מכאן שהמשנה (ולאחריה התלמוד שפירש את מה שנאמר במשנה), אינה המצאה מעשה ידי אדם כי אם חלק מהתורה הכוללת גם חלק בכתב וגם חלק בעל פה.
כיצד דעת אמת מתמודדת עם טענה זו.
אלי
זו אינה טענה אלא תרגיל ידוע של מנהיגים לומר דבריהם, וכדי שאלה יתקבלו, לעטוף אותם במעטפת שקרית לאלוהים, לאדם "קדוש" ולהיסטוריה המיתולוגית. כל אלה יש בכוחם לגרור את ההמון לציות.
כי דרכם של הבריות לבחון את הקליפה ולהתעלם מהתוך, להסתכל בקנקן ולעצום עיניים מתכולתו.
לכן, אמור להם שהתלמוד מקורו מפי הגבורה בסיני מייד יפיחו בו "קדושה" ויתעלמו מתוכנו.
תרגיל זה נהוג אצל כל הדתות והכתות ואפילו קיסרי האימפריה הרומית (אוגוסטוס) השכילו להפוך עצמם לאלים כי כך הנתינים יצייתו לדבריהם ביתר שאת.
הדברים מגיעים לידי כך שלבם אטום משמוע אפילו לרבניהם, כי לאחר שהמעטפת התיישבה על ליבם חושקים בה יותר מתוכנה.
הנה, החכמים עצמם נושאים ונותנים במשנה ובגמרא, זה מקשה וזה מפרק כדרכם של דיוני בשר ודם, ואף על-פי כן ידמיינו בלבם שאלו ניתנו מסיני.
וכי יעלה על דעתך שאלוהים מסר למשה את סוגיית "האם לשועל יש ארס בציפורניו"?
שווה בנפשך כיצד היה מגיב משה לו אלוהים היה דן אתו "האם מותר לגהק ולרוק בזמן תפילה". משה שלא קם נביא כמוהו, שידע את יהוה פנים אל פנים, יתעסק עם יהושוע בסוגיית "פיל שאכל נצרים והוציאם שזורים כסל".
משה, שאחריות כבדה מוטלת על כתפיו, להפוך קבוצת עבדים לעם, להביאם לעצמאות מדינית ולהתחנך על פי נורמות "אלוהיות", יניח את משימתו וייגש ליהושע וזקנים ויבקשם ללמוד את הסוגייה "המכניס איבר מינו לישבן של עצמו".
וכי יעלה על דעתך, משה ששפט בין איש ובין רעהו מבוקר עד ערב, ישקיע ממרצו בנושא "מהו המרחק בין שדי האישה המתיר לגרשה ללא זכויות".
כדי לשבר את האוזן אנסה להמחיש את הגיחוך שבטענתם שהכל ניתן מסיני. אלוהים ציווה למשה לשמור את יום השבת ונימק זאת "לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ וְהַגֵּר". נימוק המתחשב בבעלי חיים, עבדים וגרים . מתוך איגרא ערכית זו אתה מצפה שמשה ירד לבירתא עמיקתא ערכית וידון בשאלה " המשתין בשבת מראש הגג לרשות הרבים כשגופו ברשות יחיד ואיבר מינו ברשות הרבים מותר/אסור".
כל אלה מבליטים את הגיחוך והאבסורד לייחס את התלמוד כאילו ניתן מפי הגבורה – אוי לגבורה כזו ואוי לתורה שכזו.
עיין עוד בדברינו "בפרשת שופטים".
בברכה
דעת-אמת
הדוגמאות שהבאתם למשל מהתלמוד, ברור שמדובר בפלפולים ולא חלק (לפחות לפי טענת המאמינים) מהתורה שבעל פה המקורית שניתנה לפי המסורת יחד עם התורה שבכתב.
הראיה הפשוטה היא שעובדה שדברים שנכתבו בתלמוד, לא היו קיימים קודם לכן במשנה, שכן זה כל הרעיון, מישהו זורק מהמשנה נושא וכל אחד מעלה שאלות ותשובות.
האם ניתן ממש להפריך את הטענה שמדובר בהמצאה אנושית?
אלי
כדי שלא נשתעשע בפינג פונג הלוך וחזור, וכל פלפול שנציג בפניך תטען שזה לא המקור (אגב המשתין מרשות הרבים לרשות היחיד מקורו במשנה).
אנא הצג את המקור "האלוהי".
הבא חמש דוגמאות שלדעת המאמינים נמסר מפי הגבורה למשה ועבר ליהושע ומיהושע לזקנים ומזקנים לנביאים ומנביאים לאנשי כנסת הגדולה [כנסת הגדולה זו איננו יודעים מהי]… אפילו הרצף האנושי המוצג מבחינה היסטורית אינו תקף, אבל לא נעסוק בזוטות.
בקשה אחרונה, אל תכתוב באופן כללי המשנה: כי אז שוב נצטרך לשחק פינג – פונג. הלא כל מסכת מגילה גם המאמינים מצהירים ומודים בפה מלא שלא ניתנה מסיני… ומשנת העכבר שחציו בשר וחציו אדמה גם, כנראה, אלוהי ישראל לא מסרה…
אלא ממש תתן דוגמאות מפורטות ככתבם ומסירתם מסיני.
בברכה
דעת – אמת