שלום אדם,

השופט חיים כהן ז"ל, מגדולי שופטי בית המשפט העליון בישראל, הצטרך להינשא לאהובת לבו שהייתה גרושה בניו-יורק בנישואין אזרחיים (כוהן לא יכול להינשא לגרושה על-פי ההלכה והחוק הישראלי) . מכאן תבין שנישואים שלא על-פי ההלכה, למי שמוגדר כיהודי, אינם אפשריים בישראל.

אפשרי כמובן לחיות ביחד ולהביא ילדים – ואין לכך השלכות הפוגעות בתא המשפחתי מלבד דברים מינוריים למדיי.

דבריך בסוף: "לרגע חשבתי שאנחנו באירן" נובעת מחוסר ידיעה את השריעה (ההלכה) השיעית והשריעה (ההלכה) היהודית: אין בין הראשונה לאחרונה אלא דקדוקי עניות בלבד אבל בבסיס שניהם על-פי נורמות פטריאכליות של המאות הראשונות לספירה.

כך שבדיני אישות מדינת ישראל ואירן חד המה.

ומה נקבע בהלכה בדיני קניין האישה והתחייבות הבעל לאישה? (ניסחתי את השאלה כפי שחכמי התלמוד דנים בסוגיא זו).

בשלוש דרכים האישה נקנית: בכסף, בשטר ובביאה (סקס)" זהו לשון המשנה (קידושין, פרק א, משנה א). אם חשקה נפשך לטעום טעם "פלפולי" מהתלמוד ראה את הפלפול היומי "קידשה בביאה ובא אחר וקידשה".

הרבנות הראשית, המוסד שלו החוק מאפשר לעסוק בדיני אישות, מחתן את בני הזוג "בכסף". כסף יכול להיות מטבע או שווה ממון כמו הטבעת של ימינו – אפשרי כמובן לתת תפוח עץ ולקנות את האישה, אלא שטבעת זה נראה יותר רומנטי.

לכן, לבעל צריך שתהיה לו טבעת בבעלותו ולקנות את האישה בערך הממוני של הטבעת ולומר לאישה: "הרי את מקודשת לי, בטבעת זו, כדת משה וישראל" זהו הנוסח הנהוג כיום למרות שנוסח כמו: "הרי את קנויה לי, בטבעת זו, כדת משה וישראל" גם מתקבלת (שולחן ערוך, אבן העזר, סימן כז, סעיף ב).

מתחת לחופה הרב מקריא לבני הזוג את ההסכם הממוני (הכתובה) כפי שקבעו חכמי התלמוד לפני 1500 שנה (עד היכן מגיע האבסורד שבני זוג בעולם מודרני מתחייבים על-פי נורמות מיושנות).

כדי לא להאריך אומר שבסיס הכתובה הוא על-פי התפיסה של יחסי עובד (אישה) ומעביד (הבעל). האישה מתחייבת לשרת את הבעל; מעין עוזרת בית הדואגת לניקיון הבית, להכין אוכל ולטפל בילדים (במכוון כתבתי לטפל ולא לחנך כי החינוך מוטל על הבעל) ולהבדיל מעוזרת בית היא מחויבת לספק גם סקס והבעל בתמורה מתחייב לפרנסה ולדאוג לבריאותה.

לנושא זה ייחדתי פרק מיוחד בספרי "הדת קמה על יוצריה" עיין שם.

אם ערכי השוויון חשובים לכם אל תתקרבו למוסד הרבנות ולרבנים בכלל, שאלוהים חשוב להם יותר משוויון, אחווה וחירות.

בברכה

דעת – אמת

זה המקום לציין שגם מי שלא אכפת לו מנוסח הכתובה עשוי להפגע מחתונה אורתודוקסית.

ידידה שלי התחתנה עם בחור שרוב משפחתו דתייה. אביה רצה לברך את הזוג הצעיר במסגרת הטקס, אך הרב טען שזה לא מקובל. בזמן הטקס, בהפתעה גמורה למשפחתה, אביו ודודו של החתן (הדתיים שניהם, אגב) דווקא כן הורשו לברך. הסתבר בדיעבד שהסירוב לאפשר זאת לאבי הכלה נבע מ"ספקות" שהיו לרב בקשר ליהדותו (מדובר בעולים, ותיקים אמנם, מברה"מ לשעבר). היות ולא היו ספקות לגבי האם, הכלה יהודייה לפי ההלכה והנושא לא עלה קודם. בכל אופן, החתונה נגמרה בעוגמת נפש רצינית למשפחה של ידידתי.

