שלום נעם

מקור הגשמים נידון במסכת תענית (ט ע"ב – י ע"א) העוסקת בהלכות תענית מחמת בצורת.

אביא לפניך תרגומו של "הפלפול" בית מדרשי בדבר מקורות הגשם.

רבי אליעזר אומר: כל העולם כולו ממימי אוקיינוס הוא שותה, שנאמר: "וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה' (בראשית, ב; 6) משמע האדים עולים מהארץ – מהאוקיינוס – ונעשים עננים המורידים גשמים. שאל ר' יהושוע אם כך, מי גשמים צריכים להיות מלוחים כמימי האוקיינוס? השיב ר' אליעזר: המים מתמתקים בעבים.

ר' יהושע אומר: כל העולם כולו ממים העליונים הוא שותה, שנאמר: "לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם" (דברים, יא; 11) משמע מטר מקורו מהשמים – מהמים העליונים. ואין זה סותר לפסוק "וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה" שפירושו: שהעבים עולים מהארץ השמיימה ריקים ממים כחביות ריקות מנוקבות ככברה. וכשעולים השמיימה פותחים את פי החבית ומקבלים את המטר מהשמיים והגשמים קולחים לארץ דרך נקבי העננים.

שואלים חכמי התלמוד: מניין לו לר' אליעזר שמי האוקיינוס המלוחים מתמתקים בעבים? כלומר, מהו המקור התנ"כי שלו כי אין הוא חוקר טבע שהלך ובדק אלא מקורו מכתבי הקודש.

תשובה: דוד המלך אמר שירה לאחר שיהוה הצילו מאויביו ומשאול. נוסח השירה מופיע בשני מקומות בתנ"ך – בשמואל ב' ובתהילים. בשינויי גירסה מעטים. אחד השינויים הוא במילה "חשרת/ חשכת":

"וַיָּשֶׁת חֹשֶׁךְ סְבִיבֹתָיו סֻכּוֹת חַשְׁרַת מַיִם עָבֵי שְׁחָקִים" (שמואל ב, כב; 12).

"יָשֶׁת חֹשֶׁךְ סִתְרוֹ סְבִיבוֹתָיו סֻכָּתוֹ חֶשְׁכַת מַיִם עָבֵי שְׁחָקִים" תהילים, יח; 12).

[כדי לא לעצור את שטף הפלפול אביא בסוף את פרשנות רד"ק לשינוי זה]

אם נצרף את שתי האותיות המתחלפות "ר" ו "כ" נקבל את המילה "חכשרת"

שמשמעותה תהייה הכשרת העבים את מי האוקיינוס המלוחים למתוקים.

דעה נוספת למקור הגשמים, התואמת לדעתו של ר' יהושוע: מים העליונים במאמרו של יהוה הם תלויים , ופירותיהן מי גשמים, שנאמר: "מַשְׁקֶה הָרִים מֵעֲלִיּוֹתָיו מִפְּרִי מַעֲשֶׂיךָ תִּשְׂבַּע הָאָרֶץ" (תהילים, קד; 13). (תענית ט ע"ב – י ע"א)

הנה פירוש רד"ק (שמואל ב, פרק כב, פסוק יב) לשיוני הגירסה חשכת/חשרת:

"חשרת מים – ובתהלים חשכת מים והענין אחד כי חשרת מים הוא קשור העבים זו בזו כמו וחשוקיהם וחשוריהם הכל מוצק וכשהעבים מקשרים זו בזו הוא החשכה".

ומעניין לעניין באותו עניין אביא דברי חז"ל על הרעמים ממסכת ברכות נט ע"א:

מהו מקור הרעש של הרעמים? אמר שמואל חיכוך העננים בגלגל הכוכבים גורם לרעש הרעמים על-פי הכתוב: "קוֹל רַעַמְךָ בַּגַּלְגַּל … וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ (תהילים, עז; 19)

חכמים סבורים שמקור רעש הרעמים מפעילות העננים השופכים מים זה לזה על-פי הכתוב: "לְקוֹל תִּתּוֹ הֲמוֹן מַיִם בַּשָּׁמַיִם" (ירמיהו, י; 13).

