שאלות ותשובותקטגוריה: דעת אמתמשמעות החיים והאדם לאחר מות אלוהים
16 שנים • Anon
שלום ירון

אני בתהליך של "היגמלות" מאלוהים ומהדת. אבל בכל זאת מספר דברים.

לאחרונה הייתה לי שיחה עם אדם מאמין מאוד, שטען כי הדבר שמניע את האדם הוא העונג הפנימי שמלווה אותו במהלך חייו, אותו אדם טען כי אין בנמצא מלבד תורת ישראל. תורה מסודרת כוללת את כל רבדי החיים המספקת לאדם אפשרות שלמה לחיים מלאי עונג. (כמובן שאנו לא מדברים על תענוגות גריידא- אני מקווה שאתה מבין את כוונתי). נמצאתי טיפה נבוך אל מול טענה זו. לא שאני מקבל לגמרי את הטענה, כי יסוד היסודות הוא העונג האישי, אבל בכל זאת, לא מצאתי בעצמי מספיק יכולת להבהיר לעצמי ולסובב אותי את המשמעות היותר עמוקה שבשלילת האל והדתיות. מעבר לטענה בדבר היושר האישי שמוביל אותי וגרם לי לעזוב את האמונה. אין בידי תשובה בדבר מהותו של האדם בעולם. מה העניין שלנו כאן? האם יש משמעות לאדם הפרטי ולתרבות האנושית בכלל? האם יש משהו גדול ממנו שגורם לנו להיות מה שאנחנו? האם יש בידנו למצוא מקור עונג פנימי שיהיה מספיק משמעותי על מנת למלא את כל רבדי חיינו?

האלוהות ממלאת את הפונקציה הזו בעולם האנושי כבר אלפי שנים. אך לאחר ששברנו אותה מה ממלא את חיינו?

מצטער על השאלה המבולבלת. אני מקווה שהיא מובנת

רק טוב

שלמי

6 Answers
16 שנים • jsadmin צוות
שלום שלמי

אני מדמה את מותו של אלוהים כפתיחת סכר למים "המשתוקקים" לזרום הלאה.

אלוהי הדתות גדר וחסם את תשוקת האדם לקידמה ולסקרנות בלתי נלאית להבנה ולהכרת המציאות.

דת יהודית כדת האיסלם והנצרות הגבילו את האדם לחשוב מחשבה חופשית לא רק בתחום התיאולוגיה אלא אפילו במדע. לולא התעוזה של אנשים שיישמו את תשוקתם הטבעית לקידמה ולהבנת הפלא העצום שאנו חיים בו היינו עדיין חורשים במחרשה, וחושבים שאלוהים יושב במרומים ודן מתי להוריד גשם והיכן, והאדם היה נמדד על-פי אמונתו באלוהים.

תשוקת האדם לחירות מחשבתית, לסקרנות, לעונג פיזי ורוחני, להתעלות האנושית ברמה האישית והחברתית היא המשמעות.

צא ולמד מה בין המשמעות של הנאורות לבין מגבלות המשמעות של הדת (אני מקווה שברור לך דברי ההבל והשקר שהאדם המאמין שפגשת אמר לך: "כי אין בנמצא מלבד תורת ישראל"):

הקידמה במדע, בפילוסופייה של המדע והשחרור מדוגמות ומקבעון מחשבתי ועוד היד נטויה. כל דור אנחנו מותחים את יכולות האדם למרחבים אינסופיים.

האתיקה המשחררת את האדם מהפליה, מסטיגמות ומתחושות עליונות של אני ואפסי עוד (דוגמת העם היהודי כעם נבחר) בדרך זו האדם מרגיש התעלות רוחנית עם שאיפה לקידמה מחשבתית וערכית חסרת גבולות – ואין עונג גדול מזה מיישום התשוקה להתפתחות, קידמה, התעלות אתית…

בניגוד לדת שפותרת את הקסם המעצים את העונג – הקיום – בסכר ובמגבלות של אלוהים. אין דבר מדכא יותר מזה, אין דבר מגביל מזה.