ויק

תודה ויק,

הוא שאמרנו: לרבנים חשוב לשמח את אלוהיהם (יציר הזייתם) יותר מלשמח חתן וכלה.

בברכה

דעת – אמת

ברשותך, אענה על שאלתך השנייה בלבד.

בהחלט יכול להיות שבמדינת ישראל הדמוקרטית יקרה דבר כזה, כיוון שאיננו דמוקרטיה במובן המלא של המילה, ואין כאן הפרדה בין דת ומדינה בשל התנגדות האורתודוקסים (על אף שחלקם לא מכיר במדינת ישראל, כמו העדה החרדית למשל).

חוקה למדינת ישראל, משמעה הגנה על כלל הזכויות של כלל האזרחים בשיוויון, וכינון מדינה דמוקרטית אמיתית. "החזית הדתית המאוחדת" שאיחדה את כלל המפלגות הדתיות והחרדיות בקום המדינה, שריינה את המצב הקיים בכדי לקיים את מוסדות החינוך הדתי והחרדי, ואת הכפייה הדתית, על אף שאותם מוסדות נוגדים את חירות המחשבה.

בעיה נוספת היא העימות שנכפה בין הלכה לחוק, חוקה ומשפט, על פי הדרך האורתודוקסית.

והסברים לכך ניתן למצוא בדברם של חבר הכנסת לשעבר מטעם אגודת ישראל החרדית והחזית הדתית המאוחדת מאיר דוויד לוונשטין:

"כל חוקה שהיא יציר כפיו של אדם אין מקומה בישראל. אם היא סותרת את תורת ישראל היא מתמרדת, ואם היא מזדהה עם תורת ישראל היא מיותרת".

זאת אומרת, אין הסכמה על הגנה על זכויות אנושיות בסיסיות שהן אפילו מעבר לנישואין וגירושין, רק מעצם זה שהיא נוצרה על ידי בני אנוש.

זאת אומרת, יש פה התנגדות חריפה מאוד לעצם הבלעדיות והריבונות של האדם על חייו, ולכך אנו מתנגדים.

בגלל הקונפליקט הזה, דרכים דמוקרטיות אינן מוגנות בחוקה, ועל מנת שזכותך להתחתן בחתונה אזרחית תכובד אל מול חוסר-זכותם המוסרית של הרבנים ברבנות לכפות עליך חתונה אתה צריך למחות ולהפגין. חופש הביטוי הוא דבר מבורך ומכובד על רוב אזרחי ישראל, ולדידי אין כל סיבה שהעדה החרדית תפגין כנגד פתיחת חניונים בשבת, ואתה לא תפגין כנגד זה שאתה לא יכול להתחתן בצורה אזרחית.

בשנת 1955 למשל, הליגה למניעת כפייה דתית, ניהלה מאבק ציבורי, ואף החתימה על עצומה כ105,000 אזרחים על מנת לחוקק חוק נישואים אזרחיים, על מנת לבטל את החוק שנחקק ב1953 שמיסד את המונופול שניתן לרבנות בתחום דיני האישות. הם אומנם לא הצליחו, אך גם כיום אתה בהחלט יכול להרים את קולך על עוולות שנעשות לך או לבת זוגתך.

למעשה, מדינת ישראל מפרה את אמנת זכויות האדם של האו"ם, כמו שאתה יכול לראות כאן:

http://www.knesset.gov.il/docs/heb/un_dec.htm

סעיף טז

(1) כל איש ואישה שהגיעו לפרקם רשאים לבוא בברית הנישואין ולהקים

משפחה, ללא כל הגבלה מטעמי גזע, אזרחות או דת. הם זכאים לזכויות

שוות במעשה הנישואין בתקופת הנישואין ובשעת ביטולם.

שיהיה לכם במזל טוב עם החתונה, וסאלם עליכום,

יום טוב