שלום רותם,

התפילין היא יצירה מאוחרת.

האזכור הקדום ביותר למציאות התפילין היא במאה השנייה לפני הספירה (שלהי בית שני) באגרת אריסטיאס.

כמובן שחז"ל, כדרכם המניפולטיבית מתוחכמת, טענו לכל המצאה מחודשת כאילו כבר ניתנה מסיני.

לכן הדיו, אותיות המגולפות על בתי התפילין "כולם ניתנו מסיני", למרות שצורת האותיות, בתקופת המקרא לא היו מרובעות כנהוג אצלנו אלא כתב עברי קדום המכונה דעץ.

כדי להטמיע בקרב ההמון, כאילו המצאותם מקורם בתורה, עסקו בשעשועי לשון ופירשו את המילה "טטפת" במקרא כך: "רבי עקיבא אומר: טט בכתפי – שתים, פת באפריקי – שתים (סנהדרין ד ע"ב)" וכך קבעו שיש בתפילין של ראש ארבע בתים. חיזוק לכך, שאין מקור במקרא לתפילין, הם דברי רשב"ם (שמות יג ט): "'לאות על ידך' – לפי עומק פשוטו יהיה לך לזכרון תמיד כאילו כתוב על ידך. כעין שימני כחותם על לבך". משמע, הפסוקים המקראיים אינם אלא אלגוריה שהמצוות יהיו חקוקים בלב היהודי. כדי להמחיש, את דרכן של חז"ל לבדות הלכות וליחסן ל"משה מסיני" ראה את המאמר "דיו של ספר תורה הלכה למשה מסיני"?

ודברינו: בפרשת בא.

בברכה

דעת – אמת