הדת למעשה שמה את הנפש הטבעית המשתוקקת לקידמה מאחורי סורג ובריח והנאורות פרצה והוציאה אותנו משם. וביטוי המשמעות של הפרט בחירותו לקידמה ועונג אישי וחברתי זו המשמעות של הריגת אלוהים למען אושרו של האדם.

נ.ב יפה קראת לתהליך "גמילה" כי אסיר שנים רבות זקוק לתהליך גמילה מהכלא כדי לחיות בחירות ובלקיחת אחריות על חייו.

בברכה

דעת-אמת

16 שנים •
שלום שלמי

הגדרת את עצמך כב*תהליך* הגמלות, וצדקת, כי אינך נגמלת, עדיין, לגמרי.

בתור חוזר בשאלה, אני יכול לומר לך, שהשלב שאתה שרוי בו עכשיו, הוא שלב קריטי.

אני לא יודע מי אתה ומה ההיסטוריה שלך, אבל מתוך שאלתך אני מסיק שעדיין לא הובהר לך מעל לכל ספק שאלוהים איננו בנמצא.

מי שסבור שאכן קיימת אפשרות שישנו בורא, יכול לשאול את עצמו: "מה אני אעשה בלעדיו?".

אבל מי שברור לו, שכל הסיפורים אודות אל – כזה או אחר – הומצאו ע"י בני אדם, אינו מתחבט בקונפליקטים וקושיות. למה אני מתכוון?

ברגע שהפנמת שאנשים יצרו את אלוהים, ואלו *הם שהחליטו* שהוא יהיה עבורם תכלית החיים, אתה מבין שהם יכלו ליצור כל דבר אחר, ולתת את הדגש ומשמעות החיים – עליו.

כי אם האדם בוחר מה תיהיה עבורו משמעות חייו (ואכן – הוא בוחר) אז משתמע מכך ש*כל דבר* יכול לקבל את התואר "תכלית", כשהאדם יחליט לבחור בו.

ועכשיו – אחרי שהבנת את זה – בוא נציג את השאלה שלך בגוון קצת אחר, רק בשביל שתווכח באבסורד:

* "איזו משמעות תיהיה לחיי עכשיו, לאחר שהקופסת גפרורים עם המדבקה של האסקימוסי, הלכה לאיבוד???"

* "איך אני אמלא את הריק שנוצר אצלי בלב, לאחר הסתלקותו של ברני הדינוזאור ??!"

* "איזה חיים ריקים מתוכן אני הולך לחיות עכשיו, כשדרדסית נחטפה ע"י החיזבאללה, ולעולם לא אראה אותה שוב מככבת על אריזות למוצרי כביסה?!"

אתה מבין שאין באמת שום הבדל בין השאלות הנ"ל, לבין שאלתך?

אני חוזר: אין שום הבדל בין השאלות האלו, לבין השאלה שלך;זה בדיוק אותו הדבר! רק שכאן אני בחרתי לשים את הדגש על ברני הדינוזאור, ובמקרה שלך – בחרת לשים את הדגש על אלוהים.

בשני המקרים הדגש הוא על דמויות דימיוניות, וחשוב מכך – זו היתה בחירתנו!

כמו שיצרת לעצמך אלוהים שיספק תוכן, באותה מידה אתה יכול ליצור לעצמך (או לבחור מהמאגר הקיים) אלמנט אחר שיעניק תוכן לחייך.

אם אתה שואל עכשיו: "אבל אלוהים הוא הבורא של העולם! איך אפשר להחליף אותו במשהו אחר שיישתווה אליו?!" – כנראה שלא הבנת, עדיין, שהוא לא באמת קיים.

אני מאמין בהדרגתיות, אז לצורך הדוגמא אני צריך מתנדב: יופיטר!

יופיטר היה האל החשוב ביותר במיתולוגיה הרומאית.

אם היית רומאי של העת העתיקה, היית שואל: "איזה טעם יהיה לחיי ללא יופיטר?", אבל אם היית בודק,היית מגלה שיופיטר הושאל מהמיתולוגיה היוונית, וזהותו האמיתית היא – אתה יושב? – זאוס!

