שלום ע.א,

נושא טעויות התלמוד נמצאים הם לרוב באתרנו, הנושא שאתה מעלה הוא חמור שבעתיים כי יש לו השלכות מעשיות לכל אזרחי ישראל היהודים, אף לחילונים שבהם.

בתלמוד (יבמות סד ע"ב) אסרו נישואין לאישה שמתו שני בעליה כי לדעתם הכוכבים והמזלות משפיעים על התנהלות האנשים וכנראה אישה זו נולדה במזל הגורם לקטול את בעליה ובלשונם: "מזל גורם". הרמב"ם מתייחס לדעה זו כשקרים והבלים [יש דעה נוספת שנדחתה להלכה; שהסקס גרם למות בעליה ובלשונם: "מעיין גורם", אין סוף להבלים].

עוד מסופר שאביי (אחד מגדולי חכמי בבל) נשא את חומה (שם אישה) לאחר ששני בעליה מתו ולבסוף מת גם הוא.

וכך נפסק להלכה: "אשה שנשאת לשני אנשים, ומתו, לא תנשא לשלישי, שכבר הוחזקה להיות אנשיה מתים" (שולחן ערוך, אבן העזר, סימן ט, סעיף א).

אך, כפי שהבהרתי בתחילת דבריי, לא את הבלי התלמוד וההלכה באתי להציג כי כבר הוצגו לרוב, אלא האבסורד שבחוקי מדינת ישראל.

על-פי חוקי המדינה דיני נישואים בסמכות הרבנות הראשית בלבד כלומר, על-פי ההלכה.

נמצא שאישה שמתו שני בעליה החוק הישראלי לא יתיר לה להינשא.

ראה דבר משעשע שלמעשה עצוב הוא מאוד. מעשה שהיה באישה שנישאה בנישואין אזרחיים לנכרים ומתו בעליה, היא התייצבה בפני בית הדין הרבני –

ביה"ד לבירור יהדות שע"י הרבנות הראשית לירושלים בהרכב הדיינים: הרב אברהם דב לוין, אב"ד; הרב שמואל ביבס; הרב ברוך שרגא – כדי שזה יתירה להינשא כפי שדורש החוק הישראלי. ובית הדין אישר לה להינשא בנימוק הבא:

אישה מוחזקת כ "הורגת" בעליה (קטלנית בלשון ההלכה) רק כאשר נישאה ליהודים וכדת משה וישראל.

כלומר, אם נישאה לנכרי, או ליהודי בנישואים אזרחיים "המזל" אינו משפיע. וכך כתבו בסוף פסק הדין: "הגרי"ש אלישיב שליט"א הכריע שאין לאסור משום קטלנית אם לא היו אלה בעלים על-ידי נישואין כדת משה וישראל" (פסקי דין – ירושלים דיני ממונות ובירורי יהדות, ו עמוד רעא).

אמונות תפלות מתקיימות על-פי החוק הישראלי בעידן החדש.

עיין עוד בתשובה "חרשת בהלכה".

בברכה

דעת – אמת