16 שנים • Anon ראשית, תרשו לי לציין את התפעלותי מספרו של ירון ידען "הדת קמה על יוצריה", ממליץ עליו בחום רב! לא פעם מצאתי את עצמה נדהם, לא פעם חטפתי "סטירה מצלצלת"…
לעניינו, לא מצאתי תשובה המתקבלת על הדעת לשאלה מדוע נענש קין לאחר שרצח את הבל? הרי בני ישראל טרם קיבלו את התורה והאיסור על רצח לא היה קיים.
קיבלתי שתי תשובות, אחת הגורסת כי איסור זה הוא מוסרי ולכן לא היה צריך ללמד אותו, הוא היה טבוע באדם. הטיעון השני הוא שגדולי היהדות ידעו את התורה לפני שקיבלו אותה…
זה עדיין לא מסביר למה אלוהים לא כעס כשהם קיימו יחסי מין ובכך עברו על איסור גילוי עריות? (כידוע, המשותף לרצח ולגילוי עריות הוא האיסור של "ייהרג ואל יעבור"), מן הסתם ידוע לכולנו ההשלכות על חיי הילד כשמדובר בילד לשני אחים.
דבר נוסף שעדיין לא מובן, אם באמת רבותינו ידעו את התורה מראש, מדוע אברהם נתן למלאכים לאכול בשר וחלב? מדוע נוח השתכר ורקד עירום למול עיני ילדיו?
תודה 🙂
אלדד
צוות
מטבעה של הדת, שבאה מתחום הנפש, לסתור עצמה ולא להרגיש פסול בכך.
סתירה קיימת רק בדברים הנובעים מהשכל והתבונה.
ולגופם של דברים: קין לא נידון על רצח כמשפט הדת, שדינו מוות. אלא נידון להיות "נע ונד" עונש שאינו רלוונטי מבחינת חוקי התורה.
ולשאלתך, האם האבות קיימו את התורה לפני שניתנה, נכתבו על כך דברים רבים, כי המאמינים מרגישים צורך רגשי שעשייתם היא ציווי קדום אפילו לפני בריאת העולם. כך טוענים המוסלמים שהקוראן קדום לבריאה, והיהודים טוענים שהתורה קודמת לבריאה והנצרות טוענת שהברית הישנה היא אלגוריה לברית החדשה. הרמב"ן (בראשית ו' ה') הביא פרשנות רש"י לפסוק "עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמר משמרתי מצוותי וחוקתי ותורתי", פירש רש"י, שאברהם שמר את כל התורה ואפילו תורה שבעל פה. ותמה הרמב"ן: " ויש לשאול אם כן היאך הקים יעקב מצבה , ונשא שתי אחיות [והרי אלה בעריות] וכו' ומשה רבינו הקים שתים עשרה מצבה וכו' והנראה אלי בדעת רבותינו שלמד אברהם אבינו התורה כולה ברוח הקודש וכו' ושמר אותה כולה כמי שאינו מצווה ועושה ושמירתו אותה היה בארץ בלבד, והמצבה [שיעקב הקימה בארץ בבית אל] מצווה שנתחדשה בזמן ידוע היא, כמו שדרשו באשר שנא ה' אלוהיך , ששנאה אחר היותה אהובה בימי האבות".
גם אבן עזרא פירש שהאבות קיימו המצוות בארץ ישראל בלבד וטעמיו הם אסטרולוגיים, ראה דעתו בתשובה "חכמים סברו שכוכבים ומזלות משפיעים על העולם".
אציג בפניך דוגמה משעשעת כדי להבהיר שעיסוקם של אנשי הדת פורחים באוויר והרי הם מפליגים לעולמם הדמיוני בזמנים קשים של גלות וצרות. ולא שיש פסול בלתת דרור לדמיון הפורה, הבעיה היא שדמיון זה נהפך לממסד חינוכי מתוקצב עם הקמת מפלגות כדי לאכוף את "הסרט" שהם נמצאים בו.
בתלמוד מסופר שחמורו של פנחס בן יאיר היה "צדיק" והקפיד לא לאכול מתבואה שלא הופרשו ממנה תרומות ומעשרות (זו גם נטייה של אנשי האמונה להשליך "צדיקות" על בהמתם של צדיקים). אלא שסיפור זה מפקפק בצדיקותו של אברהם אבינו, שחשש שגמליו יאכלו משדות זרים ולכן חסם פיהם. שאלה זו נשאלה במדרש רבה, הביאה הרמב"ן בפרושו (בראשית, כד; 32).
לא אלאה את הקוראים כמה דיו נשפך כדי להסביר מה בין גמליו של אברהם אבינו לחמורו של פנחס בן יאיר.
בברכה
דעת – אמת