"איך עבדו עלי…" היית מתמרמר.

אחרי שהמרת את אמונתך והחלת לעבוד את זאוס, בידיעה ברורה שלא יהיה שום תוכן לחייך ללא מלך אלי האולימפוס, קיבלת את השוק של החיים שלך: לזאוס יש אח!

"אמנם זאוס אחראי על הרעמים והברקים, אבל כשאני לוקח, בשבת, את האשה והילדים לשחק מתכות על החוף – אני בכלל נתון לחסדיו של פוסידון!!!!!" – איזו מכה, אה?!

"רגע, אם לזאוס יש אח, זה אומר שגם יש לו הורים(!) – מה שאומר שהוא איננו הבורא הראשון?!?" , וככה תגלה את קרונוס וריה, ולאחר מכן – את אורנוס וכו'

מה שאני מנסה להגיד הוא, שכל פעם "האל הגדול והבלתי ניתן לערעור" יקבל צורה חדשה. ובכל פעם אתה תחליט ש*הוא* הינו המשמעות לחייך, ותשנה את תפיסתך.

זה בדיוק מה שקרה: יהוה, בהתחלה, היה בן זוגה של אשרתה, והיה בשורה אחת עם עוד 72 אלים כנעניים אחרים, בעוד ש"בעל" שולט בעניינים.

לאחר מכן באו היהודים ועשו ממנו הדבר הבא בעולם האלילים, והוא התחיל לתת בראש:

כועס ומעניש, רחמן ורב חסד, רוצח עמים שלמים, מציל יתומים ואלמנות, רוצה קרבנות וגם לא רוצה, חושב שקוראים לו שדי, ואפילו התמכר בחשאי לקטורת הסמים. בקיצור: לא ידע מה הוא רוצה מעצמו.

אחרי זה, באו התנאים והתחילו לבלבל לו את המוח:

"אתה לא רוצה קרבנות, תהייה החלטי! – מה שבאמת אתה רוצה זה תפילה, רק אתה לא מעיז לבקש!

עוד דבר: אתה קרוע על עם ישראל ברמות מטורפות!"

יהוה: "באמת?"

תנאים: "אין לך מושג, זה כאילו ברמות ש'תה לא'מבין. – ובגלל זה אתה הולך לקרוע להם ת'צורה עם איזה וואחאד טיטוס שיעשה להם ת'מוות".

יהוה: "או.קיי…."

תנאים: "דרך אגב, אל תשכח להניח תפילין אה?"

יהוה: "אני מניח תפילין???"

תנאים: "ברור כאילו! וגם כתוב בהם 'מי כעמך ישראל גוי קדוש וגו'"

ואחרי זה באו האמוראים והתחילו לשגע אותו עם כל מיני שדים, וצירפו לו את השטן – ידיד נפש, ואת לילית (מה הוא יעשה לבד, מסכן) ומה לא.בא הרמב"ם והפשיט אותו! (הפשיט אותו!!!) יהוה: "אני מתבייש!"

רמב"ם: "אל תדאג, נוריד לך גם את הגוף!"

יהוה: "מה?! אז איך אני אחיה?"

רמב"ם: אתה אלוהים, אתה יכול הכל! אני כבר סומך עליך שתמצא משהו"

יהוה: "אבל…"

רמבם: "בלי 'אבל'! מעכשיו אתה חסר צורה, חסר אישיות, אינסופי ומצוי בכל זמן ובכל מקום!"

יהוה: "זאת קצת בעיה: אם אני חסר אישיות איך זה מסתדר עם מה שכתוב בספר דברים, פרק…"

רמבם: "שקט! אתה חסר אישיות וזה סופי! לפחות עד שנפתור את כל הבלגן עם המוסלמים האלה. ולגבי ספר דברים: זה היה רק בשביל לסבר את האוזן, מה חשבת, שזה אמיתי?!"

יהוה: "אם אתה אומר…".

ובקיצור, שלמי, הבחור שלך השתנה וימשיך להשתנות כל הזמן.

