שנמצאים מזיהום האדם את העולם…אתה לוקח מושג שקיים אצל האדם ומחיל אותו על דבר שאין לך מושג מהוא..באותה מידה שאתה שואל למה איכפת לו מהאדם ולא מהחיות והפנדה..אז א.. מי אמר שאיכפת לו מהאדם??מותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל…ב..מושג של איכפתיות קיים בי ובך לא באלוקים שאין אנו מבינים מהוא ולכן הדרך הקלה זה הכרת האלוקים על דרך השלילה …או כפי שניסח זאת הרמב"ם אין לו גוף ולא דמות הגוף ולא ישיגוהו משיגיי הגוף..

בברכה יוסי..

תוכן:   לתוהה

ביקשת הסבר:

ישעיהו ליבוביץ' היה מהבודדים שיכולתי להבין את האמונה שלו.

ממה שהבנתי (וקשה לרדת לעומק הגותו של הגאון הזה)

הוא התייחס לתורה כאל משהו שנבנה 'מלמטה' כלפי מעלה ולא להיפך, כלומר האמונה נוצרה על ידי אנשים כדי לעלות בדרגה ולהתקרב אל הבורא ולא משהו ש'ניתן' על ידי הבורא כמו משימה בתוכנית של דודו טופז שצריך לעבור אותה בהצלחה ואז מקבלים פרס יפה בסוף. מכאן גם שכל מיני שאלות כמו 'מה אכפת לבורא דווקא מיהודים?' , או 'איך הבורא מרשה שיקרו דברים רעים?' הן הבל הבלים כי אין לנו מושג קלוש על הבורא אבל התורה היא מאמץ שלנו לעלות מדרגה כבני אדם ולהיות יותר מאשר סתם יצורים חיים בעלי אינסטינקטים .

עובדי אלילים לעומת זאת ניסו לעצב להם אלים שיוכלו להבין ועל ידי כך 'להסתדר' איתם ולחיות חיים טובים יותר, לכן – אליבא דליבוביץ' – מי ש'יודע' משהו על אלוהים הוא עובד אלילים.

עדו

תוכן:   שלום לתוהה,

אני מניח שזה בגלל האנוכיות של האנשים שמאמינים באלוהים כזה, האנוכיות והילדותיות של האנשים יצרה את מושג האלוהים והיא גם זאת שגורמת לאנשים לסגוד לו ולהאמין שאכפת לו מיהודים.

כך גם הדת מחנכת את האנשים להיות "ילדים" של "אביהם שבשמיים".

בקשר למה שאמרו יוסי ועדו, אני חושב שלהגיד דברים כמו "אין לנו הבנה על אלוהים" או "אין לו לאדם שום ידע על השם יתברך!" זה דבר אנטי-הומניסטי בעליל!

למה שבני אדם לא יבינו או ידעו? הרי זה ברור כשמש! רק בידיעת האל ניתן לכפור בו בקיומו!

הדתות פשוט שוללות את התבונה של האנשים ואומרות למאמינים כי "לא ניתן לתפוס את אלוהים במושגים מדעיים-אנושים" ושאר דברים מסוג זה בכדי להשאיר את האמונה בעידן של תבונה.

יום טוב

תוכן:   אני רואה שמישהו הגיב פה ביום ה' האחרון וטוען שדבריו של ליבוביץ' הם אנטי הומניסטיים . אני לא מוסמך להגיב בשם ליבוביץ' אבל נראה לי שזה נכון לגמרי, ליבוביץ' טען תמיד שהומניזם ואמונה לא הולכים יחד, מה החידוש?

עדו