אבל כשאני קורא באתר שלכם אני שם לב לטון מזלזל, או מתנשא כלפי דתיים/חרדים וכו'. כמאמין בבני אדם קשה לי להצטרף לסגנון הכתיבה הזה. אדם מאמין הוא אדם עם דעה משלו (עצמאית או לא זה לא משנה) ולכן כולם צריכים לקבל את אותו הכבוד. גם אם התנך הוא אוסף סיפורי מיתולוגיה לא שונה מהמיתולוגיה היוונית זה עדיין אמונה ועדיין מיליוני אנשים מחזיקים בה. את אותו התוכן שיש לכם באתר אפשר לכתוב גם בלי המילים "הבלים", "מגוחך" וכו'. זאת לא דרך אנושית להתייחס לאחר.
כשאתם מכבדים תרבות של אדם אחר, אתם לא מזלזלים בפומבי בתרבותו. אפשר להתנגד למשהו בצורה לא מזלזלת בעיקר כשהמון המתנגדים יראו בזלזול הזה כפגיעה אישית ועמוקה.
נמרוד גנצרסקי
3 Answers
אין שני נביאים מתנבאים באותו סגנון, ומה שחשוב הוא התוכן. אתה מוזמן להציג את הדברים כסגנונך.
אנחנו סבורים שמצווה לפרסם את הכסילים המשימים עצמם חכמים.
צריך להבין שאנשי הדת משקיעים אנרגיות ותקציבי עתק כדי למכור בדרכי רמייה את הבליהם בכסות של יראת שמיים. ולאלה צריך להגיב בכל העוצמה ולהעמידם במקומם, בבחינת: "עֲנֵה כְסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ פֶּן יִהְיֶה חָכָם בְּעֵינָיו" (משלי, כו; 5).
החברה הישראלית החילונית נמצאת תחת מתקפה של אנשים המפחדים מהשכלה, מתעבים, בשם אלוהיהם, את השוויון ומתייהרים כי הם "הגזע" העליון.
זה הזמן להציג איוולתם ללא כחל וסרק וללא חשש מפני הטענה השגורה בפיהם "פגיעה ברגשות הדת".
בתקווה שיצטרפו אלינו רבים להגן על ביתנו; הרוחני והפיזי.
בברכה
דעת – אמת
למה מותר לצחוק על מאמיני החיזרים ועל רב "מכובד" צריך לנהוג בכבוד ?
במדינה מתוקנת אנשים כמו הרב יוסף ואורן זריף שניהם צריכים היו לשבת מאחורי סורג ובריח.
עמיר לבני
אינני מבין מדוע אתה חש כך, ביקורת על הדת זה דבר לגיטימי לחלוטין גם אם היא נעשית בצורה "מזלזלת" כהגדרתך. האמונה הדתית איננה(ולא צריכה) להיות חסינה מביקורת, גם אם היא ביקורת חריפה. שבעיני אנשים מסוימים תיראה כלא הולמת.
לטעמי, ההשקפה של "לכבד את האמונה של הדתיים" ו"רגשות דתיים", היא משוללת מכל יסוד.
מדוע עלינו לכבד רגשות מסוימים יותר מרגשות אחרים? מדוע עלינו להמנע מביקורת כלשהי ולהתנהג כאנשי אמונה ולא כאנשי תבונה? ומדוע עלינו להתייחס אל הדתיים כאל טעוני טיפוח שעל רגשותיהם צריך להגן?
אתה לא חושב שגם בגישה זו יש מן הזלזול.
יום טוב