ובכל שלב שבו הוא יימצא, אתה יכול לשאול: "מה אני אעשה אם האל *הספציפי הזה* לא יהיה מצוי בחיי?", מבלי לשים לב ש*אתה* הוא זה שבוחר איזה אל יהיה בעל חשיבות.

אז הצעתי אליך: פשוט תמשיך את הדרך שסלל הרמב"ם: תוריד ממנו עוד איברים, ועוד תכונות, ועוד אלמנטים, עד שבסוף לא יישאר ממנו כלום.

תמשיך לחקור,שלמי,התשובות בדרך.

רק הידע יביא אותך אל מי מנוחות.

בברכה

ישראל

16 שנים •
למרות שדתיים לרוב מדברים על "תאוות" של האפיקורסים(החילונים), הם למעשה במרדף אחרי העונג האישי של עצמם בלבד, להבדיל מההדוניזם המוסרי של אפיקורוס למשל. מקור עונג יכול להיות רב, החל מרווחה ועד אהבה, וכלה בדברים פשוטים, החילוניות ממלאת את רבדי חיינו בגלל שהיא בדיוק הדבר שאליו הדתיים מתנגדים – העולם הזה.

זו היא גם מטרת האידיאולוגיה החילונית שממנה כל כך חוששים הרבנים החרדים: שלילת האל האישי ודוקטרינת "שכר ועונש" ולקיחת עצמאות וריבונות על חיינו כאשר אנחנו חופשיים מדת.

אגב בקשר למה שישראל אמר:

http://www.godchecker.com/

יש במאגר הישויות העליונות 2,850 אלים וישויות על-טבעיות, וכלפי כולם המאמינים של יהווה אתאיסטים לחלוטין.

יום טוב

16 שנים •
לישראל ושלומי..

א..ישראל אומר לך כך..אלוקיך לעולם לא היה אלוקים אלא ייצור זקן שמושך בחוטים ולכן הוא התנוון ומת..אך אלוקיי ואלוקיי הרמב"ם שכן האמין בו בלב שלם[בניגוד אליך]..הוא בגדר שאין לו גוף ולא דמות הגוף ולא ישיגוהו משיגיי הגוף וכאן טמון כל המהות שלו שאי אפשר להשיגו וההשגה היחידה היא על ידיי קיום המיצוות..לכן אלוקיך שלימדו אותך עליו בישיבות שלך באמת מת מזמן או שלדעתי לעולם לא היה קיים.אך אלוקיי תמיד היה הווה ויהיה..

ב..לשלומי..ההכרה בקיום המצוות צריכה לינבוע מעצמך הכן אני רוצה או לא..כמו כל חוק הכן אני רוצה לישמור או לא..ולזה אתה צריך להגיע בהכרעה עצמית שלך וללא קשר לאמונה באלוקים שהיא מוכרחת ואמיתית..

בברכה יוסי..
16 שנים •
שלום יוסי,

ישראל ניסה לומר זה שבני האדם יצרו את האלים, ושינו את מושג האל פעם אחר פעם, עד שלא יהיה אף נוצרי או יהודי שמכבד את עצמו שיגן על התיאולוגיה(או יותר נכון מיתולוגיה) המקראית למרות שכולם ידברו שבחו של יהווה.

ולכן התיאולוגיה מגוחכת מיסודה, שהרי גם על נושא יהווה חלוקים התיאולוגים הנוצרים והיהודים לדוגמא, למרות שיש עוד מאות אלים שעליהם סופרו סיפורים.

אלוהים לא קיים, ואם איננו יכולים לראותו אז בטח שאנחנו לא צריכים לקיים מצוות על פי מה שכתוב בכתבי ה"קודש".

יום טוב

15 שנים •
תוכן:   יוסי

אתה אומר דבר אחד ומיד לאחר מכן – את ההיפך:

ברישא של המשפט: "אך אלוקיי ואלוקיי הרמב"ם שכן האמין בו בלב שלם[בניגוד אליך]..הוא בגדר שאין לו גוף ולא דמות הגוף ולא ישיגוהו משיגיי הגוף" , ובסיפא: "וההשגה היחידה היא על ידיי קיום המיצוות" : תחליט, ניתן להשיגו או שלא ניתן להשיגו?