לדעת רב אחא בר יעקב, מקור רעש הרעמים בא מהברק. הברק פוגע בענן ושובר את גושי הקרח שבתוכו הגורם לקול הרעמים.

לדעת רב אשי מקור רעש הרעמים בא ממבנה העננים והרוח הנושבת. העננים מנוקבים כחבית עם נקבים, וכשהרוח נושבת סמוך לנקבי העננים הם יוצרים רעש רעמים כמו שרוח יוצרת קול כשמנשבת על-פני חבית מנוקבת.

למסקנת הגמרא הצעתו של רב אחא בר יעקב, שמקור הרעמים מברק הפוגע בעננים, היא הסבירה ביותר.

משום שהברק מבריק ולאחר מכן הרעם מרעים ואז יורדים גשמים. (ברכות נט ע"א).

בברכה

דעת – אמת

בתקופת התלמוד עוד לא נולד המונח "חשמל סטטי" ולכן כתבו את מה שכתבו.

באותה מידה יכלו לכתוב שהעולם עומד על 4 פילים הניצבים על צב ענק המשייט בחלל. זה בדיוק ההבדל בין אגדה (במונחה החז"לי) לבין מציאות.

תקרא לזה פולקלור, תקרא לזה מה שאתה רוצה. זה לא ממש משנה.

נ.ב אני גם לא ממש בטוח שהלוחות הטקטוניים זזים בהתאם לתזוזות אחינו הגאים בעיסוקיהם, אך זו כבר אופרה אחרת..

בברכת המשך כתיבה נעימה.

אלי

שלום,

תודה רבה על תשובתכם. לא הכרתי את הדיון במסכת תענית, והפתעתי לראות את המחלקת. חשבתי כי קיום המים מעל לרקיע נחשב עבדה מגמרת.

כן, קראתי את פרושכם ב"הפלפול היומי" על לקיחת שני הכוכבים מכימה, והסברכם נראה סביר יותר מהסברי. לי היה נדמה כי לקיחת שני כוכבים פערה נקבים ברקיע דרכם שטפו המים, וכדי לסתום את הנקבים נלקחו כוכבים אחרים. כעת נראה לי שלקיחת הכוכבים מכימה נדרשה כדי לפתח אותה לשחרר את הקר האגור בה, ולקיחת הכוכבים מעיש נדרשה כדי לסתם את כימה, כדי שהקר לא ישתחרר ממנה.

לבסוף, נסיתי להתמודד עם הכתוב במסכת תענית כמטב יכלתי הדלה. מצאתי שם כמה נקדות שלא ראיתי בפרוטכם ונאות בעיני:

א) ר' אליעזר מחזק את טעונו שמי הגשם מגיעים מלמטה מהפסוק "יתן יהוה את מטר ארצך אבק ועפר, מן השמים ירד עליך עד השמדך" שבדברים כ"ח. העפר אינו מצוי בשמים, ולכן כנראה יעלה מן הקרקע וירד בגשם – באותו התהליך שמציע ר' אליעזר למי האוקינוס. על שניהם נאמר שהם יורדים מן השמים, אך אין זה אומר שמקורם אינו בארץ או בים.

ב) העננים תלוים באויר בכח נס ("מים העליונים במאמר הם תלוים"). האם כונתם לכך שהמים כבדים מהארץ ולכן צריכים היו לפול?

ג) המים העליונים יוצרים כל העת מי־גשם נוספים היורדים לארץ, בדומה לעץ המצמיח פרות. בגמרא נכתב "ופרותיהן (של המים העליונים) – מי גשמים", ורש"י מפרש "…כלומר מזעת המים, שאין נחסרין כלום… והקרן קימת, ופרותיהן מי גשמים, וכן מפרש בבראשית רבה".

שוב תודה על תשובתכם,

נעם