שלום ירון

הבסיס ההומני כלומר, עקרון השוויון וזכות החירות הטבעית לאושר לכל אדם הוא המבחן והמדד לשיפוט ערכי טוב/רע. זוהי האקסיומה הערכית ההומנית זהו השורש ממנו יוצאים ענפי החוקים, התקנות, עונשים, תרבות, טקסים וכל אורחות חיים יומיומיים.

כל המקבל בסיס ערכי זה במלוא חומרתו רצוני לומר, שיצא למאבק נגד המתנגדים לו יציב חומת ברזל נגד החפצים לנגוס מערך זה הרי הוא הטוב שבאדם.

מתוך בסיס ערכי זה תוכל לענות על שאלותיך בקלות ובבהירות:

1. האמונה בקיום האלוהים, אם אינה מובילה למחשבות ודעות הסותרות את הערך דלעיל אין בזה בעיה.

אלא שהמאמין באלוהים, מטבע הדברים, יצטרך להיזהר משנה זהירות שמא אמונתו תשבש ערך זה. כי המאמין בישות עילאית ונשגבה יתפתה מהרה לחשוב שאלוהים עדיף מאושרו של האדם כפי שאנחנו נוכחים חדשות לבקרים במאמיני האלוהים הפרסונלי כמחוקק עליון.

2. מדינה שערכיה הומניים אינה יכולה לתת עדיפות לשום דת. תפקיד המדינה לדאוג לחלון הזדמנויות של כל אזרחיה להגשמת אושרם. זוהי המשמעות של הפרדת דת ממדינה. אומנם אין מדינה יכולה להתעלם מהתרבות הדומיננטית של אזרחיה כי התרבות יוצרת חיים ריאליים שאי אפשר להתעלם מהם.

וזו המשמעות שמדינת ישראל היא בית לאומי של היהודים שיסודה.

התרבות קובעת את השפה הרשמית של המדינה, ימי השבתון, סמליה וכיוצא באלו אבל כולם יתגשמו מתוך אספקלריה הומנית. וחשוב להבין שהמניע והמקום הראשיתי של קיום התרבות עושה את ההבדל. לא דומה אדם ששובת שבתו מתוך תפיסה גזענית לשובת שבתו מתוך תפיסה הומנית.

3. אדם דתי במשמעות הקלאסית – אדם שמקבל על עצמו אורחות חיים הלכתיים – אינו יכול לסרב לקבלם. העושה כך למעשה מדיר עצמו מקבלת ההלכה ויוצר לעצמו זהות חדשה (שעדיין אין לנו הגדרה מילולית עבורו).

צריך להבין שמהות אדם הדתי, זה המקבל את ההלכה כמערכת משפט, אינו יכול לקבל את מערכת החוקים המבוססת על הנורמות הנאורות. והעושה כך כלומר, מקבל את החוקים הנאורים כחוקים אידיאלים וראויים ומאידך מקבל גם את ההלכה הוא יוצר "יצור כלאיים" שאינו מתיישב עם עקביות.

הוא למעשה פוסח על שני הסעיפים ויצטרך להגדיר לעצמו מהו?

הומינסט ודתי הם סתרי אהדדי. ואדם הרוצה לשלב בניהם על כורחו יצטרך לתת סדר עדיפות לאחד מבין השניים כדי שיכריע בנקודות הרבות שהם סותרים זה את זה.

בברכה

דעת – אמת

לירון..

אתה צריך להבין שיש פרדוקסים לאדם והם קשים ואני בטוח שגם לך יש וזה לא בושה לחיות עם זה. אני כדתי אומר לך חגיגית שאני לא נופל משום הומניסט אחר אני מכבד כל אדם באשר הוא אדם ומודה כל יום להשכלה שהעלתה את האדם הנבער, וכמובן גם הדתי נכלל בו, לדרגה יותר גבוהה; כמו יחס לאישה ולבני אדם באשר הם. אם הדת הייתה ניתנת בידי והייתי מחוקק את חוקיה, שום אפיקורס או גוי לא היה סובל אלא להיפך. ואפ"י שזה סותר הלכות והנהגות בשו"ע הייתי יודע לשים את הדברים בצד ללא משוא פנים וכנ"ל ביחס לאישה ולכל אדם באשר הוא. אני לא אומר שלא הייתי נכנס לקונפליקט אבל הייתי אומר לעצמי נו ו…אז אני בקונפליט אז מה..יש דברים שצריך להחליק וזהו.