אם תאמר שאפשר (ע"י קיום מצוות), אני יכול לומר לך מניסיון של שמירת מצוות, התוחם 18 שנים תמימות מהחיים שלי: לא הבנתי אותו!

הנחתי תפילין, שמרתי שבת, הקפדתי על טהרה ועל קלה כבחמורה, למדתי תורה בישיבה קדושה, חליפה, פיאות, זקן וכל הקומפלקס ו… נאדה!

אם תאמר שאי אפשר, הרי אתה בבעיה: אם אי אפשר לראות אותו, לשמוע אותו, לתקשר איתו, להבין אותו, או אפילו לחשוב עליו: מה גורם לך לחשוב שהוא שם?!

אמרו לך? – אהההה, זה מסביר הכל…

עוד פרדוקס תוצר פיך:

"אך אלוקיי ואלוקיי הרמב"ם שכן האמין בו בלב שלם" […] "לכן אלוקיך שלימדו אותך עליו בישיבות שלך באמת מת מזמן או שלדעתי לעולם לא היה קיים.אך אלוקיי תמיד היה הווה ויהיה.."

אתה מאגד את אלוהי הרמב"ם ואת אלוהיך לאותו סל, ושניה אח"כ זורק את הסל, ולהלן מבזק:

האלוהים שמלמדים אותנו בישיבות זהו האלוהים שהאמין בו הרמב"ם!

אם אתה כופר ב"אלוהי הישיבות", אתה לא יכול לומר שאתה מאמין באלוהי הרמב"ם. משמע: אינך מאמין באלוהי ישראל (המקובל ע"פ המסורה), אלא באלוהים אחר!

הנה עוד התפתחות אבולוציונית חדשה של צורה שונה של אלוהים התפתחה מתחת לאפינו, כאן ממש בפורום של דעת אמת!! מי היה מאמין(?!)

(דרך אגב, יוסי, האלוהים שאתה מתאר, נוטה לגוון דאיסטי, אבל לא לגמרי; משהו בין תיאיסטי לדאיסיטי. נראה לי שאני אקרא לו "יוסיסטי", ע"ש ממציאו).

ועוד כשל לוגי:

אם אתה טוען: "ולא ישיגוהו משיגיי הגוף וכאן טמון כל המהות שלו שאי אפשר להשיגו", איך אתה יכול להגיד באותה נשימה: "אך אלוקיי תמיד היה הווה ויהיה.." ?!?! : איך אתה יודע?!

הרמב"ם סיפר לך?! אבל הוא בעצמו אמר שאי אפשר לדעת! (?!!)

ועוד אחד:

"ההכרה בקיום המצוות צריכה לינבוע מעצמך הכן אני רוצה או לא..כמו כל חוק הכן אני רוצה לישמור או לא..ולזה אתה צריך להגיע בהכרעה עצמית שלך וללא קשר לאמונה באלוקים שהיא מוכרחת ואמיתית.."

שוב, גם כאן אתה מצד אחד טוען משהו ומיד אח"כ את ההיפך. והפעם ההברקה היא, שלשמירת מצוות אין בהכרח קשר לאמונה באלוהים… מה אני אגיד לך – גאוני!

איך מישהו יכול להאמין שאלוהים נתן תורה, ומצד שני, לחיות בשלום ושוויון נפש עם עצמו – כמו שאתה מנסה להציג – ללא שמירת חוקיה??!!!

אדם מאמין – בסופו של יום – יקיים מצוות, זה לא נתון לבחירה!

(אלא אם כן – כמובן – אתה מאמין באל היוסיסטי)

וסתם על הדרך:

כשאתה מכריז שאלוהיך הוא האלוהים האמיתי, תזכור שזה בדיוק מה שכל מוסלמי/נוצרי/שומרוני/קראי/מורמוני/הינדי/יווני/כנעני/פרסי/מיצרי וכו' וכו' -מכריזים!

רק אני חייב לציין שלהם יש יתרון עליך, כי הם לפחות יודעים במה הם מאמינים…

בברכת יום חופשי

ישראל