שלום יוסי

שאלתך צריכה להיות מופנית להיסטוריונים, הם עושים לילות כימים כדי להבחין מה היא אמת היסטורית ומה סיפורי אגדה.

אומנם, פסח וסוכות המתוארים בספר שאתה מסתמך עליו (התנ"ך) גילה בעצמו שהם נחגגו כ- 600 שנה לאחר האירוע, ואין צורך בעזרת ההיסטוריונים, אלא הפה שהמציא הוא הפה שהפריך: "וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת-כָּל-הָעָם לֵאמֹר עֲשׂוּ פֶסַח ליהוה אֱלֹהֵיכֶם כַּכָּתוּב עַל סֵפֶר הַבְּרִית הַזֶּה. כִּי לֹא נַעֲשָׂה כַּפֶּסַח הַזֶּה מִימֵי הַשֹּׁפְטִים אֲשֶׁר שָׁפְטוּ אֶת-יִשְׂרָאֵל וְכֹל יְמֵי מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וּמַלְכֵי יְהוּדָה. כִּי אִם-בִּשְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ נַעֲשָׂה הַפֶּסַח הַזֶּה ליהוה בִּירוּשָׁלִָם" (מלכים ב כג כא-כג).

כך לגבי סוכות: "וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי נֶאֶסְפוּ רָאשֵׁי הָאָבוֹת לְכָל-הָעָם הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם אֶל-עֶזְרָא הַסֹּפֵר וּלְהַשְׂכִּיל אֶל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה. וַיִּמְצְאוּ כָּתוּב בַּתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה בְּיַד-מֹשֶׁה אֲשֶׁר יֵשְׁבוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל בַּסֻּכּוֹת בֶּחָג בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי….וַיַּעֲשׂוּ כָל-הַקָּהָל הַשָּׁבִים מִן-הַשְּׁבִי סֻכּוֹת וַיֵּשְׁבוּ בַסֻּכּוֹת כִּי לֹא-עָשׂוּ מִימֵי יֵשׁוּעַ בִּן-נוּן כֵּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַהוּא וַתְּהִי שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד" (נחמיה ח יג-יז).

כדי לחזק את העמדה שחגים וטקסים מקבלים משמעויות חדשות ללא קשר למציאות ההיסטורית אביא לך דוגמה מחנוכה. חג זה יש לנו קצת ידיעות היסטוריות עליו.

חג חנוכה מצויין כאירוע ניסי שנעשה ליהודים בנס פך השמן ולכן אנחנו מדליקים שמונה נרות זכר לנס השמן. אם כך, לשיטתך, ציון הנס מעיד על אמיתות הנס. והנה אנחנו מוצאים שנס פך השמן מוזכר לראשונה בתלמוד הבבלי (שבת כא ע"ב) שנחתם במאה החמישית לספירה.

תקופת החשמונאים הייתה במאה השניה לפני הספירה , כלומר איזכור נס פך השמן נכתב כ 700 שנים לאחר האירוע.

לעומת זאת בספר מקבים ב- חובר על ידי יאסון מקיריני, יהודי הלניסטי, זמן חיבורו קרוב ל 100 לפנה"ס – כלומר סמוך מאוד לתקופת חשמונאים כתב כך: ""ויחוגו את [חנוכה] שמונת הימים בשמחה כחג הסוכות". כלומר, לדעת מחבר ספר מקבים חג החנוכה נחוג שמונה ימים כמספר ימי חג הסוכות (שבעה ימים בסוכה ושמיני עצרת].

אביא את חג הפורים המבוסס על מגילת אסתר, כתוספת לחנוכה לקיים את האמור "על פי שני עדים יקום דבר".

עיין במאמר "מגילת אסתר כרומן היסטורי". לצורך רהיטות הקריאה אצטט את החוקרת אדל ברלין כתבה בספרה "מקרא לישראל", פירוש מדעי למקרא, אסתר. "הסיפור שמספרת המגילה חסר סבירות היסטורית וחוקרים רבים מסכימים כיום שיש לראותו כסיפור דמיוני, כמוהו כסיפורים אחרים שרווחו בין היהודים בארץ ישראל ובגולה בתקופה הפרסית ובתקופה ההלניסטית… ". (במאמר מוסגר אוסיף שהרמב"ן טוען שמגילת אסתר נכתבה עוד מימי משה בסיני – משעשע).

הרי אתה למד שטקס וחג אינו מעיד על אמיתות האירוע.

לגבי הרעיון שלך לארגן מפגש. דעת – אמת שוקדת להקים בית תרבות דעת-אמת. תחילה יהיו הרצאות שבועיות. ניידע את ציבור קוראנו על הפתיחה.

בברכה

דעת – אמת

שלום לדעת אמת

רציתי לשאול הרי כתוב כפסח הזה זאת אומרת פסח בצורה אחרת כן קיימו. כי הרי אם לא קיימו את הפסח עד אז היה כתוב כִּי לֹא נַעֲשָׂה הפֶּסַח מִימֵי הַשֹּׁפְטִים . ולגבי סוכות נראה שהכתוב מדבר על ישיבה בסוכה כי כתוב וַיֵּשְׁבוּ בַסֻּכּוֹת כִּי לֹא-עָשׂוּ מִימֵי יֵשׁוּעַ בִּן-נוּן כֵּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַהוּא אבל את החג אולי כן ידעו.

אודה לכם אם תתיחסו לשאלה

תודה. מיכאל

שלום מיכאל

מה שחשוב להבין שחגים מתחדשים עם הזמנים ואינם מקור היסטורי לעובדות.

שים לב שהפסח נחוג לאחר שמצאו ספר תורה שלא הכירו:

וַיֹּאמֶר חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל עַל שָׁפָן הַסֹּפֵר סֵפֶר הַתּוֹרָה מָצָאתִי בְּבֵית יְהֹוָה… וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ אֶת דִּבְרֵי סֵפֶר הַתּוֹרָה וַיִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו

" (מלכים ב', כב; 8-11).

כך גם לגבי הסוכות: "וַיִּמְצְאוּ כָּתוּב בַּתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה בְּיַד-מֹשֶׁה אֲשֶׁר יֵשְׁבוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל בַּסֻּכּוֹת".

בשניהם מצאו לפתע מה שלא נהגו לפני כן.

כמובן שטקסים וחגים מתגבשים כלבנה על גבי לבנה ולא הכל מתגבש כאחת ונשאר כך לנצח.

עיין עוד בקונטרס מספר תשע.

בברכה

דעת – אמת