16 שנים • Anon ומה "דעת אמת" חושבת לגבי הפילוסופיה האפיקוראית שטוענת בזכות האושר וכנגד החרדה? האם לא ראוי כי היא תוצג בכדי להפיג את המיתוס ש"דתיים מאושרים יותר"? אפיקורוס הרי נמצא בלוגו של "דעת אמת".
אם מטרת "דעת אמת" היא קידום הנאורות וההשכלה אז לדעתי הפוסט מודרניסטים צריכים לקבל את אותה ביקורת שמקבלים אנשי האמונה.
מה אתם חושבים?
בהצלחה בכל דרכיכם.
Libre-Penseur
צוות
ההבנה שטוב ורע, אמת ושקר הם מושגים אנושיים סובייקטיביים ומכך שאין אמת אבסולוטית, שיבשה את יצר הקיום הפשוט והאותנטי של הדוגלים בפוסט מודרניות.
מה שמעורר פליאה בקרב הפוסט מודרניים שהסתירה הפנימית שבקרבם אינה גורמת להם להבין את טעותם.
הם נמצאים במעגליות אינסופית; הרי אם אין אמת אבסולוטית הרי שגם דעתם "הפוסט מודרנית" אינה אמת אבסולוטית וכך הלאה עד אינסוף.
סתירה פנימית זו, באה לידי ביטוי כשהם יוצאים נגד הפעילות האקטיבית ומאבק חסר פשרות נגד ערכים גזעניים. לשיטתם, שהכל יחסי ואין אמת ושקר, מדוע הם נלחמים נגד לוחמי החירות? אתמהה. הרי לוחמי החירות ומניפי הדגל לזכות טבעית לאושר זו אידיאולוגיה ערכית באותה מידה של הפשיסטים והגזענים אז מדוע כעסם גובר נגד לוחמי החירות ביתר שאת ומאידך מגינים על מתנגדי החירות והזכות הטבעית לאושר של כל אדם. כאילו יוצא קצפם רק נגד אלו שמתנגדים לפוסט מודרניות כלומר מתנגדים לאימפוטנטיות שבחרו לחיות בה.
התראיינתי אצל עיתונאי ששאל לדעתי על הפוסט מודרניות והשבתי לו שהם אינם שונים מה-ניו אייג' החדש לחשוב רק חיובי ובכל שלילי יש חיובי. סיפרתי לו שקיבלתי מכתב זועם מחברה בארגון "מחשבה חיובית": כיצד אני מעז לצאת נגד הדת ולשלול אותה? ודרשה ממני לראות רק את החיוב שבדת כי בכל שלילי יש חיובי. השבתי לה אם כך, שיש לראות רק חיובי, מדוע אינך רואה בדעת אמת רק חיובי?
מלבד המעגליות האינסופית של הפוסט מודרניים, משמע סתירה רציונלית במשנתם, הרי שהם איבדו את החיות והלהט, התשוקה והעוצמה שבחיים עצמם. התבונה אין בכוחה לבטל את יצר החיים, הרצון לקידמה, השאיפה לאושר ואף להילחם למענם כנגד כוחות הרוצים לגוזלם. לתבונה יש את כוח הוויסות של יצר הקיום ולאושר. התבונה כוחה יפה לאחר שיש בסיס ערכי התחלתי. אין אפשרות לפעול ללא בסיס דוגמתי ואקסיומה ערכית המובנת מעצמה ומובחנת וברורה לכל: האדם קיים ורצונו לחיות בחירות גמורה ולזכות באושר המקסימלי. וכדי להגיע לכך חייבים ליישם את עקרון השוויון של זכות זו. זהו הבסיס שממנו ההומניסט יוצא, כדוגמה ואקסיומה בלתי מעורערת וכל מי שינסה לפגוע בה נצא במלחמה שערה נגדו. עד שכולם יגיעו להסכמה של עקרון השוויון כי אין בלתו. אנשי הדת שפועלים למען "אמת אבסולוטית" התבונה מלמדת שתביא אסון כי כל אדם יהרוג את אחיו למען "האמת שלו". ומכאן שהתבונה מנתבת את התשוקה לחירות ולאושר והזכות לחשוב את מחשבותיו וליישם רצונותיו עד הגבול שירצה לשלול זאת מחברו. והמבקש לשלול זאת יתקל בחומת ברזל מצד ההומניסטים מצדדי החירות והזכות הטבעית של כל אדם כי זהו הבסיס היחידי לחברה מאושרת. עקרון השוויון.
דבריי אלה באים לידי ביטוי אצל גדעון לוי המביע התנגדות במאבק ערכי אקטיבי נגד אנשי הדת הפולשים פיזית לשכונתנו במטרה לבטל את חירותנו במניפולציות נבזיות.
ראה את הראיון שלי עם גדעון לוי אצל לונדון וקירשנבאום בנושא רמת רביב הירוקה.
ואת המאמר של אבשלום אליצור "על שמונה הבלים פוסט מודרניסטיים".
ואין סיום טוב בנושא זה מאשר דברי הפילוסוף אפיקורוס (270-342 לפסה"נ) שסבר שתכלית הפילוסופיה היא להביא שלווה ואושר לאדם. כל דבר שאינו מסייע להשגת מטרה זו הוא חסר ערך.
בברכה
דעת – אמת