צריך כל דבר לקחת בביקורתיות ואספר לך משהוא באחד מויכוחי עם ראש ישיבה ידוע שאלתי אותו שאלות מאד קשות והוא ביושר אינטלקטואלי ענה לי יוסי אתה צודק יש בעיתיות ואם יצטרכו לשנותה היא תשתנה ולא יעזור כלום..ואני תמיד אוהב לצטט את דבריי הר"ן שאמר שפעמים שתיקוניי מלך יפים מתיקוניי תורה ולכן זה לא צריך לסתור.

אני דתי מבחירה שככה זה דרך לעבוד את השם אני שונא כפיה דתית אני בעד הפרדת הדת המדינה לחלוטין אני בעד זכויות לכל אדם באשר הוא וכמובן כיבודו, אם זה אדם שיש לו כבוד לערכים אוניברסליים [אין לי כבוד לניאו נאצים או לכל מיני שהידים למיניהם או לשהידים יהודיים למיניהם כי הם הורסים את החירות שלי ושלך ואת עולמו של אלוהים ואותם ובם צריך להילחם]. אבל זה לא סותר את היותי דתי הריי ידוע שגם ליבוביץ היה דתי וידוע שבקריאת מגילה הוא היה מנסה להתחמק ורק בגלל התנהגות היהודים בהרג ובטבח שנעשה אח"כ בגויים דווקא תגיד פרדוקס? צדקת..והריי אפ"י שבאיזה שהוא מקום הוא לא בדיוק היה הומניסט בהגדרתו הוא היה הומניסט בעצם מעשיו שזה הכי חשוב..וגם הוא היה חי בקונפליקט אבל זהו האדם..היחידים שאינם חיים בקונפליקטים אלו אנשיי דת קיצוניים מכל הדתות בין המוסלמים היהודים והנוצרים..שאיתם באמת יש בעיה ומלחמה ועליהם נאמר מלחמה לה" בעמלק מדור דור…

בברכה יוסי

שלום יוסי,

לא בפרדוקסים עסקינן אלא בהגדרות. למען הסדר הטוב וההבנה ההדדית אתה צריך להגדיר מהו דתי? אחרת נסתובב סביב מילים וכל אחד יפיח בהם משמעות שונה.

הדת היהודית מוגדרת כמערכת משפט תאוקרטית שחוקיה כבר נכתבו והפוסקים הם פרשני החוק (יועצים משפטיים). כל מי שמקבל את המבנה המשפטי הזה קרי; מקבל את השולחן ערוך, בין אם מוצא חן בעיניו בין אם לא, הרי הוא דתי. בדומה לאזרח הישראלי המקבל את חוקי המדינה בין אם מוצא חן בעניו בין אם לאו.

אדם שמחליט ליטול לעצמו את החוקים בלי להתחשב בחוקים שנכתבו והתקבלו על רוב הציבור הדתי, הרי הפקיע עצמו ממערכת המשפט הדתית. משמע אינו דתי.

ליבוביץ הבין זאת היטב ולכן גם דקדק קלה כבחמורה. ובד בבד דרש מ"יראי האלוהים" אלה הקובעים את ההלכה כלומר, הציבור הדתי לשנות את ההלכה מהיסוד. אך כל זמן שזה לא נעשה, אם רצונך להיות דתי, עליך להישמע לחוקי ההלכה.

יוסי, אינך יכול לנהוג כבתוך שלך ולהגדיר עצמך בתלוש מההגדרה.

הדבר דומה לצורה בעלת שלושה צלעות המגדירה עצמה מרובע.

בברכה

דעת – אמת

וכי על מה תלין, ירון?

מחד אתה חוזר וקורא לציבור הדתי לשנות את ההלכה מן היסוד ולפעול מתוך בסיס הומני. אך הנה כאן, באותה הנשימה, אתה פונה לאדם הדתי שמתנהג בדרך זו ממש בפני עצמו, ושאף מכריז כי אם היה הדבר בכוחו היה מנהיג זאת אצל בני הדת כולה – ואומר כי אינו נמצא בגדר "דתי"?

