נושא זה, כלומר מדינת היהודים כבית ליהודים על בסיס הומני ודמוקרטי, בוער מידיי בלבנו ואני מקווה שגם בלבך.

כך גם לגבי שאלות הלכתיות שמשמעותם ביזוי האדם כמו: פיקוח נפש לא דוחה חיי גוי או זרעו של גוי הפקר הוא, ואישה חמת מלא צואה, ישרפו דברי תורה ולא ימסרו לנשים וכיוצא באלה דברים שרק מי שלבו לב אבן יוכל לכותבם ולהישאר אדיש. ומי שלא מוחה בקול רם, לא יוצא נגד דברי תועבה אלו, כאילו מסכים לדברים בשתיקה.

הערה לדבריך: "הדת אינה מנסה להיות רציונאלית". הדת היהודית מאוד ראציונלית, במובן זה ששאיפתה ליצור מערכת משפטית ראויה ותקינה (נכון שלמעשה חוקיה נשמעים אבסורדיים ומגוחכים אבל שאיפתה ליצור מערכת משפט הגיונית). הדת היהודית היא "תורת חיים" כלומר מציעה אלטרנטיבה משפטית לחיים תקינים – כך הם סוברים. אומנם האמונה באלוהים אינה רציונלית והדתיים מחרים והוזים כאילו אלוהים גם כתב חוקים אלו, וטיעון זה אינו מתחום ההגיון והרציונל. אך הדת היהודית פחות שמה דגש על האמונה באלוהים, ובאמונה שהוא חוקק את החוקים, מה שחשוב לה שהיהודים יחיו על-פי מערכת המשפט הדתית כלומר, ההלכה. לדידם "דברים שבלב אינם דברים" ועל-פי המעשים נשפט האדם. ואם תיתן דעתך על עניין זה תבין עד כמה הדת היהודית מאיימת על השלטון הדמוקרטי כי היא למעשה הצעת חלופה ואלטרנטיבה לחוקים ההומניים.

בתקווה לראותך אתנו למען מדינה המספקת חלון הזדמנויות שווה לכל אזרחיה,

בברכה

דעת – אמת

בברכה,

ליאור הלפרין

תכליתה של הפרדת הדת מהמדינה היא הפסקת המימון ופירוק מוסדות הדת האורתודוקסית מהמדינה, דבר זה משרת את האינטרס של כולנו למדינה שבה כל יהודי יהיה שווה(מדינה יהודית ודמוקרטית).

הדתיים לא "משוגעים" אבל החברה דתית-חרדית בישראל היא פנדמנטליסטית ולדעתי ראוי שהחילונים יקבלו את המציאות הזאת במקום לשגות בחלומות של "אחדות בעם".

ניכר כי אנו מסכימים בעניין הדת והדמוקרטיה.

"הדת אינה מנסה להיות רציונאלית."

טענת ה"תחומי עיון לא חופפים" (NOMA) היא מופרכת מהיסוד, היא סוג של גלגול עיניים שחילונים עושים בכדי לא "להעליב" את הדתיים ואפילו סטיבן ג'יי גולד אמר כי הסיבה היחידה שהוא דוגל ב NOMA היא התקינות הפוליטית.

האם אתה באמת חושב שהתקינות הפוליטית צריכה לעצוור אנשים מהבאת "דעת אמת"? אני לא חושב שכך, וגם טומי לפיד לא חשב כך והוא קיבל 15 מנדטים.

יום טוב

אין שום קשר בין האמור כאן לבין NOMA. זו רק הערה לגבי שימוש בביטויי דה-לגיטימציה במקום בו תשובה עניינית הייתה עושה את העבודה טוב יותר

ליאור הלפרין

מדוע לא לקרוא להוזה הוזה, ולמשוגע משוגע, למה להסתיר את הדיעות שלך מפחד ממה שאנשים יגידו עליך?

"וגם לשם ציבור שרוצה להיות מיוצג עלידכם אך לא נוח לא מול ביטויים חדים שכאלו.. " כותב אלון, אבל מה לעשות שלפעמים המציאות היא חדה. ואיך אפשר לבטא מציאות חדה אם לא בביטויים חדים? מי שלא משתמש בהם לא מציג את המציאות איך שהיא.

