האם יש כיום מחקרים שמעלים תאוריות שחכמי הקבלה העתיקו אמונות ופילוסופיות מדתות אחרות?
עומר.
הפננו את שאלתך לפרופ' רחל אליאור וזו תשובתה:
קשה מאד למדוד בודאות השפעות תרבותיות גלויות וסמויות על יצירה בכלל ועל יצירה דתית בפרט. הקבלה נוצרה בימי הביניים אחרי מסעי הצלב בסוף המאה השלוש-עשרה בצפון ספרד ובדרום צרפת, בתקופה של עוינות בין דתית כשזיכרון ההיהודים שנרצחו בידי הצלבנים וזיכרון יהודי ספרד שנאסרו בידי מלך קסטיליה אלפונסו העשירי, חי מאד בזכרונם של יהודי צרפת וספרד. ככל שאפשר להעריך מתוכן הספרות הקבלית הענפה ברור שעיקרה הגדול משקף התפתחות יהודית פנימית המצרפת ספרות יהודית מיסטית קדומה (ספר יצירה) מיתוסים ואגדות מהתלמוד ומהמדרשים, ספרות שירית מיסטית (ספרות ההיכלות) לצד פירושי מצוות ודמיון יוצר ומרכיבה את כל אלה לכלל יצירה חדשה. קרוב לודאי שיוצרי ספרות הקבלה הושפעו מצורות ספרותיות עתיקות וחדשות שעשויות היו להגיע לידיעתם ממקורות שונים אבל ככל שביקורת הטקסט מלמדת- עולמם הוא עולם יהודי פנימי הכולל מושגים שהתפתחו בפילוסופיה היהודית בימי הביניים (פילוסופיה ניאופלאטונית) לצד יסודות מדרשיים שזכו לפיתוח חדש. חוקרי הקבלה האירו היבטים שונים ביצירה הקבלית מבחינת לשון ותוכן, אבל איש איננו טוען שהקבלה נוצרה בהשראת מסורת חיצונית.
כאמור כל יצירה נוצרת בהקשר תרבותי בן זמנה מבחינת דפוסי חשיבה ומטבעות לשון וז'אנרים ספרותיים, אבל דוקא היצירה הקבלית מאופינת בהתפתחות פנים יהודית יותר מאשר בהשפעות מבחוץ. בחיבוריהם המחקריים של גרשם שלום, ישעיה תשבי, יוסף דן, יהודה ליבס, משה אידל, מלילה הלנר -אשד, בועז הוס ורונית מרוז תוכל למצוא דיון מקיף בשפה העברית על הקבלה
בברכה
פרופסור רחל אליאור
החוג למחשבת ישראל האוניברסיטה העברית בירושלים
יוסי
כאמור לאמונה זו אין זכר לא בכתובים,גמרא ,רמב"ם (בנו התנגד לכך מפורשות) וכולל גם רס"ג.
לעומת זאת ההינדואיזים מדבר על גלגול נשמות כבר כ-3000שנה לפנה"ס.האם ייתכן שנאמר במקרה זה כי נפש האדם בנויה תבניות זהות ונמצא אמונה משותפת בכמה מקומות אע"פ שאין קשר בין התרבויות?
יהושע
איני אנתרופולוג.
אבל הערתך מעניינת מאוד ויתכן שאדם כחיה טבועים בנו תבניות משותפות.
אם כי תופעה של אמונה כתבנית משותפת היא פליאה גדולה. אבל יתכן שסדנא דנפש האדם חד הוא וכמו שיש שנאה, אהבה, טוב ורע יש באדם תבנית לדמיין וליצור עולמות כדי להפיג את הפחד והמצוקה מחיינו החולפים כצל עובר. יש באדם יכולת ליצור דמיון – אידאה – שאינה קיימת במציאות וזו מעין תבנית השווה לכל מי ששם אדם נקרא עליו. לפני מספר שנים שאלתי פרופ מאונ' בתל-אביב המומחה לתיאוריית האבולוציה: האם אין זה באג בתהליך התפתחות האדם בתשוקתו לנסתר, למעורפל ולדמויות דמוניות מפחידות? הוא השיבני שזה אחד הבאגים המטרידים.
דעת – אמת
ע"פ דברי דוקינס (אחד הגדולים ביותר בתחום), מערכות חשיבה מונחת רגש, או מערכות מונחת ידע וזיכרון, הם שהביאו לכדיי תופעת לוואי של התפתחות אמונה ודת.
אני אתן דוגמא:
למשל אם אדם קדמון היה מהלך ביער, ורואה נמר חזק ושרירי, אם היה אדם זה מתחיל לחשב סיכויים כמה הנמר חזק או מה הסיכוי שיתקוף אותו הוא היה מסיים את היום כ-ארוחת ערב.
לכן חשיבה שמנסה להגדיר "מטרות נסתרות" אפילו במערכת דוממת! היא איב"א (אסטרטגיה יציבה מבחינה אבולוציונית), כי במצב כזה אני פשוט "מניח" שהנמר "רוצה" לטרוף אותי, שיש לו מטרות "רעות" וכו'.
ילדים נוטים לעשות את זה יותר ממבוגרים, לכן תכנית של חיות מדברות ושלל ירקות, נדמת להם בעלות היגיון מסיום!
מעבר לכך חשיבה רגשית, מספקת גם יכולת קישור לאהבה ושנאה ושלל רגשות אחרים.
היינו בתור אבא קל לי יותר לשמור על הילד/גור שלי, בגלל שאני אוהב אותו, מאשר בגלל שככה נראה לי הגיוני לעשות. – ולכן זו גם איב"א.
דוגמא נוספת, היא קבלת סמכות הורים.
למשל אם אמא אומרת לי "אל תלך ליד האגם יש שם טורפים" זה יציב ביותר.
לכן זו איב"א.
אבל כל הדוגמאות שהזכרתי, יכולות להכיל כתופעות לוואי גם אמונות טפלות, ודמיונות שאין להם שום קשר למציאות.
ומשם התפתחה אמונה או דת לראשונה.
מאוחר יותר האדם עבר מ- "חברה" מבוססת ברירה טבעית, לחברה (אמיתית) מבוססת הסכמה הדדית, מעמדות וחוקים, קבלת אמונה להסברת טופעות הטבע הייתה גם חזקה אך לא מבחינת גנים דווקא אלא מבחינת "ממים" היינו מחשבות שהם חזקות יותר ממחשבות אחרות.
אם אני מאמין שיש עולם הבא, ושאני אחיה לאחר המוות (הבלתי נמנע) זו מחשבה "שתתפוס חזק" בקרב בני אדם בחברה.
גם היום למרות שהמוח עבר מס' שינויים מאז, ישנה המערכת הרגשית המסובכת הזאת, שמקשה על חלקנו לחשוב באופן בהיר והגיוני.
מה שמעניין לחקור הוא, לא את האמונה, הרי היא בלתי נמנעת, אלא את הספק!
הוא המעניין!
מתי התחיל הספק?
ואיך?
בברכה,
סארגון.