ליבוביץ' אכן הגדיר אדם דתי כאדם הפועל על פי ציוויי השולחן ערוך, אך אני סבור שאין די בהגדרה זו. והנה ראה, רוב בני היהדות הדתית בעולם הינם רפורמים וקונסרבטיבים והם ערכו רפורמה בהלכה ושינו אותה במקומות רבים לחיוב לכיוון ההומני: והדבר ניכר במיוחד בעניין מעמד האישה.

וכי יטען אדם שעיניו בראשו כי אינם דתיים? שהרי אמונתם אמונה שלמה ואף בפרקטיקה דתית אין הם חסרים.

למעשה, אני מוצא את עצמי מעט מאוכזב מתגובתך: שהרי אלו שיטענו בתוקף כי משני ההלכה אינם בגדר דתיים, אלו הם המאמינים האורתודוקסים – ושנינו מסכימים כי אין להם כל מונופול על הדת היהודית.

אני ואתה נמצאים בראש אחד במקומות רבים, ירון, וכמי שקיבל חינוך אורתודוקסי, גם לי היה קשה להשתחרר מהחשיבה המרובעת הזו. אני מוצא שבמקרה של ידידנו יוסי עלינו להכיר בכך שיש למולנו אדם דתי ששם את ההומניזם במקום הראוי – לפני ההלכה – ובאמת מי יתן שירבו כמותו.

ואולי, בתקווה עזה, כאשר ירבו כמותו, יחול שוב שינוי בהלכה בהתאם לרוח הזמן, והפעם, רוח הזמן תעצב את ההלכה לאור ההומניזם.

בברכה,

ליאור הלפרין

שלום,

תודה רבה על ההתייחסות המהירה והעניינית.

1. פגשתי לאחרונה בחור צעיר, מהקהילה היהודית בהונגריה. הבחור טען שהוא "יהודי דתי". זאת על אף שאינו נימול, אינו חובש כיפה, בשבת הוא נוסע ברכב לבית הכנסת, ובבית הכנסת שהוא מתפלל מנגנים בעוגב.. גם ביום כיפור. אז הוא באמת דתי? יהודי? מה הוא?

התגובה הכמעט מתבקשת הייתה: "מה זה הדבר הזה? אתה בכלל לא דתי, ואם בכלל יהודי… ובית הכנסת הזה שאתה הולך אליו זה בכלל כנסייה". אז כמובן שלא אמרתי את זה בקול רם, אך לא אכחיש שזה מה שעבר במוחי. האמנם כך?

אני מניח שלא! עם הזמן, הבנתי של"יהדות" יש צורות נוספות בעולם, אחרות מזו שאנו מכירים בארץ, בין אם זה מוצא חן בעינינו או לא.

ולכן אני נוהג להגדיר אדם דתי, כמי שמגדיר עצמו דתי.

2. למעשה, מרבית הדתיים בארץ אינם חרדים (כיפות סרוגות וכו') וככאלו רובם מקיימים מצוות כאלו ואחרות, אך באותו זמן מקיימים אורח חיים מודרני, נאור, שדוגל ב"שוויון וזכות החירות הטבעית לאושר לכל אדם".

לכן, ההתייחסות הדיכוטומית, שבה או שאתה מקבל את כל ה"מערכת המשפטית" או כלום, אינה עולה בקנה אחד עם המציאות. כלומר, "יצור הכלאיים" היא ישות שאין להתעלם ממנה גם אם אין לנו הגדרה מילולית עבורה. ואדם, המשתייך לקבוצה זו, אינו בהכרח פוסח על שני הסעיפים, כיוון שקבוצה זו אינה תואמת להגדרה ה"קלאסית" של דתי.

מה דעתכם?

ירון.

תוכן:   שלום ירון,

הגדרה היא סובייקטיבית. אך לצורך דיון אנחנו צריכים להבין זה את זה וכשאומרים דתי אנחנו צריכים לדעת על מה אנחנו מדברים.

כמובן שלכל אדם יש זכות של הגדרה עצמית והוא בן חורין לשייך עצמו גם אם אינו שייך.