אני תוהה לגבי אנשי הפוליטיקלי-קורקט : אם היינו חיים בגרמניה, בשנות השלושים אז גם הייתם מבקשים שלא לקרוא לנאצים בביטויים חדים מידי, על מנת לא לפגוע באחדות, מטעמים פוליטיים,כדי לא לנטוף נאצה וכולי? (כמובן שאיני טוען שהחרדים הם נאצים אלא רק שלפעמים רק ביטויים חדים משקפים את המציאות המרה).

הרצון לעדן את הביטויים, גם כשבליבך אתה חושב אחרת פסול כעיקרון מוסרי. זוהי צביעות ופחדנות. ההפך מאומץ אינטלקטואלי. וכן, לא תמיד צריך להסתכל על התוצאות. יש ערך לפעולה מתוך עיקרון. חשוב להגיד אמת מבלי לדאוג לתדמית.

וגם ברמת המעשה, חובת ההוכחה שיש ערך ל"עידון" "נחמדות" "מתינות" על הצד שטוען שזה חשוב. אירופה לא נהייתה חילונית על ידי מתינות. אם העולם היה דוגל בגישה הזאת, אז לא היה לנו מולייר, וולטר, לייבוביץ' שפינוזה וכל הוגה דיעות אמיץ.

Veritas.

שוב שלום,

ממש חבל, האם אתם עד כדי כך מסונוורים ?

נובע מפחדנות ? תגידו לי על מה אתם מדברים ?

אני רוצה להכיר לכם מושג שנקרא סובלנות

המציאות היא חדה לפי דעתכם..

אני רוצה לשאול אותכם שאלה, כדוגמא ..

מה דעתכם על זכויות הומוסקסואלים ?

ובכן התשובה ה"פחדנית" לדידכם (אשר היא תשובתי)

אומרת כי אמנם לפי דעתי החילונית, מדובר בסטיה מסוימת, בבעיה ולא במצב טבעי, אך הגישה הסובלנית אומרת

שזה לא משנה מה דעתי, אין דעתי מצדיקה יחס מפלה או מניעת זכויות כלשהם מהם, ואם תשאל דעתי, אומר כי אני בעד הענקת זכויות מלאות ושיוויוניות להומוסקסואלים על אף העובדה שזה לא לרוחי, מדוע ? האם אני מפחד?

הרי המציאות כל כך חדה? ומדוע שלא אומר פשוט את דעתי?

זה נקרא סובלנות, או אפילו סובלנות ביקורתית ..

אך אתם מעדיפים תמיד לתקוף..

מה דעתכם בנושא, בהתחשב בעובדה שרק המחשבה על יחסים הומוסקסואלים בעיניו של הטרוסקסואל מעבירה סוג של צמרמורת

אז מה עליו לומר? זה עושה לי בחילה ?

זו התשובה שלכם, ואנא אל תענו לי , לחרדים אין סובלנות לאף אחד,

זה הרי תשובתו של בני הקטן מהגן, אשר מתגונן באימרת הוא עשה לי קודם.

אלון

מאבק ערכי: בין אידאולוגיה דתית לאידאולוגיה נאורה אינה ממין הדוגמה שהבאת.

אלון, יתכן ואינך רואה מאבק ערכי אלא מעין דיון בית מדרשי או פלפול סלוני.

אבל דעת-אמת רואה במצב הנוכחי מאבק ערכי, מאבק על הבית, מאבק על הבית הלאומי שלנו.

זאת הסיבה שקמה דעת-אמת.

מתוך הנחה זו נסה להבין את דברינו.

דעת – אמת

אני נאלץ להסכים עם מה שאמרו "דעת אמת", אתה לא מתייחס לכך שיש כאן הבדל חד מאוד בין מאבק על ערכים בסיסים וחשובים מאוד לבין קונפליקט כזה או אחר בן הדיעה האישית שלך על הומוסקסואלים והזכויות שמגיעות להם.

זה אפילו לא משנה אם החרדים סובלנים או לא סובלנים, במאבק על ערכים בסיסים זה ממש לא משנה – מאבק למען הערכים החילונים הוא זה שמשנה.

ולמה אתה חושב שזה נובע מפחדנות? אנשי "דעת אמת" הם לא חרדים…

יום טוב