15 שנים • Anon מחד גיסא, מרגע שנקבע שאלוהים הוא מחוקק אין מנוס מלתת את הבכורה לרבני כל דור ודור, שיקבעו מהו רצונו של אלוהים וכיצד ניתן לקיים את חוקיו, מאידך גיסא, אנו רואים במדינת ישראל שהיהדות אינה מנסה אפילו להתאים את עצמה להומניזם ולדמוקרטיה, להפך, היא טוענת שהללו ערכים מערביים וזרים שאין להם אחיזה בתורה ובדברי חכמים, וראיה לדבר, היא שאף רב לא הוקיע את הלכות "תורת המלך" תוך כדי כך שהוא מציע חלופה הלכתית-הומנית לדברים האמורים שם. ונשאלת השאלה, היהדות שידעה להתאים את עצמה לתקופות השונות והזמנים החולפים, מדוע כעת היא מסרבת לעשות זאת בתוקף רב?
תודה.
דניאל
צוות
התשובה פשוטה: הם אינם רוצים.
הציבור החרדי אינו רוצה להעלות על דל שכלם אפשרות של שינוי מהיסוד.
הם מתרצים לעצמם, וכך מסבירים את אי רצונם, שאין כיום הנהגה ראוייה לעשות שינוי (כאילו שחז"ל שגרו בכפרים היו ראויים).
ומאז שנסתלקה "השכינה" ופני ההנהגה כפני הכלב, כך מנמקים לעצמם, אין להם אלא להתכסות תחת שמיכת ההלכה עד יבוא גואל ויסירה.
כרגע מצב זה נוח להם מאוד. הם אינם נושאים באחריות החיים הריאליים כל שעליהם לעשות זה לעסוק בפלפולי התלמוד ולדאוג להישרדות הקהילה. וכל יתר הדברים – בטחון, כלכלה, חיים תקינים, ידאג אלוהים: כלומר, החילונים.
גם הציבור הדתי, שחלקו מעלה את המחשבה והרצון לשינוי לקראת הומניזם, אינו אלא משאלת לב גרידא.
אין הם יוזמים דברים משמעותיים הלכה למעשה. הם מתרצים לעצמם שאין בידם עדיין את הכוח לשינוי. מצפים הם שהציבור הדתי ירצה להקים "סנהדרין" שישנה את ההלכה על בסיס הומני ושוויוני.
בינתיים כוחם המספרי נוסק וערכי הדת, המתנגדת להומניות, הולכים ומתעצמים. ולבסוף נמצא עצמנו חסרי כל.
דברים אלה אני כותב בדמע, כי ברור לי שהמשך המצב הקיים יביא לחורבנה של מדינת ישראל.
מדינה שאינה מושתתת על בסיס ערכי הומני ושוויוני, והמדינות שסביב לה אינם מדינות מערביות אלא כולם מדינות שבטיות עם ערכים שבטיים כלומר, אינם רוצים לראות בקרבתם אנשים שאינם מבני השבט. סופה ברור!!!
בברכה
דעת – אמת
דניאל
צוות
הדתיים והחרדים נוהגים ככת הזויה ואינם מייצגים את היהדות שמהותה "תורת חיים" כלומר חוקים התואמים את החיים הריאליים.
למעשה במציאות הנוכחית שלהם הם כבר גזרו כליה על עצמם.
חיזוק לדבריי מפרופ' ישעיהו ליבוביץ: "כת זו [הדתיים] לא רק משלימה עם חילוניותם של המדינה והעם, אלא אף מעוניינת בחילוניות זו, מאחר שרק המשטר החילוני מקיים בפועל את המדינה ושרותיה ומאפשר לכת הדתית להמשיך את קיומה באותה צורה שהיא רגילה בה מן התקופה שקדמה לעצמאות המדינית" (יהדות, עם יהודי ומדינת ישראל, עמ' 151).
לגבי שאלתך האם אפשרי לגשר בין ההלכה לערכי ההומניזם.
באופן רציונלי המניח את הדעת אין אפשרות לגשר. ההלכה מושתתת על ערכים המנוגדים להומניזם: העם הנבחר, גישה פטריאכלית, אמת אבסולוטית ומכאן שיש כופרים ועובדי אלילים. כלומר, ההלכה אינה מתייחסת לאדם באופן שווה תוך התעלמות מאמונות, דעות מגדר….
אלא שנפלאות דרכי הבריות, ומה שהתבונה אינה סובלת נפש האדם עורגת. ויש ביכולת הדתיים להפוך דברי אלוהים חיים ולעשותם הומניים. תופעה זו – לעשות מהפכה מבלי שהבריות יחושו בכך – עשו חז"ל והצליחו בה: ביטלו את סמכות המקרא כספר חוקים ונטעו בלבות המאמינים כאילו ממשיכים לקיים דברי אלוהים חיים.
ראה דוגמה נפלאה, בתורה כתוב:
"כִּי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים יַחְדָּו אִישׁ וְאָחִיו וְקָרְבָה אֵשֶׁת הָאֶחָד לְהַצִּיל אֶת אִישָׁהּ מִיַּד מַכֵּהוּ וְשָׁלְחָה יָדָהּ וְהֶחֱזִיקָה בִּמְבֻשָׁיו: וְקַצֹּתָה אֶת כַּפָּהּ לֹא תָחוֹס עֵינֶךָ" דברים, כה; 11).
חז"ל "גישרו" בין המציאות שחיו – הרי אינם יכולים לקצוץ כף אישה כשאין להם עצמאות מדינית ושרויים תחת שלטון רומי – וקבעו שעל האישה לשלם כסף (בבא קמא כח ע"א). והמאמינים, בתמימותם, חושבים שזו כוונת הטקסט המקראי. משמע, יש אפשרות לסתור את הכתובים, לשבשם, לעקרם ולהחליף את הנורמות מהיסוד מבלי שהמאמינים ירגישו שנעשית מהפכה.
רצוני לומר שאף שאין אפשרות רציונלית לגשר בין ההפכים – הלכה והומניזם- בפועל ניתן לגרום מהפכה מבלי שיחושו המאמינים במהפכה.
בברכה
דעת – אמת
כשהתחתנתי חתמתי על כתובה שבה נאמר שעלי לפרנס את אישתי, היות ואני מביא את רוב המשכורת בבית בעצם אני עומד בתנאי הכתובה. לעומת זאת תלמיד חכם שאישתו עובדת ומרוויחה יותר ממנו לא עומד בהתחייבות המקודשת שלקח על עצמו , למעשה הוא עובר על חוקי התורה (אריה דרעי התחתן עם אישתו רק מכיוון שהיה 'סידור' כלומר היה לה כסף).
רב שירצה להפסיק את הנוהג הזה לא יצטרך לשנות כלום בהלכה, להיפך. ולמרות זאת לא קם אף פוסק כזה שיצהיר שעל הגבר לפרנס את אישתו ואם צריך שיעזוב את הישיבה וילך לעבוד, אז לא מדובר כאן בקיפאון 'הילכתי' אלא נהפוך הוא בכניעה לנורמות מודרניות שלא היו קיימות פעם.
עדו