לכן, לצורך הדיון, אנחנו עוסקים במסגרות ארגוניות ולא באנשים בודדים.

כמו שיש ארגון רפורמי, קונסרבטיבי כך יש ארגון חרדי וארגון דתי ועל-פי המסגרת שלהם אנחנו קובעים את ההגדרה.

ההגדרה של הדת האורתודוכסית יהודית המקובלת ורווחת היא קבלת ההלכה.

יתכן וההגדרה משתנה, כשם שדרכם של הבריות להשתנות, והמילים מקבלות משמעות חדשה.

אך הדברים צריכים להיות מוגדרים.

לפי הגדרתך את הדתי: "כל מי שמגדיר עצמו כך", נכון שאין הוא פוסח על שני הסעיפים.

בברכה

דעת-אמת

תוכן:   ליאור שלום,

מדוע התגובה איכזבה אותך? ההתייחסות הייתה להגדרה ה"קלאסית". הוא לא טען שכך הוא מגדיר אדם דתי.

זה נכון שאין לאורתודוכסים מונופול על היהדות, אך בפועל היהדות בארץ נקבעת על פיהם. ולכן, אדם שחי בארץ, על מנת להיות "שייך", חייב לפעול לפי "המערכת המשפטית" הזו.

אך אל לנו לחטוא באותה נקודה. עלינו לאפשר אלטרנטיבה אמיתית, שבה אדם דתי לא יאבד בין לילה את השיוך הדתי שלו ובו בזמן להיפתח לרעיונות ההומניים המודרניים. עלינו לתת לגיטימציה ל"תחנת הבייניים" הזו, כיוון שלהבנתי היא יותר טובה.

החיסרון הבולט באופציה הזו היא, כמו שנאמר לפני כן, שאנשים אלה נאלצים לפסוח על שני הסעיפים, כאשר הם צריכים להכריע.

תודה,

ירון

תוכן:   כצאת השמש בגבורתו " אלו תלמידי חכמים שמתנצחים אלו באלו בהלכה..וכך אני מרגיש איתך ירון אהובי וכנ"ל איתך ליאור וכ"ו וכ"ו..לירון אומר שנכון אני בעמדת מיעוט אין דתיים כמוני כמעט באותה מידה שאין דתיים כליבוביץ כמעט ..שהיה לוחץ יד לאישה עוסק בחכמה ומחקר ופילוסופיה שולל עבודת אלילים בעד חקיקה הלכתית מחודשת בז לכת החרדית ולרבניה ובכל זאת אדם דתי..דת זה דבר שנתון בידינו לשנות הרי גם חכמים שינו כשהיה צריך ולא פחדו..רק היום אין לרבנים שלנו את העוז כי הם שקועים בכל מיני הזיות למיניהם…בברכה ואהבה לכם והמשך דיון פורה אנו עוד נשנה את עם ישראל ונוביל אותו יחד לעתיד טוב יותר איתך ירון…

יוסי

תוכן:   שלום ירון,

אני אנסה לענות על שאלותיך:

1. אם אתה מחזיק בעמדה אנטי-תאיסטית אז כן. העמדה האנטי-תאיסטית גורסת כי עצם האמונה בקיומו של אלוהים מזיקה לחברה ולפרט. יעקב טייטל למשלהוא דוגמא למאמין אדוק באלוהים שיכול לפגוע באנשים בגלל אמונתו.

2.מבחינה מדינית הם צריכים להיות שותפים לפירוק הממסד האורתודוקסי ולכינון מדינה חילונית, מבחינות אחרות אני מתנגד גם לזרמים אלו.

אם היהדות המקובלת בארץ לא הייתה אורתודוקסית אז היה בה פסול מבחינתי, אבל קרוב לוודאי שהממסדים שלה לא היו מתפקדים כחלק מהמדינה.

3.להתייחס אליו כאל אדם שמוליך את עצמו שולל ומשקר לעצמו(לפחות אם הוא אורתודוקסי).

הרפורמיים שמאמינים בשיוויון מגדרי שוללים את ההלכה והם ממש בגבול בן דתיות לחילוניות כך שהם בעיקר "דתיים" בהגדרה בגלל שעדיין חשוב להם הציביון הדתי.

יום טוב